קרמה - יוגה

ינוקא1

New member
קרמה - יוגה

אתמול קראתי את הבהגווד גיטה (בתרגום המצויין של דר' איתמר תיאודור).

נהנתי מאוד לראות כי הרעיון המרכזי בספר הוא ה"קרמה יוגה" -
שעבודת האל יכולה להתבצע דרך החיים עצמם , כאשר לומדים לזכך את המניעים לפעולה.
כאשר לומדים לעבוד מבלי להיצמד לפירות הפעולה.
כאשר לומדים להקדיש את פעולותינו לאל.


זה מה שאני קורא "שליחות" בשפה שלי , וזה בעיני עיקר העיקרים של ההתפתחות.
 

Mist2

New member


 

s i s u

New member
the dude abides


כמי שבאה מהניאנה יוגה והחקירה העצמית, קרמה יוגה זה נאמנות (שליחות בשפתך, הקדשה אצל אחר) למה שלמדתי, הבנתי ומצאתי - עצמי כמודעות. (בשפתך האל)
to abide in the I am בשפתם של פאפהג'י וחבורתו
 

ינוקא1

New member
בסיפור שם

זה קצת שונה , למרות שזה בוודאי מתקשר בסוף :

ארג'ונה הוא גיבור שנמצא במחנה אחד.
במחנה השני נמצאים חלק מבני משפחתו וממוריו.
קרישנה (שהוא בעצם אל) , הוא הרכב של ארג'ונה , חברו , וגם הגורו שלו.

כאשר ארג'ונה רואה שהולך להיות הרג של חבריו בשני המחנות , ארג'ונה לא רוצה להילחם.
הוא טוען שעדיף לו למות מאשר להשתתף בזה.

אך קרישנה אומר לו שזוהי חובתו להילחם , חובתו לפי הדהרמה - כי ארג'ונה שייך למעמד הקשטריה (מעמד הלוחמים) , ובסיטואציה הנוכחית אין מנוס ממלחמה .
קרישנה מסביר לו עוד על נושאים רבים כמו הסמאסרה , ההארה , וההתנתקות ממעגל הלידה והמוות.

אחד הדברים בולטים בספר זה הקונפליקט בין "אי פעולה" או "השכלה" כדרך המביאה להארה , לבין "פעולה יוגית".

קרישנה מעודד את ארג'ונה לפעולה יוגית כדרך הטובה ביותר להארה.
זוהי פעולה שמשמעותה היא ביצוע חובתו הארצית , תוך כדי זיכוך המניעים לפעולתו.
לפעול נכון לשם הפעולה , ללא היקשרות.

במקרה הנוכחי , זה אומר להילחם , אך להילחם לא מתוך רצון לרווח או להפסד , שבח או גנות , אלא להילחם כי זוהי ה"דהרמה" שלו , חובתו והפעולה הנכונה בסיטואציה.

והוא מסביר כי פעולה כזו הנעשית ללא התקשרות , משוחררת מהמגבלות של "חטא" , ושתרגול "פעולה ללא היקשרות" , הוא הדרך הטובה להארה.
לעומת זאת גם פעולות שנראות "טובות" , אך הן עם היקשרות (כמו הקרבת קורבנות כדי שיהיה לנו טוב) , אלו פעולות שאינן משחררות ואינן מביאות להארה.


הוא גם מסביר לו הרבה על כך שפעולה הנעשית תוך כדי הקדשתה לאל , פשוטה ככל שתהיה , הופכת לפעולת "קורבן" , וכי זו הדרך להתקרבות אל האל.

בעיני , זה כמעט הספר המושלם.
כמעט כל מילה בו היא פנינה בעיני .
הרעיון הזה מקביל לגמרי לרעיון ה"שליחות" , שאני מזהה כרעיון המרכזי ביהדות.

הדבר היחיד שקשה לי איתו בספר הזה , זה הפיכת האל לאדם , והעדיפות שהספר מייחס לעבודת האל בדמות אדם.
(למרות שהוא מכיר גם בעבודה של אל מופשט).
 

