קריאת ספרים

[kuzary]

קריאת ספרים

איני יודע מה עם הגולשים ששירשרו הודעות בקשר לסופרים ממוצא זה או אחר. היתי מעונין לדעת עד כמה זה משנה ו/או מוסיף לתענוג הקריאה. אני לדוגמה נהנה הנאה ראשונית מעצם החזקת ספר חדש ביד. ריחו לעיתים קרובות מדהים, משכר. עיני מרפרפות על השורות במהירות. רואת ולא רואת את האותיות מתחברות למילים, משפטים ןלבסוף לעלילה סוחפת. בסיום אני מניח את הספר בצד תוך שאני מבטיח לעצמי לחזור ולקרא שנית. זאת על מנת להנות פעם שניה מהכתוב. פעם שניה היא טובה יותר כי אין את הריצה לסיום. הסוף ידוע ועל כן ניתן לחזור אחורה שורה או שתי שורות או אפילו פרק שלם. או לקפוץ לסוף. פשוט הנאת צרופה. אגב, לא שכחתי את התענוג בראיית הדמויות הולכות וניבנות בדימיון.וגם לא שכחתי את הרצון להבין את הספר על כל הכרוך בכך. לכן אני אמשיך לבחור את חומר הקריאה שלי רק לפי העינין שהספר יכול לעורר אצלי. תודה על הסבלות של אלו שהגיעו לסוף דברי. שלכם אוהב ספרים שרץ לקרא עוד עמוד בספר פתוח.

 

[kuzary]

סבלות=סבלנות

 

[lady_anne]

בכלל לא "סבלות". נהפוך הוא.

אני בהחלט יכולה להתחבר לדברים שאמרת ולהזדהות איתם, ללא הבדל דת, מין וגזע של הסופר/ת (שלא תתרעמנה הפמיניסטיות שבינינו). לענ"ד כל הדיונים שמתקיימים פה בנושא גזענות ספרותית מיותרים לחלוטין, וספר יכול להיות מצויין בין אם נכתב ע"י ברקוביץ´ מרעננה או מסעודה משדרות:למוצא העדתי באמת אין משמעות. במדינה כמו ישראל שהיא כור-היתוך עדתי כבר אין מקום לעלבונות על בסיס המוצא. יש משפט רלוונטי בשיר "תפילת האמהות" שאומר "מי שזקוק למלחמה שומר אותה בוערת", והמבין יבין. בריאות ואושר.