קשה לו

ד ו ל ה

New member
קשה לו ../images/Emo7.gif

לאב ילדיי רואה אותו וליבי נחמץ הוא עצוב, הוא בודד הוא לא מוצא את עצמו מאז שעזב את הבית וליבי יוצא אליו רוצה לתמוך, להיות שם בשבילו איך לעזאזל עושים זאת מבלי שהוא יפרש את זה לא נכון? מרגישה שהוא מחפש את הדרך חזרה וחוששת שהתמיכה שלי עלולה להחריף את המשבר שלו. אוףףף...למה אי אפשר שלכולם יהיה טוב וזהו?? דולה (מתקשה לעמוד מנגד)
 

princessy

New member
אם את בקשר עם משפחה או חברים

את יכולה לדובב אותם שיתמכו בו אם הם לא שמו לב לבד שהוא צריך עזרה ואפילו לבקש מהילדים , אם הם בגיל מתאים , לעשות לאבא הפתעות קטנות ונעימות שיחממו לו את ה-
ומאד יפה לך האיכפתיות
 

ספיישיל

New member
הסידי דאגה מליבך.

כולם מסתגלים.זאת רק העובדה שהיית המשענת הרצינית שלו.
 

vered 37

New member
דולה דולה...ואצלי בדיוק ההיפך.

אב ילדיי מתרחק ומתרחק.. ילדיי לא מעוניינים לראות אותו.. הוא הפך לזר לנו. הבן הגדול אמר לי בשבת "אני לא אוהב את האבא הזה ..הוא סתם אבא.. אפשר למכור אותו בשקל "...."כשאני אהיה אבא אני אקח את הילדים שלי לפארק, לאכול גלידה..לא כמוהו שלוקח אותנו כל הזמן לסבתא וסבא ולא משחק איתנו " יושבת לי כששקט מוחלט בבית וחושבת לקרב אותו ..איל להסביר לו שהוא מאבד אותם.. ואת דולה.. אל תחששי תעזרי לו תקרבי אותו תעשי מה שלבך מרגיש בלי לחשוב מה יתפרש... עדיף לקרב אותו מאשר שיתרחק..
 

לביאה11

New member
ורד... היא חוששת שהוא יפרש זאת

לא נכון. ובצדק! הוא עלול לטפח תקוות שווא ו"להישבר" שוב. דולה לדעתי עם כל הכבוד לך ולרצונך הטוב, את היא לא הכתובת לתת כתף ותמיכה. את כן יכולה לעשות זאת דרך מכריו ומישפחתו וכן גם דרך הילדים. הם יוכלו לשמח אותו מאוד. בכל פרידה יש משבר וקושי, לכל אחד זה לוקח X זמן. אם את לא חושבת לחזור אליו, אל תציעי לו את עזרתך. ובאמת דולה יפה לך ההתחשבות
 

n o g a1

New member
את אינך הכתובת לסייע לו

כי האדם האחרון שיכול כרגע לעזור זו את. נישת הקורבן , הנפגע , המסכן הינה נישה אשר הוא בחר בה כרגע להיות. מקום זה מסייע לו להתמודד עם מצבו אך זהו מקום נבחר. ברוב המפרידות יש "קורבן" ויש "החזק"-המתמודד. כל אחד בוחר את מקומו עפ"י צרכיו , מקום זה בא לספק צורך כלשהו. מהמקום הזה יוצאים לבד כשמבינים שזה מקום רע לשהות בו וכשמבינים שהמקום הזה הוא מקום שנכנסים אליו מתוך בחירה. הוא מעורר אצלך רחמים . כשאנו מרחמים על מישהו אנו חשים במידה זו או אחרת סוג של התנשאות . מבקשת לא להבין את המילה התנשאות כמשהו שלילי! אבל ברור שאין אנו חשים רחמים כלפי אנשים שטוב להם אלא כלפי אנשים שמצבם פחות טוב משלנו , מהמקום הזה אנו חשים מעליהם ... להרגיש רחמים כלפיו בא לספק לך צורך מסוים , אולי (לא בטוח) צורך לטשטש רגשות אשם... לא מחייב , אבל צורך כלשהו שלך.
 