ינוקא1

New member
בעיני

האל המופשט מהווה את הכל , אך אינו נמצא בשום דבר.
כולל לא באדם.
&nbsp
וכולל לא ביצורים הנשגבים פי מליארדי מליארדים מהאדם.
&nbsp
(וזה מוזר שגם הספר אומר את זה
)
 

מודטחדש

New member
החמצת הכל ובגדול

עד המסומן כבולט, כסיפור-עם, אני יכול להסכים איתך. כאן בא "פירוש ינוקא". "
פעולה יוגית
", איננה "
ביצוע חובתו הארצית
". הביצוע הזה הוא פשוט הליכה בדהארמה שלו. "
פעולה יוגית
", המלה "יוגה" פירושה אחדות. אחדות של המוחלט עם התודעה היומית. "פעולה יוגית" לא יכולה להיות "חובה" מסוג כלשהו. לכן היא בהחלט "
הדרך הטובה להארה
". בגיטה שאני קורא, לא מצאתי שום "
אל בדמות אדם
".
 

ינוקא1

New member
טוב , אני לא אתווכח איתך

כי אינני רואה טעם להביא לך ציטוטים מהספר שבידי , כאשר מבחינתך רק התרגום והפירוש שלך הם בהכרח הנכונים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

מודטחדש

New member
ינוקא. ינוקא. ינוקא!!!

איך היית מרגיש כשמישהו היה כותב שקרא את התנך אתמול? ואז הוא מביע את ההבנות שלו עליו? לא רק את התנ"ך, אלא איזה תרגום עלום שלו? בדקתי קצת. הגיטה תורגם ופורש יותר מאשר התנ"ך. בכל זאת. אשמח ואודה לך מקרב לב אם תוכל לכתוב איך מתורגמים פסוק 45 ופסוק 48 בפרק 2. מודה לך מראש על הטרחה. 2 הפסוקים האלה הם למעשה לב לבו של מה שקרישנה לימד את ארג'ונה. חכמים וטובים רבים תרגמו ופרשו אותם בצורה שגוייה.
 

ינוקא1

New member
הגיטה איננו ספר ארוך כל כך

בניגוד לתנ"ך (אינני יודע מה האורך של המהברטה כולה , מה שכן) , ויצא לי לקרוא גם ספרים שלמים מהתנ"ך ביום אחד.

לגבי הפסוקים -
בתרגום שבידי זה כך :
45 - 48 ברצף :

"שלטון הוודות הוא בגבולן של שלוש הגונות. הו , ארג'ונה ! התעלה על שלוש הגונות , היה חופשי מן השניות (אות י' בשורוק ) , נטוע תמיד באמת , חופשי מתאוות בצע ומבוסס בעצמי.
מי אשר לו מיים רבים , אינו צריך לבאר קטנה , כך גם היודע את הברהמן הוא אינו צריך לוודות.
רק הפעולה היא זכותך , אך לעולם לא פירותיה.
אל יהיו פירות העבודה הסיבה לביצועה , ואל תתקשר לאי פעילות.
פעל את פעולותיך בהיותך יציב ביוגה , (הערה : אני הייתי שם כאן נקודותיים :)
היסוג מהתקשרות , והישאר שווה נפש בהצלחה ובכישלון.
שיוויון הנפש הזה הוא יוגה !".


ההסבר שלי לקטע בקיצור נמרץ (מבוסס גם על ההסבר שבספר) :

שלוש הגונות (צלילות , להיטות , ועכירות) בהרכביהן השונים הן בעצם אשר יוצרות את טבע האדם , יוצרות את המניע לפעולותיו , וממילא הן גם יוצרות את הקארמה שלו.
למשל , אדם ששולטת בו הלהיטות והתאווה ופעולותיו נובעות מהן , יוצר קארמה דומה וכך הוא נקשר אל העולם.


אך כאשר האדם מזכך את המניע שלו , דהיינו הוא פועל כדי למלא את חובותיו (כמו המלחמה עבור ארג'ונה) , אך מתנתק מפירות הפעולה (הוא "שליח" ולא פועל לשם רווח אישי) , הוא יוצא משלטון הגונות ומשתחרר מהקארמה.

