קרמה - יוגה
- פותח הנושא ינוקא1
- פורסם בתאריך
רועי החושב
New member
זו עוד מנטרה רוחניקית
מה זה שווים לפני האלוהים? אני מכיר הרבה מאד אנשים נחותים. נחותים מבחינה אינטלקטואלית, נחותים מבחינה תרבותית, נחותים מבחינה מוסרית. אני מכיר גם בהמות גסות ואלימות, זבלים של ממש. מעט שבמעט נעלים. אז כל אלו שווים זה לזה? שטויות! שוויון בפני האלוהים? אתה סתם משרבב את אלוהים לכל טיעון שמבוסס על רגש סובייקטיבי שלך.
מבחינתי שוויון הוא עיקרון משפטי- כולם שווים מול החוק. וכך ראוי בשיטה שאנו חיים בה- דמוקרטיה (שבגלל שהרוב הוא נחות- נבחרים בה פוליטיקאים נחותים שבהם נותן הרוב את אמונו העיוור והם מובילים את כולם להרס).
אבל מול הטבע- לא כולם שווים. אני רואה את הדברים כפי שהם בטבע, כפי שהם. אתה חי בעולם דמיוני, חבוב.
מה זה שווים לפני האלוהים? אני מכיר הרבה מאד אנשים נחותים. נחותים מבחינה אינטלקטואלית, נחותים מבחינה תרבותית, נחותים מבחינה מוסרית. אני מכיר גם בהמות גסות ואלימות, זבלים של ממש. מעט שבמעט נעלים. אז כל אלו שווים זה לזה? שטויות! שוויון בפני האלוהים? אתה סתם משרבב את אלוהים לכל טיעון שמבוסס על רגש סובייקטיבי שלך.
מבחינתי שוויון הוא עיקרון משפטי- כולם שווים מול החוק. וכך ראוי בשיטה שאנו חיים בה- דמוקרטיה (שבגלל שהרוב הוא נחות- נבחרים בה פוליטיקאים נחותים שבהם נותן הרוב את אמונו העיוור והם מובילים את כולם להרס).
אבל מול הטבע- לא כולם שווים. אני רואה את הדברים כפי שהם בטבע, כפי שהם. אתה חי בעולם דמיוני, חבוב.
רועי החושב
New member
אתה זה שטען
שהעיסוק במופשט הוא מותר האדם מהבהמה (או טיעון בסגנון דומה). אז אני מבין מזה שאתה חוזר בך? בלי אינטלקט איך תעסוק במופשט? אה, אני יודע, עם "הלב". פחחחח
 
 
פחחחח
שהעיסוק במופשט הוא מותר האדם מהבהמה (או טיעון בסגנון דומה). אז אני מבין מזה שאתה חוזר בך? בלי אינטלקט איך תעסוק במופשט? אה, אני יודע, עם "הלב". פחחחח
 
 
פחחחח
אני טוען שצריך
לאחוז בשני הצדדים , בן זמנית.
 
נניח נפל לניוטון תפוח על הראש.
אם ניוטון לא יכבד את מה שהוא חווה , אם ניוטון יבוז למה שהוא חווה , הוא לעולם לא יתבונן.
 
ולעומת זאת , אם ניוטון "יתקשר" יותר מידי בפן האישי למה שהוא חווה , ולא ידע להתרחק ולבחון הכל בעיניים אובייקטיביות , הוא לעולם לא יראה את המהות.
 
החוכמה בעולם היא להתחבר אליו ולהתנתק ממנו בו זמנית.
 
 
וספציפית לגבי טענתך -
נכון , מותר האדם מהבהמה הוא העיסוק במופשט , וזה צלם אלהים שבאדם.
ויש צד כזה שבו האדם נעלה מהבהמה , כמו שהראש נעלה על האיברים.
אך אם הראש יבוז לאיברים , הוא לא יגיע רחוק.
 
גם אם אתה מלך או ראש , תדע לרדת אל העם , לדבר איתם בגובה העיניים כשווה אל שווים.
זה לא סותר את העובדה שאתה הוא קובע ההחלטות.
אבל החוכמה היא להיות בדו שיח אמיתי , להיות קשוב.
 
