קשה יותר ממה שחשבתי

[deja vu 23]

קשה יותר ממה שחשבתי

כנראה שאני לא חזק כמו שחשבתי. אני בתהליך של טיפול קוגנטיבי במרפאת חוץ, וזה הטיפול הכי "קשה" שעברתי (ועברתי כמה בשנתיים האחרונות). הפסיכ' ממש מעמתת אותי עם החרדה, וזה נורא קשה לי. אני מגלה התנגדות קשה מאוד, וכל הזמן מבקש "בפגישה הבאה, בפגישה הבאה", כי אני ממש מפחד להתמודד עם החרדה. איך אני מתגבר על זה??

 

[יעל ניסן]

אולי

להזכיר לעצמך שהדרך היחידה להתגבר על החרדה זה להיכנס בה ראש בראש? שכל פעם שאתה נכנס למצב חרדה אתה בעצם מקצר את חייה?

 

[שונאת דרדסים]

גם לי היה מאוד קשה

היו לי חרדות כ"כ חזקות שהייתי נמנעת מלחיות, וחוויתי המון התקפים. הייתי בטוחה שזה לעולם לא יעבור. אחרי פחות משנה של טיפול דינמי, המצב היה בהרבה יותר טוב. הייתי עושה דברים בכח (לפעמים אלכוהול

), והצלחתי לשנות.

 

[יעל ניסן]

../images/Emo45.gif כל הכבוד לך

ובאמת טיפול זה תהליך קשה שצריך אומץ וכוחות להתמיד בו.

 

[deja vu 23]

אבל יעל..

את יודעת, קל להגיד קשה לעשות. זו חרדה שהתקבעה בשנים האחרונות, ואני ממש משקשק כשהפסיכ' מבקשת ממני להתעמת עם החרדה, להסתכל לה בעיניים. אולי אני לא מסוגל לטיפול הזה. וזה אומר שאני אמשיך להיות משועבד לחרדה.

 

[יעל ניסן]

לרגע לא חשבנו

שקל לעשות. מי כמונו יודע כמה קשה טיפול בחרדות. מצד שני גם קשה לחיות ככה. מדובר על מעין בחירה בין קושי אחד לקושי אחר - ואתה צודק במובן אחד. יותר קל לבחור בקושי שמוכר לך כבר למרות שבכלל בכלל לא כיף שם. לחיות עם חרדה - את זה אתה כבר מכיר. לא פלא שנראה לך יותר קל לבחור בזה.