כי מכיוון שהמניע שלו איננו אגואיסטי , איננו אינטרסנטי , הפעולה הזו היא מעבר לגונות , כי היא לא נובעת מהן.
זוהי פעולה "ללא התקשרות" לפירות , פעולה בשיוויון נפש. פעולה כזו נקראת "יוגה" !
היא דומה לפעולתו של הברהמן , שגם הוא מקיים את העולם ללא התקשרות אליו (כפי שמתואר בפרק ט' בפסוקים 4-10) .
ולכן האדם הזה בפעולותיו מתחבר לברהמן , יוצא משליטת הגונות , משתחרר ממעגל הקארמה.


לעומת זאת ,
יש מצב בו האדם מקריב קרבנות (כנאמר בוודות) כדי להגיע לעדן , כדי שתהיה לו קארמה טובה.
במצב כזה האדם עדיין כבול - כי פעולתו נובעת מהגונות.
המניע לפעולתו הוא אגואיסטי , והוא מצפה לפירות הפעולה - לקארמה טובה בזכות המעשה הטוב , הקורבן.
אז למרות שזה אכן יוצר קארמה טובה , זה לא יוצר שחרור.
האדם הזה ימשיך להתגלגל.


הוא עדיין לא מחובר לברהמן עצמו , אלא לגונות.
החיבור לברהמן עצמו , הוא רק כאשר הדברים נעשים מתוך שליחות.
ללא רצון לקבל פירות על הפעולה , ללא התקשרות.


זה ההסבר.

(לדעתי יש עוד הרבה פסוקים מרכזיים , וזה לא בהכרח לב ליבו של מה שקרישנה לימד את ארג'ונה) .
 

מודטחדש

New member
וואו. הרבה תודה על ההשקעה.

גם התנך איננו ספר ארוך. זה שקראת ביום ספרים שלמים מהתנ"ך לא מאפשר לך לומר "אני מכיר את התנ"ך". לזה התכוונתי בדימוי שלי. אני קורא את הגיטה (מנסה לקרוא כמה פסוקים כל יום, מגיע לסוף וחוזר חלילה). כל פעם שאני קורא פסוק (אותו קראתי כבר 10 פעמים או יותר) אני מופתע מהעומק של הדברים מנמצאים בו ולא היו שם כשקראתי אותו קודם. לגבי התרגום. יש דקויות שהן מאוד משמעותיות. כמעט שלא אכנס אליהן. השאלה היא, איך שאתה, ינוקא, מבין את התרגום הזה, רחוק למדי מהאמת. 3 הגונות מרכיבות את כל מה שקיים. בך, בטבע, בגלקסיות אחרות... גם כשאתה בלי "
ששולטת בך הלהיטות והתאווה ופעולותיו נובעות מהן
", אתה עדיין באחיזתן של 3 הגונות. אתה עוד לא "עצמך". בפסוק 48 בלט לי מאוד (בהיעדרותו) התואר שמעניק קרישנה לארג'ונה: "או, הזוכה בעושר". לאן הוא הלך? האם לדעתך יש אפשרות שאדם יהיה לו עושר רב ולמרות זאת לא תהיה לו שום תשוקה? הבראהמן הוא מצב תודעה. רק במצב התודעה הזה, אפשרית בכלל "אי התקשרות". כל ניסיון, כל עוד אתה לא במצב התודעה הזה ל-"אי התקשרות", אינו אלא MOOD MAKING.
 

ינוקא1

New member
זה יפה מאוד מצידך שאתה חושב

שאתה הגעת לאמת של הפירוש ואני לא.

אני יכול להגיד רק את האמת כפי שאני מבין אותה , אינני יכול לדעת בוודאות למה התכווין מחבר הספר.
כדאי שתכיר בכך שגם אתה יכול להגיד רק את "האמת כפי שאתה מבין אותה" , כי אחרת , חבל על הדיון ביננו.
(כמובן אם תביא ראיות חותכות לכך שפרשנותך היא הנכונה ושלי מוטעית , אכבד זאת. אך עדיין לא ראיתי אפילו ראיה אחת כזו).

