קרי וכתיב....

kidron1

New member
קרי וכתיב....

ערב, ועכשיו לא סנדרסון, באמת שלא וחבל. מה דעתכם על: משאבים אלו הם פנימיים- קרי כוחותיו ואמונותיו של הפרט וכן חיצוניים- קרי רשתות תמיכה (משפחה, חברים), השכלה ומשאבים כספיים. הייתם מחליפים את ה'קרי' ב'כלומר'. ובכלל מה ההבדל בין השניים? תודות וחזרה נעימה לשגרה. אביבית
 

יאקים

New member
מעשית, יש המשתמשים ב"קרי" כחלופה

ל: כלומר, דהיינו, היינו, במילים אחרות, לשון אחר(ת) וכיו"ב. אישית, אני מעדיף להשתמש בשפת המקור בקרי וכתיב, מה עוד שבמשפט הנ"ל שהבאת אין כתיב..... שבוע טוב
 

sailor

New member
לסוציולוגים, לאו דוקא ישראלים

יש נטיה לניסוח מסובך שלא לצורך. נתקלתי בכך גם בתרגומים של דירקהיים ( Durkheim) לאנגלית ובתרגומים לאנגלית מגרמנית, פשוט זועה. כשעזרתי לתלמידת עבודה סוציאלית בתרגום מאמרים אלה מאנגלית, הצעתי לכתוב "עפ"י מאמר X של Y" ולנסח ניסוח מתקבל על הדעת. זה הפך להיט בביה"ס לעבודה סוציאלית בב"ש.
 

kidron1

New member
אנשים חושבים ש...

ככל שהם מסתבכים יותר, כן המאמר כתוב טוב יותר. תודות אביבית
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא; ככל שהם מסבכים יותר הם נשמעים חכמים יותר!

יש מתאם הפוך בין מידת הפשטות של הנושא לבין השימוש במשפטים מפותלים, מילים לועזיות וניסוחים מתפלצנים (סליחה על הצרפתית). ככל שהחומר עצמו מורכב יותר, הכתיבה הופכת פשוטה ובהירה יותר. לכן דווקא מאמרים בפיזיקה יכולים להיות בשפה פשוטה נורא (הם לא צריכים להתאמץ להישמע אקדמיים ומתוחכמים, התוכן מסובך דיו) בעוד שמאמרים בתחום מדעי הרוח או החברה מתאמצים להישמע הרבה יותר גבוהים ומסובכים מכפי שהם באמת.
 

sailor

New member
אנשים קטנים מסבכים כדי שיהיה קשה לגלות שהם

כאלה. אנשים גדולים כותבים בפשטות רעיונות גדולים.
 
למעלה