אם תבוז , אתה תהיה אטום מלשמוע.
אתה תאבד את הקשר לקרקע ולמציאות.
ו"עליונותך" לכאורה , תיגמר חיש מהר.
 
"אל תהי בז לכל אדם ,
ואל תהי מפליג לכל דבר.
שאין לך אדם שאין לו שעה ,
ואין לך דבר שאין לו מקום".
 
לאחוז בשני הצדדים , בן זמנית.
 
נניח נפל לניוטון תפוח על הראש.
אם ניוטון לא יכבד את מה שהוא חווה , אם ניוטון יבוז למה שהוא חווה , הוא לעולם לא יתבונן.
 
ולעומת זאת , אם ניוטון "יתקשר" יותר מידי בפן האישי למה שהוא חווה , ולא ידע להתרחק ולבחון הכל בעיניים אובייקטיביות , הוא לעולם לא יראה את המהות.
 
החוכמה בעולם היא להתחבר אליו ולהתנתק ממנו בו זמנית.
 
 
וספציפית לגבי טענתך -
נכון , מותר האדם מהבהמה הוא העיסוק במופשט , וזה צלם אלהים שבאדם.
ויש צד כזה שבו האדם נעלה מהבהמה , כמו שהראש נעלה על האיברים.
אך אם הראש יבוז לאיברים , הוא לא יגיע רחוק.
 
גם אם אתה מלך או ראש , תדע לרדת אל העם , לדבר איתם בגובה העיניים כשווה אל שווים.
זה לא סותר את העובדה שאתה הוא קובע ההחלטות.
אבל החוכמה היא להיות בדו שיח אמיתי , להיות קשוב.
 
אם תבוז , אתה תהיה אטום מלשמוע.
אתה תאבד את הקשר לקרקע ולמציאות.
ו"עליונותך" לכאורה , תיגמר חיש מהר.
 
"אל תהי בז לכל אדם ,
ואל תהי מפליג לכל דבר.
שאין לך אדם שאין לו שעה ,
ואין לך דבר שאין לו מקום".
 
