קורה לי בימים אלה
ששוכבת בחדר,הזה, או הזה, או הזה, לא משנה באיזה צד של המיטה, מהרהרת במחשבות ומודיעה לעצמי, לא בשקט - ביני לביני, אלא בקול, שגם אני שאמע -זה לא מה שאני רוצה! לא מוכנה! אני לא מעונינת בלהיות לבד... הרבה יותר כיף לי..לפנק, ללטף לחבק, להרגיש, לגעת, ולקבל את אותו הדבר בדיוק. מוכנה להסגר בבועה..רק ביחד. אני לא בנויה ללבד, ולא שאני פוחדת ממנו..טוב לי איתי, נעים לי עם עצמי, אני גם די נהנית ממני והזמן שלי מלא ועמוס. אבל הרבה יותר טוב לי ביחד, אני הרבה יותר אנרגטית, מצליחה ותוססת בביחד. אז למי את מוכרת את סיפור האלכסון?