קרה לכם?

[טמירה22]

קרה לכם?

אתמול הזמין אותי לרקוד רקדן שראיתי לא פעם בחוגים רוקד עם רקדניות טובות ושמחתי. אמרתי לעצמי, הנה הזדמנות להכיר מישהו שרוקד טוב ויכול להיות בן זוג קבוע. אלא שמיד בריקוד הראשון, כמעט בצעד הראשון הייתה תחושה מוזרה של חוסר התאמה. לא מעט שנים אני רוקדת והחלפתי בני זוג. אני לא זוכרת תחושה כזו מובהקת ומיידית. והוא רקד טוב. הקצב נכון, הצעדים נכונים. אבל צורת האחיזה, זוית הסיבוב, כיווני הריקוד המשותף, היו שונים מאוד ממה שאני רגילה. ממש חוסר כימיה מוחלט. חזרתי הבייתה בתהיה. מי החריג פה? אני או הוא? או אולי שנינו בסדר רק ממש ממש לא מתאימים? איך יתכן אם כך שהנסיון של שנינו בדרך כלל לא מעיד על קושי במציאת בני זוג? האם יש מין משהו חזק כזה, כימיה, חזקה מכל גורמי הרקע שעל פני השטח נראים כאילו שני אנשים יכולים מאוד להתאים והם לא ולהיפך? האם יש מי שהם כל כך טובים שיסתדרו עם כל אחד ויש מי שיכולים להיות רקדנים טובים אך לא יסתדרו עם פרטנרים ויצטרכו לחפש הרבה כדי למצוא התאמה?

 

[Dיהודה]

קרה , ועוד איך קרה !

זה הקצב / ריתמוס שלכם! אישית , התופעה קרתה לשני הכוונים , בנות זוג שהייתי בטוח שתהיה התאמה , מאותם סיבות שרשמת ,והיתה אכזבה. ומקרים שפשוט לא ציפיתי להתאמה אלה להעביר עוד ערב של הרקדה והסתבר שהיתה התאמה מדהימה. בת זוג שרקדתי איתה זמן רב ובהתאמה מצויינת , התחלנו לרקוד לאחר שחבר רקד איתה ( ואני מעריך אותו מאוד כרקדן מצויין ) אמר שחבל על הזמן היא לא יודעת לרקוד. הוא טעה ובגדול! אז כן , זה מאוד אישי ( ולא קשור למשיכה הדדית , ואולי כן ...) שניכם כפי הנראה רקדנים טובים או אפילו טובים מאוד.ויש יותר מסיבה אחת לאי התאמה כזו , בדר"כ זה הקצב המעט שונה בין בני זוג. תתבונני על זוגות מתאימים ותגלי תופעות מעניינות של התאמה, שכמו שניהם תזזיתיים או שניהם או שניהם מתנועעים דומה. אבל , קחי מצב כמו שהיה לך ותני לו זמן רב לרוץ יחד ותראי שגם אתם תוכלו להפוך לזוג מתאים. על מה שהיה תחשבי על בלינד דייט שהיה לו סיכוי טוב ובכ"ז לא הצליח. האם צריך לחפש הרבה כדי למצוא התאמה , כן . ! רק במחשבות טובות. יהודה

 

[אלמונית33]

מסכימה עם כל מילה

כמו בחיים - גם בריקודים צריכה להיות כמיה. גם לי קרה, שלא הייתה התאמה עם בן-הזוג. או כמו שמזכיר Dיהודה - רקדתי עם בחור והרגשתי כשלון מוחלט, ומאידך - כשרקדתי עם אחר הרגשתי בעננים (טוב, אולי קצת הגזמתי). התאמה/חוסר התאמה לא קשורים בכלל לטיב הרקדן. עצתי לך - אם אין כמיה, עזבי את הבחור (ולא משנה כמה טוב הוא). חבל לסיים ערב עם הרגשת תבוסה. הרי אנו באים להינות!!!

