קרנבל ופרשת השבוע

מוגג

New member
באחד העלונים יש פרסומת

למופע סטנד אפ דתי שנקרא "קרנבל ברשות התורה".
 

יוסי ר1

Active member
ואני ראיתי היום משהו שלטעמי

ביזארי לא פחות: טנדר עם לוגו "העירוב המהודר". מה כבר יכול להיות מהודר בעירוב? למה עירוב צריך בכלל הידור? או שמשתמשים בו כפתרון להליכה מחוץ לתחום או לא, אבל מהיכן הרעיון שפתרון שכזה יכול או צריך להיות מהודר? למהדרין פתרונים.
 

מוגג

New member
באמת אינך מבין.

אין הלכה שאין בה הידור והידור מן המהדרין. הודעה 1: הוקם עירוב חדש על כביש השירות(הביובים) מתחת לשכונת נופי אביב, החל מגן הפלסטיק(האקליפטוס) על כביש 38 עד קרית בלעזא ברמת בית-שמש ב'. וכן נעשה חיבור לעירוב של המושב זנוח משני צדדי הגשר. העירוב הזה בנוי כמו רוב העירובין בארץ על עמודי עירוב וחוט("צורת הפתח"). העירוב המהודר של גדרות הגינות של נופי אביב וקיר התמך החדש נשאר למהדרין בעירוב ("עומד מרובה בג' רוחות העיר"). בקרוב יעודכן מפת העירוב ובעתיד יחולק מפת העירוב המעודכנת בע"ה לכל בתי-כנסת. למעשה: משבת פ' ראה תשס"ו אפשר ללכת ולטלטל מתחת לנופי אביב ובכביש השירות וכן להכנס לתוך קרית בעלזא מצד שמאל של הבנין ליד הואדי דרך צורת הפתח וכן מותר ללכת מתחת לגשר למושב זנוח.
 

יוסי ר1

Active member
בלתי נתפס. מעניין מה הם הולכים

לטלטל שם, בכביש הביובים הזנוח בין האקליפטוסים, ועוד לאור השמש. ואולי לאור השמש של החנוכיה.
 
מותר ללכת מתחת לגשר למושב זנוח?

בסדר,בסדר, עכשיו כבר מותר, הרבה דברים מותר לעשות, אבל בשביל מה?
 

גרי רשף

New member
ומדוע העפרונית מהודרת?

לפני כמה שנים ראיתי צילומים מטקס פטר חמור, ותאמין או לא- העַיר היה מהודר ככלה מתחת לחופה בסרטים צבעוניים. דומה שלמצוות שילוח הקן אין די בנחליאלי בן זנב או בתוכי ירקרק, אלא יש צורך בעפרונית מהודרת ובקן מן המובחר.
 

יוסי ר1

Active member
לא ולא. הדוגמאות בהן נקטת

הן מצוות מפורשות בתורה, ואני מבין את הרצון לקיים כל מצווה בהידור. (אגב שאלה היא האם מצוות שילוח הקן נוהגת בעופות שאינם כשרים לאכילה). מה שאני תמהתי עליו הוא לא עצם הרצון להדר במצוות, אלא ההסחפות שצריך להדר גם בפתרון שהוא הערמה, פתרון דחק שנועד לעקוף בהיתר איסור מפורש. וכשאתה בא להדר בהערמה, לי זה קצת צורם, ונראה לי שאיבדו כבר מזמן את הפרופורציות של מה עיקר ומה טפל, ומה סר טעם לחלוטין.
 
למעלה