רועי החושב
New member
שוב, אנחנו לא מדברים על מהי החכמה לדעתך
ולא על הרגשות הסובייקטיבים שלך וערכם בחייך.
אנחנו מדברים על הרגש הדתי כפי שמגולם ביהדות של הרמב"ם.
הרגש הדתי של אהבת השם מגולם במשפט הזה :"ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו, כשיערוך עצמו לאחד מהגופות הקדושים הגדולים, וכל שכן לאחד מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגלמים, שלא נתחברו בגולם כלל. וימצא עצמו, שהוא ככלי מלא בושה וכלימה, ריק וחסר."
"וירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו", כלומר ויבוז לעצמו. הבוז כלפי האדם הוא הוא אהבת השם.
זה הרגש שמגולם בדבריו.
הוא לא מביע "איזון". הוא לא מביע "חוכמה". הוא לא מביע "כבוד". הוא מביע יראה ופחד משפלותו ודלותו וקלותו, הוא מביע בוז עצמי.
אומר דוד "ואנוכי תולעת ולא איש" (תהילים כב, ז). זה בוז עצמי. אתה אולי היית מכנה זאת ענווה. אבל מהי ענווה שכזו אם לא בוז? ענווה אמיתית היא בוז. ענווה קטנה היא בוז כלפי עצמך בלבד. ענווה גדולה היא בוז כלפי האדם.
"אל תהי בז לכל אדם"- משמעו שלא תהיה בז לכל פרט, אבל לא אמר אל תהי בז לאדם, האדם בהא הידיעה, המין האנושי.
ואפילו אפשר שמהבוז האישי (שאינו נאסר כמקרה, אלא כחוק שווה לכל הפרטים) תגזור לגבי הבוז הכללי, מפרט לכלל. ולא להיפך, לא מכלל לפרט (כל אדם).
ולא על הרגשות הסובייקטיבים שלך וערכם בחייך.
אנחנו מדברים על הרגש הדתי כפי שמגולם ביהדות של הרמב"ם.
הרגש הדתי של אהבת השם מגולם במשפט הזה :"ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו, כשיערוך עצמו לאחד מהגופות הקדושים הגדולים, וכל שכן לאחד מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגלמים, שלא נתחברו בגולם כלל. וימצא עצמו, שהוא ככלי מלא בושה וכלימה, ריק וחסר."
"וירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו", כלומר ויבוז לעצמו. הבוז כלפי האדם הוא הוא אהבת השם.
זה הרגש שמגולם בדבריו.
הוא לא מביע "איזון". הוא לא מביע "חוכמה". הוא לא מביע "כבוד". הוא מביע יראה ופחד משפלותו ודלותו וקלותו, הוא מביע בוז עצמי.
אומר דוד "ואנוכי תולעת ולא איש" (תהילים כב, ז). זה בוז עצמי. אתה אולי היית מכנה זאת ענווה. אבל מהי ענווה שכזו אם לא בוז? ענווה אמיתית היא בוז. ענווה קטנה היא בוז כלפי עצמך בלבד. ענווה גדולה היא בוז כלפי האדם.
"אל תהי בז לכל אדם"- משמעו שלא תהיה בז לכל פרט, אבל לא אמר אל תהי בז לאדם, האדם בהא הידיעה, המין האנושי.
ואפילו אפשר שמהבוז האישי (שאינו נאסר כמקרה, אלא כחוק שווה לכל הפרטים) תגזור לגבי הבוז הכללי, מפרט לכלל. ולא להיפך, לא מכלל לפרט (כל אדם).
אתה מתעלם מהמשפט הקודם
של הרמב"ם (שהדגשתי לך קודם) כדי להצדיק את הבוז שלך כלפי כל העולם.
שוב , המדובר בשתי תחושות השוכנות במאמין זו לצד זו , ואינן סותרות זו את זו.
ההבנה שהאינסוף קרוב אלינו ונמצא בהכל , והבנה שהאינסוף מרוחק מאיתנו עד אין קץ.
זו אהבה , וזו יראה.
וענווה איננה בוז
וכי אם אני בז לבני אדם , לזאת יקרא ענווה
אתה שומע מה אתה אומר
הרי זו הגאווה בהתגלמותה
ענווה זו היכולת להסתכל לבן אדם בגובה העיניים ולדבר איתו כשווה אל שווה.
ענווה זה לדעת שכל מה שיש לך זוהי מתנת אלהים , ולכן אינך נישא ומרומם מאף אחד אחר.
ענווה היא ההבנה שכל מה ששלך - שלו.
זה לדעת שערום באת אל העולם , וערום תצא ממנו - בדיוק כמו החבר שלך שכרגע הוא אולי מנקה רחובות.
לכן לא לחוש את עצמך רם ונישא על אף אחד , גם אם כרגע יש לך יותר "אינטלקט" (או שאתה חושב שיש לך יותר "אינטלקט" ....) , או עושר , או מעמד או אנליודע מה.
להכיר בכשרונותיו של האחר וביכולותיו , ולכבד אותם.
לדעת שיש גלגל בעולם -
היום אתה למעלה , מחר אתה למטה.
וגם החבר שלך שהיום הוא למטה , מחר יהיה למעלה.
זו ענווה.
