קשה להשתחרר מזה...
מה עושים עם פחד מאינטימיות? איך אני יכולה להתגבר על הרתיעה הגדולה ממערכת יחסים? אני לא מצליחה להתחיל קשר עם מישהו. אני הבן אדם הכי חברותי בעולם בערך, אין לי בעיה לשבת שעות וימים עם ידידים, לצחוק על הכל ולעשות שטויות. לדבר בטלפון ולהיות בקשר ידידות. אבל ברגע שזה נהיה משהו טיפה מעבר, ברגע שאני מתחילה לחשוב שאולי הצד השני רוצה משהו אחר אני בורחת. אני מסוגלת פשוט לנתק לגמרי קשר עם בן אדם מקסים רק כי אני חושדת שהוא רוצה אותי. אף פעם לא היה לי חבר.. היו כאלה שרצו אותי, אבל תמיד דחיתי אותם. אפילו סתם בלי סיבה. תמיד יש לי תירוצים. אז יש לי אלף ואחד ידידים וחברות- אבל לא חבר. אני נרתעת ממצב של אינטימיות. קשה לי לחשוב על להיות כ"כ קרובה למישהו, ההתמסרות הזאת לקשר ולהיות ביחד עם משיהו.. ובייחוד עכשיו אחרי מה שקרה לי בחצי שנה האחרונה (עברתי תקיפה מינית בבסיס שלי..) אני בכלל לא מסוגלת להסתכל על בנים. אפילו לא להיות עם הידידים שלי. התרחקתי מכולם, אז לא רק שהייתי חרדתית לפני זה, עכשיו אני מתה מפחד מכל מה שקשרו לבנים. רע לי
מה עושים עם פחד מאינטימיות? איך אני יכולה להתגבר על הרתיעה הגדולה ממערכת יחסים? אני לא מצליחה להתחיל קשר עם מישהו. אני הבן אדם הכי חברותי בעולם בערך, אין לי בעיה לשבת שעות וימים עם ידידים, לצחוק על הכל ולעשות שטויות. לדבר בטלפון ולהיות בקשר ידידות. אבל ברגע שזה נהיה משהו טיפה מעבר, ברגע שאני מתחילה לחשוב שאולי הצד השני רוצה משהו אחר אני בורחת. אני מסוגלת פשוט לנתק לגמרי קשר עם בן אדם מקסים רק כי אני חושדת שהוא רוצה אותי. אף פעם לא היה לי חבר.. היו כאלה שרצו אותי, אבל תמיד דחיתי אותם. אפילו סתם בלי סיבה. תמיד יש לי תירוצים. אז יש לי אלף ואחד ידידים וחברות- אבל לא חבר. אני נרתעת ממצב של אינטימיות. קשה לי לחשוב על להיות כ"כ קרובה למישהו, ההתמסרות הזאת לקשר ולהיות ביחד עם משיהו.. ובייחוד עכשיו אחרי מה שקרה לי בחצי שנה האחרונה (עברתי תקיפה מינית בבסיס שלי..) אני בכלל לא מסוגלת להסתכל על בנים. אפילו לא להיות עם הידידים שלי. התרחקתי מכולם, אז לא רק שהייתי חרדתית לפני זה, עכשיו אני מתה מפחד מכל מה שקשרו לבנים. רע לי