קשה ביותר
נמצאת במצב נורא, אין כח להתמודד עם זה.
נשואה מזה שנה וחצי עם תינוקת מקסימה. התחתנו כעבור כמה חודשים של היכרות וכבר לפני החתונה ראיתי שמשהו לא עובד כמו שצריך אבל לא ביטלתי מבושה למשפחה (וטוב שכך כי אחרת לא הייתה לי הקטנה שלי).
אני ובעלי בקושי מתקשרים, בקושי מדברים ביננו, רבים על כל נושא כמעט שקיים. לא מסכימים כמעט על כלום. ואם רבים אז זה בקולי קולות כי הוא מתחיל לצעוק ואז אני ממשיכה והילדה נבהלת מזה וזה קורה לעיתים קרובות. בעלי הוא מהאנשים שכשכועסים ומתעצבנים הם לא שולטים במה שיוצא להם מהפה והידיים והרגליים בועטות בקירות וטורקות דלתות.
חלילה לא רוצה להגיד עליו רק דברים רעים כי טובים יש והמון אבל הרעים פשוט משתלטים עליהם.
אנחנו לא ישנם באותה מיטה כבר כמעט חודשיים, יחסי מין לא היו כבר חודשיים לערך והאמת אני גם לא מעוניינת. רק המחשבה שיגע בי עושה לי לא טוב.
אני פשוט מרגישה שהאהבה נעלמה או שאפילו לא הייתה וזו הייתה סתם הידלקות שהייתה ונגמרה.
מה אני עושה???
נמצאת במצב נורא, אין כח להתמודד עם זה.
נשואה מזה שנה וחצי עם תינוקת מקסימה. התחתנו כעבור כמה חודשים של היכרות וכבר לפני החתונה ראיתי שמשהו לא עובד כמו שצריך אבל לא ביטלתי מבושה למשפחה (וטוב שכך כי אחרת לא הייתה לי הקטנה שלי).
אני ובעלי בקושי מתקשרים, בקושי מדברים ביננו, רבים על כל נושא כמעט שקיים. לא מסכימים כמעט על כלום. ואם רבים אז זה בקולי קולות כי הוא מתחיל לצעוק ואז אני ממשיכה והילדה נבהלת מזה וזה קורה לעיתים קרובות. בעלי הוא מהאנשים שכשכועסים ומתעצבנים הם לא שולטים במה שיוצא להם מהפה והידיים והרגליים בועטות בקירות וטורקות דלתות.
חלילה לא רוצה להגיד עליו רק דברים רעים כי טובים יש והמון אבל הרעים פשוט משתלטים עליהם.
אנחנו לא ישנם באותה מיטה כבר כמעט חודשיים, יחסי מין לא היו כבר חודשיים לערך והאמת אני גם לא מעוניינת. רק המחשבה שיגע בי עושה לי לא טוב.
אני פשוט מרגישה שהאהבה נעלמה או שאפילו לא הייתה וזו הייתה סתם הידלקות שהייתה ונגמרה.
מה אני עושה???