של הרמב"ם (שהדגשתי לך קודם) כדי להצדיק את הבוז שלך כלפי כל העולם.
שוב , המדובר בשתי תחושות השוכנות במאמין זו לצד זו , ואינן סותרות זו את זו.
ההבנה שהאינסוף קרוב אלינו ונמצא בהכל , והבנה שהאינסוף מרוחק מאיתנו עד אין קץ.
זו אהבה , וזו יראה.
וענווה איננה בוז
וכי אם אני בז לבני אדם , לזאת יקרא ענווה
אתה שומע מה אתה אומר
הרי זו הגאווה בהתגלמותה
ענווה זו היכולת להסתכל לבן אדם בגובה העיניים ולדבר איתו כשווה אל שווה.
ענווה זה לדעת שכל מה שיש לך זוהי מתנת אלהים , ולכן אינך נישא ומרומם מאף אחד אחר.
ענווה היא ההבנה שכל מה ששלך - שלו.
זה לדעת שערום באת אל העולם , וערום תצא ממנו - בדיוק כמו החבר שלך שכרגע הוא אולי מנקה רחובות.
לכן לא לחוש את עצמך רם ונישא על אף אחד , גם אם כרגע יש לך יותר "אינטלקט" (או שאתה חושב שיש לך יותר "אינטלקט" ....) , או עושר , או מעמד או אנליודע מה.
להכיר בכשרונותיו של האחר וביכולותיו , ולכבד אותם.
לדעת שיש גלגל בעולם -
היום אתה למעלה , מחר אתה למטה.
וגם החבר שלך שהיום הוא למטה , מחר יהיה למעלה.
זו ענווה.
שוב , דעותיך מעוותות את הכתוב.
הקטע שהבאתי מדבר על שני דברים -
אהבה ויראה.
אהבה ויראה הנובעות מההתבוננות עמוקה בטבע ובמושכלות.
היראה איננה ההפירוש של האהבה , והאהבה איננה הפירוש של היראה , אלא המדובר בשני דברים שונים הנובעים מההתבוננות.
מבחינתי האהבה נובעת מכל שהאדם רואה את הקירוב העצום בינו לבין האל , שהאל מחיה כל דבר ונמצא בכל דבר קרוב ככל שיהיה.
והיראה נובעת מהריחוק העצום בין האדם לאל - שלעולם האדם לא יגיע עד האל עצמו , אלא תמיד ישאר בינהם אוקינוס אינסופי ובלתי עביר.
ואצל האדם השלם שני הדברים הללו נמצאים בעת ובעונה אחת.
לגבי בוז לאדם -
מעולם לא ראיתי בשום מקום "ציווי" לבוז לאדם.
אם כבר ראיתי ההיפך.
הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך".
יש אומנם חיוב לבוז לעוברי עבירה וכדומה , אבל אין קשר בין זה לבין "בוז לאדם".
אולי יש לך איזושהיא בעיה עם אנושיותך ומוגבלותך , ואתה משליך אותה על כלל מין האדם ? המון בוז כלפי עצמך ?
אינני יודע.
אני לא בז לאדם , לא בז לנמלים , לא בז לפרות , ולא בז לשום דבר.
ההיפך , כשאני מכבד כל דבר , קטן ככל שיהיה , הוא מגלה לי את סודותיו.
כשאתה בז , אתה הופך לאטום וסתום.
אינך מסוגל באמת להקשיב , אינך מסוגל באמת להרגיש אינך מסוגל באמת להתבונן , אינך מסוגל באמת לאהוב.
המעטפת של הבוז עוטפת אותך , ומרעילה לך את הלב.
אתה הופך להיות מופרד מהכל , במקום מאוחד עם הכל.
צא מזה , ועולמך יהפך לגן עדן.
מספיק לערבב מושגים לא קשורים.
לכבד משהו או מישהו , לא אומר לסגוד לו.
כשהתורה אומרת "כבד את אביך ואת אימך" , היא לא אומרת "תסגוד לאביך ולאימך"....
אם יש סוד אחד פשוט שגורם לך באמת להבין את סודות הבריאה והיקום , זה לכבד כל דבר.
כל תופעה וכל יצור.
הקטע שהבאתי מדבר על שני דברים -
אהבה ויראה.
אהבה ויראה הנובעות מההתבוננות עמוקה בטבע ובמושכלות.
היראה איננה ההפירוש של האהבה , והאהבה איננה הפירוש של היראה , אלא המדובר בשני דברים שונים הנובעים מההתבוננות.
מבחינתי האהבה נובעת מכל שהאדם רואה את הקירוב העצום בינו לבין האל , שהאל מחיה כל דבר ונמצא בכל דבר קרוב ככל שיהיה.
והיראה נובעת מהריחוק העצום בין האדם לאל - שלעולם האדם לא יגיע עד האל עצמו , אלא תמיד ישאר בינהם אוקינוס אינסופי ובלתי עביר.
ואצל האדם השלם שני הדברים הללו נמצאים בעת ובעונה אחת.
לגבי בוז לאדם -
מעולם לא ראיתי בשום מקום "ציווי" לבוז לאדם.
אם כבר ראיתי ההיפך.
הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך".
יש אומנם חיוב לבוז לעוברי עבירה וכדומה , אבל אין קשר בין זה לבין "בוז לאדם".
אולי יש לך איזושהיא בעיה עם אנושיותך ומוגבלותך , ואתה משליך אותה על כלל מין האדם ? המון בוז כלפי עצמך ?