ולענייננו :

לגבי 3 הגונות -
מעולם לא כתבתי ששלוש הגונות אינן מרכיבות את כל הטבע.
אני מסכים לכך בהחלט.
הסיבה שפעולה הנובעת ממך (בהשפעת שלוש הגונות) יוצרת קארמה , היא בגלל
שכפי ששלוש הגונות מרכיבות אותך , כך הן מרכיבות את כל הטבע.
וכאשר נוצר מבנה מסוים של הגונות ב"אני" הפרטי שלך , הטבע והמציאות סביבך ישקפו לך את אותו המבנה בדיוק.
וזהו בעצם חוק הקארמה.

בכל אופן , כאשר אתה יוצא משליטת שלושת הגונות ב"אני" הפרטי שלך (וזה מתבצע באמצעות יוגה - "פעילות באי התקשרות") אתה יוצא משליטת הגונות , ואתה עובר לתחום אחר.

יש גבול עד כמה נוכל להגיע בכך - בגלל היותינו יצורים חומריים.
(אם היינו מצליחים להגיע לכך לגמרי , היינו יוצאים משליטת הגונות והמציאות הטבעית לגמרי).

האם לדעתי יש אפשרות שאדם יהיה לו עושר רב ולמרות זאת לא תהיה לו תשוקה ?

כן.
כי התשוקה היא כמו חומר - תשוקה יכולה להפוך לתשוקה אחרת.
וניתן להתמיר את כל התשוקות החומריות , לתשוקה אל האלוהי.
אך צריך להתכווין לזה לאורך זמן ובעקביות , ולעשות מעשים בהתאם.

לגבי השורה האחרונה :

"הבראהמן הוא מצב תודעה. רק במצב התודעה הזה, אפשרית בכלל "אי התקשרות". כל ניסיון, כל עוד אתה לא במצב התודעה הזה ל-"אי התקשרות", אינו אלא MOOD MAKING."

העיקר הוא להתכווין להגיע ולבקש להגיע ל"אי התקשרות" , ואז מגיעות השיטות המתאימות.
זו יכולה להיות מ"ט , יכולה להיות גם שיטה אחרת.
בכלל , לכל אדם מתאימה דרך אחרת.
אך חיוני שתתבצע פעולה מתוך התכוונות להגיע לכך , לאורך זמן ובהתמדה.
וכל פעולה הנעשית בהתכוונות , כולל פעולה קטנה ככל שתהיה , לעולם איננה שבה ריקם.
 

מודטחדש

New member
יוגה היא הרבה יותר

מ-"אי התקשרות". זו אחדות מלאה בין הבורא, המוחלט לבין התודעה שלנו. זה לא יוצאים משליטת 3 הגונות אלא אם אדם מואר עוזב את הגוף. כל עוד אתה חי, גם בתועדת אחדות, אתה עדיין בשליטה של 3 הגונות. אגב. לא הגעתי לשום "
אמת של הפירוש ואתה לא
". כמו שאתה כותב את ההבנה שלך למלים, כך גם אני. בהחלט אדם שיש לו עושר רב, יש לו כל כך הרבה, ברוח או בחומר, לא זקוק לדבר נוסף ואז אין לו תשוקה. בניגוד לרוחניקים, אני לא חושב שיש בעייה עם עושר. נהפוך הוא. אדם במצוקה כלכלית קשה לו יותר להיות מאושר. לדעתי, לא די "להתכוון". צריך גם לעשות. כי כמו כל דבר שתלוי ברמת התודעה, כך גם יכולת ה-"התכוונות" של האדם.
 

ינוקא1

New member
בקטע שביקשת ממני להביא קודם -

כך כתוב :
&nbsp
היסוג מהתקשרות , והישאר שווה נפש בהצלחה ובכישלון.
שיוויון הנפש הזה הוא יוגה !".

