אוקי.... קצת סדר בבלאגן...../images/Emo12.gif
מה שאתה פירשת כקריאה לבנה זהו בעצם תיאטרון קריאה.. תיאטרון קריאה הוא אכן קריאת המחזה ע"י הקאסט כאשר כולם ישובים ובלי כל פעולות פיזיות כאשר הוראות הבמה נקראות בקול. למרות שמעטים הפעמים בהן ממש אין כל פעולה פיזית.. אתה מתאר לעצמך רואה תיאטרון קריאה של מחזה רב משתתפים במשך שעתיים כאשר כולם ישובים וחסרי פעולה פיזית? זה גם מאוד מבלבל וגם מתישהו זה מאבד מהעניין...
כאשר עושים תיאטרון קריאה משתדלים לגנוב מהתיאטרון ה"אמיתי" כמה שאפשר. כמובן שהכל תלוי בבמאי/ת , אבל בדר"כ הקאסט יושב בסוג של חצי גורן על הבמה. כל פתיחת תמונה נאמרת בקול (מספר התמונה והדמויות המשתתפות בה) וכל כניסה ויציאה של דמות גם כן נאמרת. הכל כדי להקל על הקהל השומע. יש בימאים שמוציאים את הדמויות המשתתפות בסצנה ספציפית צעד קדימה עם הכסא כדי להבדיל אותם מהשחקנים הפסיביים בסצנה , או ששחקן שלא נמצא בסצנה בולט בדרך אחרת.. כמובן שלפעמים גם רקויזיטים הכרחיים נמצאים על הבמה , תלבושות מינימליות , לרוב יש גם מוזיקה... הכל תחת הקונספציה של הבמאי/ת. יש המון רעיונות ואפשר לקחת תיאטרון קריאה מאוד רחוק.. יש? עכשיו ל"קריאה לבנה"
: קריאה לבנה היא קריאה נקייה , בלי אינטונציות , בלי פעולות משחקיות (לא מדובר על פעולה פיזית , אלא על פעולה משחקית פסיכולוגית) , כמעט בלי להתייחס לסימני הפיסוק. קריאה לבנה לא נעשית לפני קהל , והיא לא התוצאה. היא חלק מתהליך עבודה. סתם לדוגמא: שחקן בתהליך חזרות התקבע על קטע מסויים (סצנה/מונולוג/דיאלוג) , ומשהו שם לא "יושב" מספיק טוב. השחקן מבצע את המונולוג , נגיד , בקריאה לבנה - כלומר עובר על הטקסט בלי שום אינטונציה ופעולה ובלי להתייחס כמעט לסימני פיסוק. יש בזה משהו מאוד טכני אבל מאוד "מנקה". ככה הוא מתנקה מכל מה שקיבע לעצמו במהלך החזרות וכאילו עושה RESET לעצמו. זה נשמע קצת רובוטי אפילו. אחר-כך חוזרים על המונולוג בשנית ונותנים לטקסט לקחת אותך למקומות אחרים.. זאת שיטה שמשתמשים בה רק בתהליך חזרות , או שחקן כאשר הוא עובד לבד ומחפש כיוונים אחרים ממה שמצא. זאת רק דוגמא אחת מתוך המון שימושים לקריאה לבנה , אני יכול לקשקש שעות (תעצרו אותי...
) , יש כל מיני שיטות עבודה שמשתמשות בקריאה לבנה כבסיס לעבודה על טקסטים. מאוד מעניין... מקווה שעזרתי להבין מה ההבדל בין השניים.
סופש מקסים!