אינני יודע.
אני לא בז לאדם , לא בז לנמלים , לא בז לפרות , ולא בז לשום דבר.
ההיפך , כשאני מכבד כל דבר , קטן ככל שיהיה , הוא מגלה לי את סודותיו.
כשאתה בז , אתה הופך לאטום וסתום.
אינך מסוגל באמת להקשיב , אינך מסוגל באמת להרגיש אינך מסוגל באמת להתבונן , אינך מסוגל באמת לאהוב.
המעטפת של הבוז עוטפת אותך , ומרעילה לך את הלב.
אתה הופך להיות מופרד מהכל , במקום מאוחד עם הכל.
צא מזה , ועולמך יהפך לגן עדן.
מספיק לערבב מושגים לא קשורים.
לכבד משהו או מישהו , לא אומר לסגוד לו.
כשהתורה אומרת "כבד את אביך ואת אימך" , היא לא אומרת "תסגוד לאביך ולאימך"....
אם יש סוד אחד פשוט שגורם לך באמת להבין את סודות הבריאה והיקום , זה לכבד כל דבר.
כל תופעה וכל יצור.
רועי החושב
New member
סוד כמוס לפרה ולסוס
האלילות אכן מקרבת את האדם לגן עדן. יראת הכבוד אכן חושפת פנימיות של אנשים ואפילו דברים.
אבל המיתוס המקראי אומר שהאדם גורש מגן עדן. דעת טוב ורע- היא בעיקרה יחס בלתי מכבד- כי אם אתה שופט מישהו, יש בכך חוסר כבוד כלפיו. הפיכתו למושא משפטי בעל בחירה בין טוב לרע- פירושה שרירותיות ברוטלית.
כך שכבר ביסוד המוסר האנושי יש בוז ובלי בוז- אין מוסר. "מעטפת הריחוק" שמייצר הבוז הכרחית בשביל שיפוט ללא משוא פנים. הבוז כלפי האנושי- הכרחי לכפיית צורה על החומר ושמו אדם.
המוסר אינו אלא כלי בידי האמן המבקש לעצב את החומר הראשוני הזה.
המוסר, והבוז האינהרנטי שבו, נחשב, בצדק, כחטא בפני עצמו, בסיפור המקראי האל אסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת.
הוא חטא מפני שהוא כלי בידי האמנות, המבקשת לעשות מהאדם משהו גדול, וזה היבריס.
אז נכון שיש באלילות וברגש יראת הכבוד שבה איזשהו מימד מיסטי.
אבל מיסטיקה מעולם לא הביאה את האדם לכדי גדולה. לעומתה הבוז, על גילוייו (לא רק מוסר) נתן לאדם כנפיים. אמנם כנפי שטן, אבל זה יותר ממה שמציעה המיסטיקה האלילית.
"ואהבת לרעך כמוך" לא סותר את הבוז כלפי האדם. אתה יכול לבוז לך ולרעך ודווקא משום כך אהבתך לעצמך ולרעך תהיה חזקה פי כמה. הבוז מגלם אהבה גדולה יותר מהאהבה החמימה והקטנה שביראת הכבוד.
הקטע המצוטט מדבר על רגש אחד ויחיד- אהבת אלוהים. אהבת אלוהים כוללת כבר בוז כלפי האדם (ואינה סותרת אהבת אדם).
האלילות אכן מקרבת את האדם לגן עדן. יראת הכבוד אכן חושפת פנימיות של אנשים ואפילו דברים.
אבל המיתוס המקראי אומר שהאדם גורש מגן עדן. דעת טוב ורע- היא בעיקרה יחס בלתי מכבד- כי אם אתה שופט מישהו, יש בכך חוסר כבוד כלפיו. הפיכתו למושא משפטי בעל בחירה בין טוב לרע- פירושה שרירותיות ברוטלית.
כך שכבר ביסוד המוסר האנושי יש בוז ובלי בוז- אין מוסר. "מעטפת הריחוק" שמייצר הבוז הכרחית בשביל שיפוט ללא משוא פנים. הבוז כלפי האנושי- הכרחי לכפיית צורה על החומר ושמו אדם.
המוסר אינו אלא כלי בידי האמן המבקש לעצב את החומר הראשוני הזה.
המוסר, והבוז האינהרנטי שבו, נחשב, בצדק, כחטא בפני עצמו, בסיפור המקראי האל אסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת.
הוא חטא מפני שהוא כלי בידי האמנות, המבקשת לעשות מהאדם משהו גדול, וזה היבריס.
אז נכון שיש באלילות וברגש יראת הכבוד שבה איזשהו מימד מיסטי.
אבל מיסטיקה מעולם לא הביאה את האדם לכדי גדולה. לעומתה הבוז, על גילוייו (לא רק מוסר) נתן לאדם כנפיים. אמנם כנפי שטן, אבל זה יותר ממה שמציעה המיסטיקה האלילית.
"ואהבת לרעך כמוך" לא סותר את הבוז כלפי האדם. אתה יכול לבוז לך ולרעך ודווקא משום כך אהבתך לעצמך ולרעך תהיה חזקה פי כמה. הבוז מגלם אהבה גדולה יותר מהאהבה החמימה והקטנה שביראת הכבוד.
הקטע המצוטט מדבר על רגש אחד ויחיד- אהבת אלוהים. אהבת אלוהים כוללת כבר בוז כלפי האדם (ואינה סותרת אהבת אדם).
לא אכתוב לך יותר מידי
כי אני חושב שדבריך מדברים בעד עצמם.
 