ד ו ל ה

New member
../images/Emo31.gif לא מרחמת ולא מתנשאת

והוא אינו קורבן הוא זה שיזם את הפרידה כי הבין כמוני שהגענו לסוף הדרך המשותפת זה עדיין לא אומר שלא קשה לו עם זה... מבינה כל כך את הקושי הזה שלו, ורוצה לעזור כי הוא חלק ממני, חלק מחיי, חלק בלתי נפרד ממשפחתי רוצה שיהיה מאושר, בלי שזה יעמוד בסתירה עם העובדה שאינני רוצה בו כבן זוגי. דולה
 
שחררי ../images/Emo141.gif

ככל שתתאמצי יותר לתמוך בו ולהישאר מעורבת בחייו, כך יקשה על שניכם לפתוח דף חדש. לא קשור מי יזם, לא קשור אם את מרחמת או לא. קחי צעד אחורה. שחררי.
 
כן, הושיטי לו יד

לגיטימי ואנושי לגמרי לחוש צורך להיות שם עבור מי שאיתו חלקנו מערכת יחסים אינטנסיבית, ואפשר להיות שם, ברגשות הבסיסיים האלה, מבלי ישר לשים את זה במגרה שבה עולות מלים כמו קרבן, נזקק, סיוע, רחמנות, ועוד. לפעמים חום ואמפטיה הם רק חום ואמפטיה. גם אם זה יוביל לחזרה לקשר וגם אם לא, זה עדיין לא מצדיק נסיון להרגיש עבורה, וגם להגיד לה מה סוג הרגש. נראה שהיא בטאה את זה במלים מדוקות ונוגעות. להרגיש, לסייע ולעזור לאדם קרוב, זו מתנה נפלאה, לדעתי, מה גם שהמדובר באדם שאיתו תצטרכי לחלוק שנים רבות של קשר בגלל הילדים. זה עושי להיות ניצן ראשון של ידידות אמיתית ארוכת שנים, וזו, כמו שכולנו יודעים, לא שכיחה כל כך במקומותינו, בטח לא בין אנשים שהיו נשואים פעם. כן, הושיטי לו יד, דולה. וסומך על חכמתך שתדע לשים את הגבולות במקומות הנכונים.
 
ואולי בכל זאת כדאי לתמוך בו.

לנסות ולסייע לו לעבור את התקופה הקשה בשלום? לצערינו לעולם לא יהיה לכולם טוב. אני הייתי מציע לנסות דרכך ודרך מקורבים לסייע לו, כי בסופו של עניין ככל שיהיה לו כואב, הכאב יועבר בדרך כזו או אחרת גם לילדים.
 

מיKה

New member
חושבת, שלך כאדם

כאמא, כגרושה... ישנם מספיק קשיים להתמודד איתם. לא בטוחה שזה כל כך בריא להכניס פנימה כאב ועצב שהוא לא שלך. במיוחד שאין לך כיצד לעזור. הכי בריא זה לשים את החוצץ. להתנער מן המחשבות על כמה, איך, ולמה הוא סובל. לא רואה טעם לחיות את הכאב שלו. כי הוא שלו. ודי בטוחה שזה שלב שיעבור, שלב שהוא צריך להתמודד איתו ללא עזרתך. "עזרתך" רק תעמיד מולו מראה של כאב. ודעתי היא שזהו הדבר האחרון לו הוא זקוק עכשיו. אבל, כשאת יכולה להרשות זאת לעצמך, וכשמדובר בדברים הגיונים, שנוגעים לילדים ובכלל לשיגרת החיים. אז אפשר להיות שם בשבילו, ולהקל ולו במעט בעניין הפרטים הקטנים הטכניים או בכלל. ואם יש חשש שהתמיכה שלך תחריף את המשבר, אז תקשיבי לעצמך, ובטוחה שאת יודעת לעשות זאת היטב. לפעמיים אנחנו רוצים לעשות טוב אבל אז יוצא בדיוק ההפך. נראה לי שזה אחד מן המקרים האלו. אז לעמוד מולו מנגד, אבל בלי קושי. ולהביט אל תוך עינייו עם הרבה כוח ובטחון. ולדעתי, זה הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות עבורו. משם, אולי גם הוא, יקבל את הכוח לעבור את המשבר.
 

הסוכן64

New member
תייעצי לו ללכת לייעוץ,אל תיכנסי לזה

יותר מידי כאחרת זה יסתבך...
 

ערסlight

New member
קשה לו

לעיתים, כשאנו נאלצים להתמודד עם מצב חדש ולא ידוע, האינסטינקט [הפחד] שולח אותנו בחזרה למוכר והידוע. במיוחד אם הוא לא בחר את המצב החדש. אז, את דווקא יכולה לעזור. אנשים צומחים ממשברים. פשוט תצאי לו מהחיים ותאפשרי למישהי אחרת להיות שם בשבילו, כשיבחר. אוףףף... למה אי אפשר שלכולם תהיה אחריות על החיים שלהם וזהו?
 
למעלה