אם אתה צופה מספר שעות ביום
בעיסוק שדורש ראיה מקרוב (נאמר עצמים שמרחקם מטר אחד או פחות), יש סיכוי שיתפתח אצלח קוצר הראיה הנפוץ (ניקרא מיופיה). סטטיסטית זה קורה בערך לשליש מאוכלוסיה שמאמצת עיניים בטווח הקרוב הנ"ל. המיופיה מתחילה בדרך כלל בגיל הילדות, נאמר בגיל עשר עד 15 ובמיוחד אצל תלמידי בית ספר (שברובם מאמצים את הראיה בטווח הקרוב), אבל לא לכולם היא בחומרה שמחייבת הרכבת משקפיים מתמדת (או רק בחומרה שמחייבת לצורכי נהיגה או צפיה בקולנוע). בערך שני שלישים מהאוכלוסיה לא ניפגעים ממיופיה גם לאחר אימוץ ראיה מקרוב. אם עברת את בית הספר התיכון ללא מיופיה, אתה כנראה באוכלוסיה שלא ניפגעת (או נפגעת קלות). המיופיה מתקדמת עם הזמן כאשר ההתדמות מהירה בדרך כלל בילדות, הולכת ומואטת ונעצרת בערך בשנות השלושים לחיים. תוכל להוריד מהאינטרנט באופן חופשי תרשימי סנלן SNELLEN CHARTS כדי לבדוק באופן עצמי אם אתה קצר ראיה ובאיזו מידה (פחות או יותר). מדובר בתרשימים שבהם צריך לזהות אותיות או ספרות בגדלים הולכים וקטנים. אם יש לך ראיה בחדות 20\20 (שקול בערך לראיה 6\6 ) לפי התרשימים הללו -- כנראה שאין לך מיופיה (או שהיא בדרגה זניחה). התרשימים הללו לא בודקים היטב אסטיגמטיות (אבל אם הקריאה שלך היא 20\20 בדרך כלל האסטיגמטיות זניחה). אסטיגמטיות נקראת גם "צילינדר". אם יש לך מיופיה שמחייבת הרכבת משקפיים (רצוף או רק במצבים מיוחדים) כדאי שתתיעץ עם אופטומטריסט שמתמחה ב"משקפי מחשב" והוא יורה לך כיצד להשתמש (או לא להשתמש) במשקפיים כאשר אתה מאמץ את העיין בראיה מקרוב (כפי שהוסבר למעלה). למשל, יתכן שבעבודה מקרוב תשתמש במשקפיים אחרים מאילו שתזדקק לראיה למרחק רב.