אינך מסוגל להיות בדו שיח עם מישהו , וכל שכן שאינך מסוגל להיות בדו שיח עם העולם.
 
אתה כל כך מפחד להתקרב למישהו באמת , שהדרך היחידה שלך לעשות זאת היא לבזות אותו.
אני דווקא מאמין לך שכך אהבתך מתבטאת.
 
אבל זו לא אהבת אלהים.
אהבת אלהים כוללת את היכולת להרחיק ולקרב.
 
להבנתי הצנועה , אתה אדם נכה רגשית.
יש לך את היכולת להרחיק (=בוז)
אך אין לך את היכולת לקרב.
 
אתה פשוט מפחד.
(ממה ?)
לכן אתה בז לעולם , ועוטף הכל בפילוסופיות מצחיקות.
 
אוהב אותך אחינו , ולכן אני בז לך.
קבל
כי אני חושב שדבריך מדברים בעד עצמם.
 
אינך מסוגל להיות בדו שיח עם מישהו , וכל שכן שאינך מסוגל להיות בדו שיח עם העולם.
 
אתה כל כך מפחד להתקרב למישהו באמת , שהדרך היחידה שלך לעשות זאת היא לבזות אותו.
אני דווקא מאמין לך שכך אהבתך מתבטאת.
 
אבל זו לא אהבת אלהים.
אהבת אלהים כוללת את היכולת להרחיק ולקרב.
 
להבנתי הצנועה , אתה אדם נכה רגשית.
יש לך את היכולת להרחיק (=בוז)
אך אין לך את היכולת לקרב.
 
