קר לי

oritaaa

New member
קר לי

אומרים שאי אפשר להחליף משפחה כמה חבל... דווקא בבית, המקום שכביכול אמרו להיות המקום הכי חם ואוהב אני מרגישה את הקור מחלחל לתוכי. כמה שאני רוצה לברוח מכאן-להעלם להתחיל מחדש שאף אחד לא מכיר אותי ולא יודע עלי כלום. אין לי עם מי לדבר ואת מי לשתף בכל מה שעובר עלי כמובן ישנן החברות אבל יש דברים שגם הן לא יבינו.... אמא שלי לא באמת מתעניינת במה שקורה איתי.. אפילו שהיא נזכרת לשאול איך היה בבי"ס זה לא באמת מעניין אותה כי היא לא מקשיבה אלא אם כן זה קשור בכסף. אחותי רק עסוקה בלהטיף לי והיא כ"כ שקועה בעצמה שזה מדהים...אבל עצוב אני משתגעת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בבקשה... תעזרו לי..
 

אנורקסי

New member
היי אני מיזדהה

הי אני יכול להיזדהות טיתך אצלי זה כמעט אותו הדבר.. אני יכול להיות סגור כל היום בחדר שלי ואף אחד לא ישאל במקרה מה קורה איתי..
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
היי אורית...

אוריתוש, זה נכון שמשפחה לא בוחרים, זו עסקת חבילה ולפעמים הפער בין מה שאנחנו מכנים משפחה לבין מה שיש בבית - גורם לנו תסכול לא קטן. זה באמת מרגיז שבמקום שאמורים להרגיש הכי בטוחים, כמו שאנחנו, בלי לחשוב על המילים, כי כאן כולם אמורים לאהוב, לקבל, לפנק ולתמוך - בעצם לא מבינים, לא מתעניינים, כאילו לא אכפת.... אנחנו מבינים למה את מרגישה לבד, למה בא לך לפתוח דף נקי, לברוח למקום אחר, להתחיל מחדש איפה שיקבלו אותך, את מה שאת, את החוויות שלך.... יש דברים שילוו אותנו בכל מקום שאליו נלך, לאן שלא נפנה, איך שלא נתחיל, לפעמים עדיף לעמוד מול מה שיש, לצפות רק למה שהמשפחה מסוגלת לתת ולא ליותר לפעמים אולי למצוא את מה שכל כך חסר במקום אחר, וכשקשה, וכשלבד אפשר גם לשתף אותנו, לספר ולפרוק כאן, במשפחת סהר, שתמיד תחבק, תעטוף, תעודד ותנחם רוצים לשלוח לך חיבוק מחמם, שיגרש את הקור, מכל הלב (((((((((אוריתההה)))))))))
 
למעלה