 

[Jeanclaude]

אוניורסיטה של החיים.

איזה רומן יפה כתבת, את יכולה להיות סופרת. ישנו בסיפור שלך, שימחה, עצבות, תקווה וניתוח מצב, יפה... נכון,יש מעבר למראה ולהתרשמות ראשונית משהו שקוראים לו כימיה וזה אי אפשר לשנות,זה קרה, זה קורה וזה יקרה לכולנו ללא יוצא מן הכלל.

 

[אליק 31]

טמירה, העלית נושא מאד חשוב, ואני

תמיד תמה מדוע אין בפורום התייחסות יותר מרכזית לשאלה שהעלית. הסיבה, אותו הקונפורמיזם הישראלי הנורא, שאוכל כל חלקה טובה. זה אומר: "התפשרות", מתפשרים על בינוניות, על מה שבא. אני מתבונן, (כמו הרבה בנות שהן סקרניות להתבונן ביצור החייתי שנקרא "אדם"), ומה אני רואה: זוגות לא מתאימים, שמכורח הנסיבות, השגרה, הלחץ החברתי, החשש מפני הישארות קרח מכאן ומכאן, כל מיני סיבות שבגללן רוקדים אינם שואפים לשפר את ההתאמה המושלמת בריקודי זוגות. הם נשארים תקועים עם בני זוג לא מתאימים. ראיתי אחת שרוקדת לפני הקצב, משהו מחריד, ורוקד עמה בן זוג איכותי. שתיים אחרות, רוקדות לפני הקצב, וכבר שנים אין להן בני זוג קבועים. סיפרתי בפורום סיפור על "המושלמת והגמלוני", על מופת של אי התאמה בין שניים. בשאלתך את מעלה את דרגת הדיון לגובה יותר גדול: את שואלת כיצד זה ששניים שיודעים לרקוד יפה, ובקצב הנכון, ואעפ"כ לא מגיעים למיצוי של היופי בזוגיות. השאלה קשה. התשובות אינן חד-משמעיות. אז כנראה שיש בסופו של דבר מושג כזה שנקרא: "כימיה". אמר פעם כבוד השופט העליון יואל זילברג, באחד מפסקי הדין, כי השפה שלנו דלה מכדי לתאר את מה שעינינו רואות, לפיכך אנחנו רואים דברים, אך אין לנו מלים להסבירם. על כן, השופט נאלץ להשתמש במונח: "התרשמות", לאמור: התרשמתי כי העד אינו דובר אמת. וזה מתאים למקרה שלנו כשאנחנו אומרים: "כימיה" מתכוונים למשהו מעורפל, בלתי מוגדר, אבל הוא קיים. בניגוד לדעתו של החבר בפורום, איני מאמין שעם הזמן תושג השלמות ותגיעי איתו ליופי הרצוי. מניסיוני:WHEN YOU SEE IT YOU KNOW IT, הקליק צריך לבוא מהרגע הראשון. ואז את רואה כי שליחת הזרועות, הידיים, האצבעות, הניתוק והחיבור של אלה באלה, נעשות בלי משים, על ידי שני הצדדים, בהתאמה, כאילו התאמנו על כך קודם. ואם יש מוסיקה כזאת הרמונית בנגיעות הידיים, חזקה עלינו שיש דבר דומה גם בנגיעות של הרגליים, הדריכה, העצמה, העידון, הרימוז, ההדגש, וואו, זאת יכולה להיות מוסיקה מוסיקה. חבריה, אל תתפשרו, חפשו את המושלם.

 

[חלילית קסומה]

חוסר התאמה?? האם?