אתה פשוט מפחד.
(ממה ?)
לכן אתה בז לעולם , ועוטף הכל בפילוסופיות מצחיקות.
 
אוהב אותך אחינו , ולכן אני בז לך.
קבל
רועי החושב
New member
הבלים
טיעוניך לא עומדים בזכות עצמם אז אתה מעמיד במקומם פסיכולוגיזמים טפלים אד הומינום.
אינך יודע דבר וחצי דבר עלי אישית. רעיון השגב שבבוז אינו שלי, הוא ניטשיאני והוא אינטגרטיבי בזכות עצמו (גם לו הייתי עצמי מה שאתה אומר), כך שהאמת הזו שרירה וקיימת בין כה ואין מה שאתה אומר עלי, לטוב או לרע, מעלה או מוריד.
טיעוניך לא עומדים בזכות עצמם אז אתה מעמיד במקומם פסיכולוגיזמים טפלים אד הומינום.
אינך יודע דבר וחצי דבר עלי אישית. רעיון השגב שבבוז אינו שלי, הוא ניטשיאני והוא אינטגרטיבי בזכות עצמו (גם לו הייתי עצמי מה שאתה אומר), כך שהאמת הזו שרירה וקיימת בין כה ואין מה שאתה אומר עלי, לטוב או לרע, מעלה או מוריד.
אני יודע שזה ממנו.
ולא לחינם נמשכת לתורה "חד צדדית" שמקדשת את הבוז לכל דבר.
זה פשוט התאים לך.
אין לי שום דבר נגד היכולת לבוז.
אני חושב שהיא חיונית.
אבל כשהיא נהפכת לחזות הכל , זהו מום
ה"דו שיח" שלך עם העולם כרגע מבוסס על בוז , ריחוק והתנשאות.
זוהי "עורלת לב" - קליפה הסוגרת על הלב וחוסמת אותו.
חוסמת אותך מלחיות , מלאהוב , מלהיות כנה
אני מקווה שיום אחד משהו יפוצץ את הקליפה הזו לרסיסים.
זה יצריך אהבה גדולה עם סבלנות גדולה , סליחה גדולה.
(אני מאמין שזה יבוא).
ולא לחינם נמשכת לתורה "חד צדדית" שמקדשת את הבוז לכל דבר.
זה פשוט התאים לך.
אין לי שום דבר נגד היכולת לבוז.
אני חושב שהיא חיונית.
אבל כשהיא נהפכת לחזות הכל , זהו מום
ה"דו שיח" שלך עם העולם כרגע מבוסס על בוז , ריחוק והתנשאות.
זוהי "עורלת לב" - קליפה הסוגרת על הלב וחוסמת אותו.
חוסמת אותך מלחיות , מלאהוב , מלהיות כנה
אני מקווה שיום אחד משהו יפוצץ את הקליפה הזו לרסיסים.
זה יצריך אהבה גדולה עם סבלנות גדולה , סליחה גדולה.
(אני מאמין שזה יבוא).
רועי החושב
New member
כאמור, גם אם הייתי כך, האמת שבדברי שרירה וקיימת
ומכיוון שאינך יכול להקים טיעוני נגד, אתה ממשיך ומלהג עלי.
טיעוניך קרסו.
ומכיוון שאינך יכול להקים טיעוני נגד, אתה ממשיך ומלהג עלי.
טיעוניך קרסו.
רועי החושב
New member
אפילו לא טיעון אחד!
ובכלל לא מזיז לי שאתה מלהג עלי. הפסול בעיני הוא לא האד הומינום, אלא הוא כשהאד הומינום לא מלווה בשום טיעון לגופו של עניין.
כאמור- לא ענית להודעה שכותרתה "סוד כמוס לפרה ולסוס" בטיעונים לגופו של עניין כלל, אלא רק בהשערות לגבי אישיותי, מה שלא מפריע לי, אך פשוט לא מהווה כל טיעון.
כך שאני רואה שאינך יכול להתמודד עם הטיעונים שהצגתי. מה שגם כן לא ממש משנה לי, אגב.
ובכלל לא מזיז לי שאתה מלהג עלי. הפסול בעיני הוא לא האד הומינום, אלא הוא כשהאד הומינום לא מלווה בשום טיעון לגופו של עניין.
כאמור- לא ענית להודעה שכותרתה "סוד כמוס לפרה ולסוס" בטיעונים לגופו של עניין כלל, אלא רק בהשערות לגבי אישיותי, מה שלא מפריע לי, אך פשוט לא מהווה כל טיעון.
כך שאני רואה שאינך יכול להתמודד עם הטיעונים שהצגתי. מה שגם כן לא ממש משנה לי, אגב.
רועי החושב
New member
זה לא מעניין
אתה ממשיך להתייחס אלי אישית. אין לך טיעוני נגד, אבל אתה יהיר מדי להודות בכך.
אתה ממשיך להתייחס אלי אישית. אין לך טיעוני נגד, אבל אתה יהיר מדי להודות בכך.
הספר עצמו מביא כמה דרכים.
 