&nbsp
זה נכון שזוהי גם אחדות עם הבורא ושאר מה שאמרת.
אבל מהבחינה המעשית , זה מתבטא בדבר אחד -
חוסר התקשרויות , שזה אומר שיוויון נפש בהצלחה ובכישלון.
&nbsp
כל עוד אתה חי , אתה בשליטה של שולשת הגונות , כי עדיין אינך בתודעת אחדות לגמרי.
כי נפש האדם מורכבת מחלקים שונים.
ובדרך כלל ישנם חלקים בתודעת אחדות , וישנם שלא בתודעת אחדות.
&nbsp
כמו שיש קריסטל שקוף יותר או שקוף פחות , יש נפש זכה יותר או זכה פחות.
&nbsp
לגבי עושר -
אצל אדם בתודעת אחדות זה לא משנה האם הוא בעושר או לא בעושר.
הוא יודע שהוא שליח , בין בעושר ובין בעוני , והוא משתדל לפעול את פעולותיו מהמקום הזה , כשליחות.
&nbsp
לגבי התכוונות -
ברור שצריך גם לעשות , וברור שזה תלוי ברמת התודעה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

מודטחדש

New member
בוא נדבר על שיויון נפש

כמו שנאמר. לא יזיז לו אם יצליח או אם ייכשל. זו עדיין לא אחדות עם הבורא. זו יכולה להיות או שלווה או אדישות...משהו נפלא של מהרישי ששמעתי בהודו. יש מה שנקרא בסנסקריט, נדמה לי, "ליישה וידיה" - שארית הבערות. אמנם אתה באחדות, אבל כל עוד יש לך גוף, יש עדיין איזו שארית של בערות. כמו שאתה מחזיק ביד חמאה קשה. גם כשאתה זורק אותה, יש על היד איזו מידה של שארית מהחמאה למרות שרובה, כמעט ככולה, כבר לא ביד שלך. אני לא חושב שכל אדם בתודעת אחדות הוא "שליח". הוא שליח רק אם זה התפקיד שלו, הדהארמה שלו. כי אנחנו מבינים את תודעת האחדות כמשהו נאצל שרק בודדים יכולים לחיות אותו. מהרישי אומר שלא להיות בתודעת אחדות זה מצב שהוא לא "נורמלי". יש לנו הזכות מלידה, התודעה ומערכת העצבים שיכולים לחיות אחדות, אז למה לא לחיות אותה?
 

ינוקא1

New member
מאיפה להתחיל


1. שוב , אחדות עם הבורא מתבטאת בשיוויון הנפש הזה בפן המעשי :
אנשים יכולים לספר הרבה סיפורים על זה שהם "באחדות עם הבורא" וחווים חוויות שונות.
אבל בסופו של דבר , אחדות עם הבורא איננה נמדדת בחוויות בלבד.
אחדות עם הבורא נמדדת גם בגישה שלך כלפי דברים.
ואם עדיין יש בך התרגשות מהצלחה או מכישלון , אם עדיין אתה מתרגש כשמשבחים אותך או מגנים אותך , אז עם כל הכבוד למדיטציות שלך , עדיין אינך באחדות עם הבורא.
למרות שכן , המדיטציה שלך יכולה לקרב אותך לשם , למצב של שיוויון נפש.
&nbsp
וגם ההיפך נכון -
יתכן שאינך עושה כלל מדיטציות , אך הגעת למצב של "שיוויון נפש" כזה.
אז אתה באחדות עם הבורא.
&nbsp
אין מדובר כאן על סתם אדישות , או דיכאון שאלו מחלות.
המדובר כאן על אדם שהוא פועל בעולם , ויציב בעולם , אך איננו מתרגש מהעולם.
&nbsp
2. לגבי מה ששמעת ממהרישי , משל יפה ואמיתי מאוד