למרות שאין נסיוני רב כשלכם, בכל זאת אני יכולה לתרום ממעט נסיוני ומתחושותי, אז , כן, בהחלט אפשר לרקוד גם כשאין התאמה, למרות, שמשהו מן ההנאה ניפגם, וכשיש התאמה, גם כשאחד מבני הזוג לא ממש, יודע את הצעדים,(בדרך כלל אני

ונסיוני הדל) אותה "התאמה" או במילים אחרות, הסמפטיה שנוצרת, גורמת לבן הזוג, לותר, או אפילו לראות בטעויות, חינניות מסוימת. ותודה לבני הזוג שליווני עד הלום ובזכותם אכן למדתי פרק די ניכבד בריקודי זוגות. אבל....אם מעיב איזה צל על ה"סימפטיה" .....או אז נוצרת אי התאמה! אבל זה ברמה של רקדנים שאינם באותה רמה, כלומר האחד יודע, והשני פחות. ברמה העקרונית, טמירה, את לגמרי צודקת, רק תמיד אפשר לתת קצת זמן, לפעמים , יש אנשים שמתרגשים מבן הזוג שרוקד לצידם בפעם הראשונה.

 

[שביט האחד והמיוחד]

טמירה,הנושא שנוי במחלוקת.

והסיפור האישי האמיתי שלי יכול להדגים זאת יותר מכל. לאחר מספר חודשים שהתחלתי לרקוד,הכרתי בת זוג פנטסטית,נעימה ,נחמדה,הקצב התאים,היא שרה באוזני תמיד את כל השירים,נהניתי מאוד מחברתה בזמן הריקודים. לא "ראיתי" את הבנותהאחרות בהרקדה,ומקץ 4 שנים משותפות על הפרקט נסעה בת זוגי לטיול . בהעדרה רקדתי שלושה שבועות עם רקדנית אחרת,למרבה הפלא נהניתי הרבה יותר,פתאום הבנתי שלבת זוגי הקבועה "חסר" משהוא בקצב. כאשר היא חזרה נפרדתי ממנה,ועברתי לרקוד עם בת הזוג השנייה. בנוסף לבת זוג קבועה ,אני רוקד בהרקדה נוספת עם בנות זוג מתחלפות,לאחרונה רקדתי עם בת זוג שמכירה היטב את כל הריקודים,אך בחרתי לרקוד באופן קבוע עם בת זוג שחזרה לרקוד אחרי מספר שנות הפסקה. למרות שיש לה חוסר בידע בריקודים, "יש לה את זה" בכל שאר המובנים,קצב מדהים,יכולת קליטה עילאית,סימפטיה,שם הכימייה תפשה מהשנייה הראשונה. אך אותה כימיה מדהימה יכולה להעלם על ציר הזמן. הוא שאמרתי,נושא שנוי במחלוקת ,לא חשבון פשוט.

 

[פרפר צהוב20]

בדיוק כמו שאמרת...

"... שנינו בסדר רק ממש ממש לא מתאימים?..." - זה הכל. שניכם יכולים להיות רקדנים מצוינים, כ"א עם בני זוג אחרים, ויחד עם זאת ממש לא להתאים האחד לשני. ואכן, קלעת לנקודה: "... יש מין משהו חזק כזה, כימיה, חזקה מכל גורמי הרקע שעל פני השטח ..." קרה גם לי (בלי שאנסה להעיד על יכולת הריקוד שלי - אין הנחתום מעיד על עיסתו), ובמקרה כזה, חבל לסבול עד סוף ההרקדה, אפשר פשוט, בחיוך ובנימוס לומר: "זה לא זה

" ולהפרד לשלום. לא צריך לפגוע בסיכוי של אף אחד מכם למצוא את בני הזוג המתאימים לו.

 

[רוח ים והוד גלים]

מוכר, מוכר ו..לא חביב

כולנו נושאים עימנו סיפורים דומים, חלקם קטנים ונשכחים, חלקם יותר מכאיבים. התאמה בריקוד יש לה אופי חמקני. היא מורכבת מאלפי פריטים קטנים והכי מרגיזה העובדה שהיא מנותקת לחלוטין מהתאמה בפרמטרים אחרים, קובעים יותר בחיים. את פוגשת מישהו מקסים, מוצאת איתו שפה משותפת, השכלה דומה, הומור דומה.. אך לרקוד איתו את לא מצליחה. ולעומת זאת פתאום מאי שם מתחברת למישהו אשר מחוץ לאולם, קשה להחליף איתו מילה. אבל.. יש ניסים כאלו.. זוגות שמתחברים יחד בכל המישורים וגם בריקוד נכון?

