קריאה להתעוררות

[arati0]

מה אני רוצה??? הרצון היחיד שיש לי, הרצון היחיד שמפעיל אותי בעולם הזה, איננו הרצון שלי כלל. זהו רצון בלתי-אישי לחלוטין, בלתי-אישי במידה מהממת. כשאני אומר ``רצון בלתי-אישי`` כוונתי שלי, כשי טובלי, אין ולא יכול להיות רווח ממנו, ויותר מכך: גם לכם אין ולא יכול להיות רווח ממנו. זהו רצון שנובע מן ההקשר הרחב ביותר האפשרי לבני-אנוש; זהו רצון שנוגע למימושה של אפשרות שהיא הרבה, הרבה, הרבה יותר גדולה ממני ומכם, הרבה יותר גדולה מן הזמן והמרחב שבו אנחנו מתקיימים. המסע הזה שאותו אנחנו עוברים ביחד נתון בתוך הקשר רחב, רחב בהרבה ממה שהדמיון יכול להציע וממה שהדעת יכולה לסבול. הארה היא הידיעה המרעישה, המזעזעת, המטלטלת, הופכת-העולמות, שאלוהים לבדו קיים, ש``מלוא כל הארץ כבודו``. הארה היא ידיעה סופית, מוחצת, שאחריה לא יכול להיות דבר מלבד כניעה, ועוד כניעה, ועוד יותר כניעה, לידיעה עצמה. כמו שאומרת התפילה היהודית: ``וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה` הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. אין עוד``. הארה היא ידיעה שיש רק אחד, אחד שאין שני לו, ושאם יש רק אחד ואין שני לו, אז אחד זה חייב להתגלם בך. בדרך אל ההתוודעות הזאת האדם עשוי למצוא אקסטזה, שמחת-חיים אדירה, אהבה מענגת, חיים של מתיקות, רוך וזרימה - ובכל אלה באמת יש רווח אישי. אך זה איננו הרצון שלי. לא זה מה שמפעיל אותי. לא זה מה שמביא אותי אליכם. אתם אולי באתם לקבל ממני את כל אלה, אך אני דווקא מזמין אתכם לתת. לתת את חייכם, לתת את כל-כולכם, את כל-מאודכם, להקשר הרחב הזה, הקשר שהוא כל כך רחב עד שהדעת אינה יכולה לתפוס אותו, ולכן הוא בגדר מסתורין. לתת את כל מי שאתם לטובת ההתגלות של מה שיש. מה שיש באמת אינו יכול להיחשף מבלי שתאבדו את עצמכם כליל בתוכו. ואם תאבדו את עצמכם כליל, לא יוכל להיות לכם שום רווח אישי. אתם לא תהיו שם. זה יהיה. זה יתגלה ויתבטא דרככם. אין לאלוהות שום דרך אחרת להתבטא בעולם - האלוהות חייבת להתבטא דרככם, אבל כדי שהיא תוכל להתבטא בחופשיות הרבה ביותר, אי אפשר שתעמדו בדרך, אי אפשר אפילו שתעמדו כצופים מן היציע - אתם לא יכולים אפילו לצפות בפלא הזה. רק הפלא הזה, צופה בעצמו. זוהי מהפכה מוחלטת, שאין אחריה ולא כלום, מלבד כניעה, ועוד כניעה, ועוד יותר כניעה למהפכה הזאת. המשמעות היא שלא תגשימו עוד את עצמכם לעולם - כי זה יגשים את עצמו דרככם, זה יפגוש את עצמו דרככם. רק אלוהים יכול לפגוש את אלוהים. רק אלוהים יכול להתוודע לאלוהים. והארה היא לא רק הידיעה הזאת ש``מלוא כל הארץ כבודו``, משום שהידיעה כשלעצמה היא רק שינוי הפרספקטיבה, הידיעה היא התבטלות האשליה בפני מה שיש ומאז ומעולם היה שם. הארה היא לא רק צניחה חופשית אל תוך מה שהיה שם תמיד - היא גם הציווי להפגין ולגלם בעולם הזה את האמת הזאת, לא רק כפוטנציאל, לא רק כידיעה של מה שקיים בטבע העולם. הארה היא גם הציווי להראות עוד ועוד מזה בתוך עולם אכול שנאה, טרוף כאב, משוגע מרוב עצמו. הארה היא גם זעקה אלוהית: הראה אותי, גלם אותי כאן, על פני כדור הארץ הזה. לא מספיק לדעת שבטבע החיים הכל מושלם, הכל טוב גמור, הכל אהבה. כי החיים אינם מושלמים - החיים עצמם הם רק האפשרות שאלוהים ייראה בתוך הבריאה עצמה. רק אפשרות, ומימושה הוא בידי כל אחד ואחד מאיתנו. אך לאו דווקא כיחידים, אלא כקבוצה. כי קבוצה של אנשים שנענית לזעקה האלוהית הזאת יכולה להתחיל לממש גם את אפשרות קיומה של אנושות אחרת לגמרי. אם כן, הארה היא היענות כפולה: היא צניחה חופשית אל תוך היש היחיד שישנו ושמאז ומעולם היה (נירוונה), והיא אהבה שתובעת לממש את עצמה בעולם, ביחיד ובאנושות כולה (אבולוציה). הרצון שלי - רצון שאינו באמת שלי ולא יכול להיות שלי - הוא לראות אותנו, כיחידים וכקבוצה, נענים לקריאה הכפולה הזאת, האומרת: האמת היא כל מה שיש, לכן היו אמת ורק אמת. נחוצים לשם כך טוהר נדיר, להט בלתי-רגיל והתמסרות שקשה לתאר. אדם חייב להגיע לנקודה בתוך עצמו שבה הוא יודע שגם אם לא הגשים זאת במאת האחוזים, האהבה הזאת היא ללא ספק כל מה שיש. אוהבי-אמת, מאהבי-אמת, זה כל מה שאני מחפש.