קשה בלי אמא
זה בא בערב, בשעות בין ערביים ובשבתות בעיקר הזיכרונות...החסכים... קשה כשאמא כבר לא מכירה בך יותר : "אין לי בת" וכל זה למה?! כי אני לא דתייה יותר, כי אני גרה לבד, כי אני מעשנת?!! אז מה!!! אני עדיין מוצלחת, בעלת תואר ראשון - מתחילה תואר שני עובדת בשתי עבודות ומחזיקה רכב משלי מעולם לא הזקתי לאיש ויש לי שאיפות בחיים אבל מה...לא דתיה= לא טובה ובכל זאת עם כל הכעס קשה לי! היא חסרה לי! החיבוק, המבט האוהב, המילה הטובה ובכלל - לראות אותה (אחרי שנתיים שלא התראינו) אין לזה פיתרון. אומרים שהזמן מרפה....
זה בא בערב, בשעות בין ערביים ובשבתות בעיקר הזיכרונות...החסכים... קשה כשאמא כבר לא מכירה בך יותר : "אין לי בת" וכל זה למה?! כי אני לא דתייה יותר, כי אני גרה לבד, כי אני מעשנת?!! אז מה!!! אני עדיין מוצלחת, בעלת תואר ראשון - מתחילה תואר שני עובדת בשתי עבודות ומחזיקה רכב משלי מעולם לא הזקתי לאיש ויש לי שאיפות בחיים אבל מה...לא דתיה= לא טובה ובכל זאת עם כל הכעס קשה לי! היא חסרה לי! החיבוק, המבט האוהב, המילה הטובה ובכלל - לראות אותה (אחרי שנתיים שלא התראינו) אין לזה פיתרון. אומרים שהזמן מרפה....
, מאמינות באמונה שלמה בביאת המשיח, המילה 'צדיק' שגורה על פיהן, והן שומרות על קלה כחמורה! אז זה שאת מעשנת - זה בסדר גמור... ואני מציעה לך להתקשר אליה, באיזה ערב אחד שבא לך, מבלי לרצות כלום מלבד לדרוש בשלומה, ולנתב את השיחה בחוכמה ובנועם לאן שאת רוצה לנתב אותה. רוב הסיכויים שתצאי מהשיחה הזאת באיזה סוג של עוגמת נפש, זה לא מפתיע. אבל - תארי לך לרגע - אולי תופתעי ותהיה שיחה נהדרת? הזמן לא מרפה, הוא רק נותן פרספקטיבה. אם את לא רוצה לנתק את הקשר - אל תנתקי, שיחת טלפון פעם בשבוע שבועיים, ביקור או כל דבר אחר. רק תדאגי שהמחיר שאת משלמת - על כל בחירה שאת לוקחת - הוא מחיר שאת יכולה ומוכנה לעמוד בו. <ספל חמאה בברכת ברוכה באה
