קשב וריכוז

[אתי זקן]

קשב וריכוז

בני המקסים בכיתה ב, אובחן בבעית קשב וריכוז עברנו את כל האיבחונים {ניורולוג פסיכולוג מורים יועצים......)והוא מקבל היום ריטלין ס.ל מקבל שעורי תיגבור וטיפול פסיכולוגי הכל משפיע בצורה הטובה ביותר בבית הספר. היום הוזמנו לפגישה עם הצוות המקצועי כולל מחנכת הכיתה וכולם שיבכו אותו על יחס לחברים שיפור דרמטי בלימודים אני מרגישה שהילד בעל מוטיבציה גבוהה פתוח יותר ובכלל הדימוי העצמי שלו עלה, אך משום מה אני חוששת מה יהיה בעתיד? עד מתי יקבל ריטלין? האם זה ישפיע מבחינה התפתחותית פתאום שהכל בסדר הפחד שלי גדל, ופסיכולוג עד מתי?

 

[אמא של דפנה]

כל החיים.

לא את תבהלי מהכותרת אבל זה האמת וכל האמת. ריטאלין הוא כנראה יקח כל החיים שלו במינונים שונים ופסיכולוג זה כבר תלוי בילד כמה באמת יצטרך את זה. אנחנו למשל כבר שנה שלישית עם פסיכולוג צמוד. וזה ממש עוזר.

 

[r66]

גם אני שואלת את השאלה הזאת..

בעיקר מפני שחלק מן הכותבים בפורום זה, מעידים על עצמם ועל מבוגרים אחרים שאובחנו ומקבלים ריטאלין או כל תרופה אחרת. קראתי פה על סטודנטים, בן זוג וכד´...

 

[אפרת@הבית]

לא כל החיים....

כל ילד והזמן הדרוש לו לפתח את המיומנויות שהוא צריך, כלומר: הילדים לרוב נוטלים את הכדורים כדי שיוכלו ללמוד מיומנויות שהפרעת הקשב מפריעה להם לרכוש. לרוב, לאחר גיל ההתבגרות כשהפרעת הקשב מתמתנת (עקב שוך סערת ההורמונים לרוב) מרגישים הבוגרים כי הם יכולים להסתדר גם ללא טיפול תרופתי, וחלקם מרגישים שהם עדיין זקוקים לו. בראיון שראיתי פעם עם ד"ר ורדה גרוס צור, טענה האחרונה כי יש ילדים שנוטלים ריטאלין מספר שנים בודדות כמו שנתיים שלוש ואחרי זה אינם זקוקים לו יותר. לגבי הפסיכולוג - כאן זה כבר סיפור אחר, נשאלת השאלה מה חווה הילד מבחינה רגשית, ומתי בעצם מסתיימים התהליכים הטיפוליים. זו שאלה שאת צריכה להפנות לפסיכולוג עצמו.

 

[דליה.ד]

המטרה היא כמובן לשחרר את הילד

מהריטלין כאשר ירכוש התנהגות אחרת, כאשר יתבגר ויפנים את ההתנהגויות המצופות ממנו. ולכן יש טיפול מערכתי תומך: רגשי, הורי, חינוכי, התנהגותי וקוגנטיבי. גם התבגרות הילד מחוללת לעתים נפלאות. לילד מטופל יש את רוב הסיכויים להיות בוגר תורם לחברה אשר ממצה את הפוטנציאל שלו וחי את חייו ללא עזרת תרופות. אבל גם אם יקבלו ריטלין כל החיים, אז....מה? אם צריך - אז צריך! (חשבת למשל על ילד חולה סוכרת שכל יום מזריק לעצמו הורמון אינסולין במשך שנים רבות...והם לעולם לא מחלימים ובכל זאת חיים, לומדים, מתחתנים, מנהלים חיים רגילים במידת האפשר. והלוא ןאינסולין תופעות לוואי קשות וסכנות הסוכרת עולות על סכנות הadhd)

 

[r66]

טפו...טפו...

 

[thevil]

אתי שלום../images/Emo66.gif

תגידי לדודי לדבר איתי, יש לי המון ספרות בנושא וגם מלוא החופן עצות. אוהדת הפועל

 

[אפרת@הבית]

רגע רגע../images/Emo62.gif

למה לא לכתוב לנו מאמר?? שתפי אחותי, שתפי!!

 

[thevil]

בלי לחץ אחותי!!!

כהיפרית בעצמי (שהרי זה לא בא לילד מהאוויר...), הרבה יותר קל לי לדבר - במיוחד עם בנאדם שאני עובדת צמוד אליו יום יום ונמצאת אתו ביחסים טובים מאשר לשבת על ה"תחת" ולכתוב, אבל- מבטיחה לנסות ולכתוב משהו לפורום, רק מה בלי לחץ - בזמני החופשי. יום טוב לך

 

[זהבה נ]

היי אתי, זו שאלת מליון הדולר...

אני חושבת שלאף אחד אין תשובה וגם אם יש אז היא שונה מילד לילד וממצב רגשי למצב רגשי בו הוא נתון בנקודת זמן מסוימת. החזיקי מעמד ואל תרפי ידייך, את היא האיש החשוב לילד שלך ביותר בעולם!!! ואם את צריכה עזרה בזה , אז אל תשכחי שבשל כך אנחנו כאן. בהצלחה,