קשה להיות יהודי
ישבתי היום עם חברים באחת המרפסות בשכונת מגורי שמאכלסות רווקות נואשות, חתולים שהן מגדלות, שיחי מריחואנה ושכן גרמני. כמה ג'וינטים והשיחה גלשה לתחום הביזאר, עבודות בבימוי, סרט על הבאוהאוס בתל אביב עם כוסיות גרמניות שרוקדות טופלס על המרפסות המרובעות של העיר שהיתה לבנה, ואם גל אוחובסקי היה עושה את הסרט הוא היה כולל גם סיפור אהבה בין קצין נאצי למוזלמן ממחנה השמדה... כטוב ליבינו יצאה אחת הרווקות הנואשות ואמרה לנו להיכנס הביתה שכן שיחתינו גולשת לתחום האסור. לקח לי כמה דקות להבין שהיא מתכוונת לסיפור האהבה עם הקצין הנאצי, וזה עוד כשאני לא יודעת אם השכן הגרמני הוא גם הומו.. למה שיעלב דווקא מסיפור הנאצי, האם לא מעליב יותר שכל מה שיש לנו להגיד על גרמנים הוא כוסיות רוקדות טופלס? אומה שהוציאה את ניטשה ושופנהאור, ומה שאנחנו מדברים עליו הוא בלונדיניות כבדות חזה שאומרות "שנל, הרמן, שנל שנל איך בין קומן..." שדווקא המילה נאצי תשבור אותו? הצהרה אני מודיעה בזאת שלא אכפת לי כלל אם עושים צחוק מישראלים, מיהודים, מדתיים, מחוזרים בשאלה, מחוזרים בתשובה וגם ממני, כל עוד לא צוחקים על האף שלי. (מה אמרת? קראת לי טפשה? יא אפס, בן זונה כוס אמך הצולעת, איפה המחבט בייסבול, זה של הרד סוקס? הנה הוא... בוווום! הרמן, תתקשר לאמבולנס, 100, אונדערט, אחד אפס אפס ,איינץ, זירו זירו, שנל הרמן, אל תפתח את המכנסיים, יא חתיכת מטומטם, הוא לא נושם...) לטובת האנושות, לטובת האומות באשר הן, לטובת הסטרייטים, הגייז, הדו מיניים והטרנססקסואלים ובעיקר לטובת חסרי חוש ההומור, מה כל כך מסובך שכל אחד יצא בהצהרה האומרת "אין לי בעייה עם בדיחות על מוצאי, על השתייכותי המינית, על הגזע שלי, על צבע השיער שלי ועל השואה"? הצהרה כזאת תצעיד את האנושות כולה לעבר עולם טוב יותר, חופשי ממבוכות ומפוליטיקלי קורקט, השפם של היטלר וז-- של כושים ישתרבבו בנוחיות לשיחות מרפסת, מה שירחיב משמעותית את נושאי השיחה וימנע שתיקות מביכות של "אין על מה לדבר". ומי שמתעקש להישאר מנומס, שיעלה על הטיסה הראשונה של בריטיש איירוייס ויבלה את שארית חייו בחששות שמא יביך את עצמו.
ישבתי היום עם חברים באחת המרפסות בשכונת מגורי שמאכלסות רווקות נואשות, חתולים שהן מגדלות, שיחי מריחואנה ושכן גרמני. כמה ג'וינטים והשיחה גלשה לתחום הביזאר, עבודות בבימוי, סרט על הבאוהאוס בתל אביב עם כוסיות גרמניות שרוקדות טופלס על המרפסות המרובעות של העיר שהיתה לבנה, ואם גל אוחובסקי היה עושה את הסרט הוא היה כולל גם סיפור אהבה בין קצין נאצי למוזלמן ממחנה השמדה... כטוב ליבינו יצאה אחת הרווקות הנואשות ואמרה לנו להיכנס הביתה שכן שיחתינו גולשת לתחום האסור. לקח לי כמה דקות להבין שהיא מתכוונת לסיפור האהבה עם הקצין הנאצי, וזה עוד כשאני לא יודעת אם השכן הגרמני הוא גם הומו.. למה שיעלב דווקא מסיפור הנאצי, האם לא מעליב יותר שכל מה שיש לנו להגיד על גרמנים הוא כוסיות רוקדות טופלס? אומה שהוציאה את ניטשה ושופנהאור, ומה שאנחנו מדברים עליו הוא בלונדיניות כבדות חזה שאומרות "שנל, הרמן, שנל שנל איך בין קומן..." שדווקא המילה נאצי תשבור אותו? הצהרה אני מודיעה בזאת שלא אכפת לי כלל אם עושים צחוק מישראלים, מיהודים, מדתיים, מחוזרים בשאלה, מחוזרים בתשובה וגם ממני, כל עוד לא צוחקים על האף שלי. (מה אמרת? קראת לי טפשה? יא אפס, בן זונה כוס אמך הצולעת, איפה המחבט בייסבול, זה של הרד סוקס? הנה הוא... בוווום! הרמן, תתקשר לאמבולנס, 100, אונדערט, אחד אפס אפס ,איינץ, זירו זירו, שנל הרמן, אל תפתח את המכנסיים, יא חתיכת מטומטם, הוא לא נושם...) לטובת האנושות, לטובת האומות באשר הן, לטובת הסטרייטים, הגייז, הדו מיניים והטרנססקסואלים ובעיקר לטובת חסרי חוש ההומור, מה כל כך מסובך שכל אחד יצא בהצהרה האומרת "אין לי בעייה עם בדיחות על מוצאי, על השתייכותי המינית, על הגזע שלי, על צבע השיער שלי ועל השואה"? הצהרה כזאת תצעיד את האנושות כולה לעבר עולם טוב יותר, חופשי ממבוכות ומפוליטיקלי קורקט, השפם של היטלר וז-- של כושים ישתרבבו בנוחיות לשיחות מרפסת, מה שירחיב משמעותית את נושאי השיחה וימנע שתיקות מביכות של "אין על מה לדבר". ומי שמתעקש להישאר מנומס, שיעלה על הטיסה הראשונה של בריטיש איירוייס ויבלה את שארית חייו בחששות שמא יביך את עצמו.