אך לא אוכל לענות לך על שאלה זו באופן מוחלט , כי להבנתי הדרך להתחבר משתנית מאדם לאדם , והדרך שלי היא אישית ופרטית.
 
אך קיימים שני דברים עיקריים שלהבנתי חייבים להיות בכל דרך :
 
הראשון זוהי "התכוונות".
אדם צריך "להתכווין" להתחבר אל האלוהי.
 
וכאשר "התכוונות" מתחברת עם פעולה כלשהיא פשוטה ככל שתהיה , זהו סוד הקרבן.
(ועיין בספר בפרק ט' פסוקים 26- 34).
והקורבן מזכך ומטהר כאשר הוא נעשה מתוך מטרה ראויה - לא מתוך רצון גמול לשכר , אלא מתוך הרצון לדבקות באל.
 
הדבר השני הוא הגות מתמדת באל ובהתגלויותיו בעולם.
 
וכאשר שני הדברים הללו יעשו בהתמדה יום אחרי יום , הנפש תטהר ותחובר אל האלוהי.
 
 
אך לא אוכל לענות לך על שאלה זו באופן מוחלט , כי להבנתי הדרך להתחבר משתנית מאדם לאדם , והדרך שלי היא אישית ופרטית.
 
אך קיימים שני דברים עיקריים שלהבנתי חייבים להיות בכל דרך :
 
הראשון זוהי "התכוונות".
אדם צריך "להתכווין" להתחבר אל האלוהי.
 
וכאשר "התכוונות" מתחברת עם פעולה כלשהיא פשוטה ככל שתהיה , זהו סוד הקרבן.
(ועיין בספר בפרק ט' פסוקים 26- 34).
והקורבן מזכך ומטהר כאשר הוא נעשה מתוך מטרה ראויה - לא מתוך רצון גמול לשכר , אלא מתוך הרצון לדבקות באל.
 
הדבר השני הוא הגות מתמדת באל ובהתגלויותיו בעולם.
 
וכאשר שני הדברים הללו יעשו בהתמדה יום אחרי יום , הנפש תטהר ותחובר אל האלוהי.
 
התכוונות היא מאוד חשובה
אבל, תסכים איתי שגם היא פונקציה של רמת התודעה. כשיש לך רמת התודעה המתאימה, ההתכוונות היא אוטומטית. כשזו איננה, אתה יכול להתכוון מעתה ועד לנצח ושום דבר משמעותי לא יקרה. פעולה מתוך המצב של התכוונות זוהי הארה. זה לא משהו שניתן ללמוד או לבצע בלי מצב התודעה של הארה.
אבל, תסכים איתי שגם היא פונקציה של רמת התודעה. כשיש לך רמת התודעה המתאימה, ההתכוונות היא אוטומטית. כשזו איננה, אתה יכול להתכוון מעתה ועד לנצח ושום דבר משמעותי לא יקרה. פעולה מתוך המצב של התכוונות זוהי הארה. זה לא משהו שניתן ללמוד או לבצע בלי מצב התודעה של הארה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.