&nbsp
3. אדם הנמצא בתודעה הזו של שיוויון נפש כלפי העולם , הוא בתודעת שליח.
שליח ממלא את שליחותו , ולא אכפת לו האם מגנים אותו או משבחים אותו.
לא אכפת לו אם הוא מלך , או ם הוא קבצן.
&nbsp
כי פעולתו איננו לצורך עצמו , אין לו "אני".
כאשר אדם פועל בתודעת שליח כזו , הוא מגיע לשיוויון נפש.
&nbsp
בכל נקודה בעולם , ובכל מצב שאתה נמצא , קיימת שליחות.
ושליח אמיתי הוא שווה נפש , ולא משנה באיזה מצב הוא נמצא , הוא ממלא את שליחותו כראוי.
בעושר ובעוני , כעבד או כאדון , כאיש או כאישה ..... הוא שם את האלוהי לנגד עיניו ובתודעתו , ופועל מהמקום הזה.
זה אדם "מחובר".
&nbsp
אם תקרא את הסיפורים על יוסף בתנ"ך , זו הדוגמה הכי טובה שאני מכיר.
&nbsp
3. ניתן לחיות בתודעת אחדות , אך נצרכת לזה עבודה.
אינני מכיר אדם , שהדברים שכתבתי בסעיף 1 הם טבעיים עבורו.
כדי להגיע לשיוויון נפש אמיתי , נדרשת עבודה.
זו לא זכותו של אף אחד , מבלי שעבד והשתדל.
&nbsp
(עיין בעניין זה בספר פרק ו' פס' 33-47).
&nbsp
 

ינוקא1

New member
גם מה שקרישנה אומר

לארג'ונה זה בעצם :
"מלא את שליחותך כלוחם (= הדהרמה שלך) , ותשחרר את כל שאר החשבונות
"

וזו הדרך לאחדות עם האל.
 

מודטחדש

New member
הליכה בניגוד לדהארמה

תביא לסבל. כמו שכתבת, בהיות ארג'ונה קשאטריה, חובתו להילחם. (אגב. מלחמה היא לא בהכרח בכלי נשק. מלחמה יכולה להיות בבערות. באוכל מזיק. בעוני ובסבל ממנו סובלת החברה...) הליכה לפי הדהארמה שלך, בלי ספק תעזור לך בדרכך הרוחנית. לא תפריע (כמו שיקרה אם לא תלך לפיה). כך אפשר גם לומר שכל דבר יביא לאחדות עם האל. רק לחיות. רק לנשום, מישהו כתב פעם לרחוץ כלים... אבל השאלה היא כמה זמן זה ייקח אז. יש דרכים שמקצרות את ההליך של התחברות עם האלוהי.
 

ינוקא1

New member
אתה מפספס את הנקודה

שהיא לדעתי הנקודה העיקרית של הספר.
&nbsp
כולם ממלאים בסוף את הדהרמה שלהם.
השאלה היא באיזו גישה.
אתה יכול למלא את הדהרמה שלך מלא בתלונות , ומלא בצער על כך שאינך במקום הנכון , לא מכבדים אותך מספיק וכו' וכו'
או שאתה יכול למלא את הדהרמה שלך ממקום של שיוויון נפש.
כשליח הממלא שליחותו בנאמנות , תהיה אשר תהיה.
&nbsp
ואם תמלא את הדהרמה שלך כך , תגיע להארה ואפילו על ידי מטלותיך היומיומיות.
&nbsp
 

מודטחדש

New member
לא, ינוקא

לא לכולם יש את קרישנה שייתן להם את הלימוד הזה "היה בלי 3 הגונות". בלי 3 הגונות, ורק במצב הזה, אדם יכול למלא את הדהארמה שלו. אחרת הוא כמו עלה נידף ברוח. ה-"שליח" יכול להיות סנדלר (עם דהארמה של סנדלר), מוכר עיתונים (כנ"ל), רופא, לוחם... בחברה שלנו כשנגר הופך לרופא כולם מכבדים אותו. כולם מרימים גבה כשרופא הפך לסנדלר. גם אם הם לא מבינים שהוא למעשה פעל בתאום עם הדהארמה שלו. להיות רופא היה מאמלל אותו. הוא מלא סיפוק ואושר כנגר.
 
למעלה