קרה לכן-

noky87

New member
קרה לכן-

שהתאהבתן עד כלות הנשמה, ואף יותר... ופתאום לאחר כמעט אלף פגיעות ,דחיות ומכאובים שספגתן ממנה,
התחלתן לשנוא אותה? או לחילופין, ניסיתן לשכנע את עצמיכן שאתן עדיין אוהבות ומחזיקות בזה בשיניים אבל עמוק בפנים אתן באמת שונאות??
ממש מתסכל לחשוב מה קרה לאהבה שלפני רגע הייתה נצחית?
מה קרה לאהבה האחת ויחידה שהיתה מעודה?
 

noky87

New member
כן. הקושי לשחרר...

כמובן ,אני מצפה להתעלות מעל כל הרגשות כלפיה.
להיות אדישה ושלא יעניין אותי אם היא בזוגיות או מה היא עושה...

אני יודעת שהשנאה נגרמה עקב האהבה. אם לא הייתי אוהבת כ"כ,
לא היה אכפת לי לראות אותה עם משהי\ו אחר\ת ולא הייתי שונאת אותה על כך.

עדיין-
זה גורם לי לערער על יסודות האהבה.
האם קיימת אהבת אמת?
 
ודאי שקיימת אהבת אמת

ולא רק אחת. את תאהבי עוד. וחזק.
וזה יהיה מספיק משמעותי כדי להישאר.
 

seriously

New member
הקו בין שנאה לאהבה

הוא מאוד מאוד דק. לפעמים שנאה היא למעשה אהבה בוערת כל כך שאנחנו מתבלבלים כבר.

כבר קרה לי מספר פעמים שחשבתי שאני שונאת מישהי כל כך, אבל רק בשביל לגלות כמה ימים אח"כ שהשנאה היא למעשה תוצר של בדידות, אהבה ואכזבה.

רגשות זה עסק מסובך
 
זה קורה ששומרים דברים בבטן

במקום לדבר ולפתוח מה שמציק זה הופך לגוש גדול מידי שקשה לפרק
ככה זה כמו כל דבר אם לא מפרקים לאט לאט את הדברים הקטנים באותו הרגע שמשהו מפקיע זה מצטבר והופך לתחושה שהמילים הכי פשוטות לתיאור הן ההפך מאהבה..

אבל בעצם זה סוג של יאוש אכזבה תסכול וחוסר אהדה ..
כדי לפתור את זה אפשרי לשבת ולנתח לעומק כל דבר קטן שיש כל פרק זמן וטלנסות לטפל בכל גורם בנפרד ...

דורש המון מאמץ וסבלנות..
 
למעלה