 

[Jeanclaude]

ערב נהדר לא צריך יותר.

היתי אתמול במטרו רעננה, פעם ראשונה, לקח לי שעה וחצי להגיע מתל אביב פשוט גהנום. המקום מאוורר עד מאוד, גדול, יפה. מדריך שאנני מכיר עם רפרטואר מעורב, אחוז גבוה של ריקודים ישנים, לימוד ריקוד חדש ונחמד. הזמנתי את הראשונה שראיתי פנויה בלי לבחור גובה, צבע, משקל, גיל, להפתעתי נהניתי מאד, היחלפנו אולי שתי מלים (שמה-שמי) וניפרדנו ב"היה מאד נחמד" פשות ערב נהדר, לא צריך יותר.

 

[אלמונית33]

בהחלט יש דברים כאלו

תראי כמה הצעות נישואין יש בהרקדות. כמעט (אם לא בכולן) בכל הרקדה יש מרקיד/ה גא/ה, שיספר כמה זוגות הוא חיתן (על הצלחות כולם לוקחים קרדיט).

 

[rak dan]

"לכל סיר יש מכסה מתאים"

את הכותרת לא אני המצאתי. נשים יותר רגישות מאיתנו הגברים (ירון אני מתייג כאן קבוצה מינית ?!) פקט הנה מה ששמעתי מהן: כשתראה זוג רוקדים עם פרצוף תשעה באב, סימן שהם בעל ואישה ,תראה זוג מחייך שמח וטוב לב הם לא. מצד שני, מכיר זוגות נשואים באותה הרקדה שלא רוקדים ביחד? התאמה! רזה או שמנה ? מי קלה יותר בריקוד ? השבוע סיפרתי לבת זוגי, שפעם רקדתי עם אלופת ישראל בהורדת ידיים, נו בטח בחורה חמודה אבל כמובן בריאה, שמעיפה אותי בזרת הקטנה שלה בלי להניד עפעף. עד היום לא שוכח כמה שהיא היתה קלה בריקוד. התאמה זו משהו אישי "לטנגו צריך שניים" ואת זה אפשר לדעת רק אחרי שרוקדים ביחד. זאת הסיבה שאני מעדיף לרקוד עם בנות זוג קבועות. זה ששני בני הזוג ברמת מתקדמים למשל לא מבטיח מראש התאמה. מנסיוני יש דברים קטנים אבל קובעים למשל, סיבובי לחץ אתה מסובב והיא תקועה, אחרת שומרת מרחק, (טמבולה אז אל תבואי לרקוד). ענין קריטי הוא מי המוביל? אבל כאן אני נכנס לשדה מוקשים, וצריך דיון נפרד. מה דעתכם יש רוקדות ישראליות שתלטניות ??? ולסיום איך אפשר לשכוח את הנשמה הטהורה והתאומה לריקודי הזוגות שרקדתי אתה פעמים בשבוע במשך שבע שנים. שביט המיוחד אל תשכח למסור ד"ש בשמי.

 

[אליק 31]

RAK DAN, כרגיל כתיבתך מעניינת.

עדיין נשארה שאלה אחת ללא תשובה, והיא: אם, מהרגע הראשון נוצר "קליק" בריקודי הזוגות, והכל עובד טיפ טופ כמו שעון שווייצרי, האם באמת כמו שאמרו כאן אחדים, זה עדיין אינו אומר ולא כלום לגבי התאמה כללית של השניים האלה? נגיד התאמה בנישואין? כלומר אילו הם היו נשואים, או מחליטים להתחתן, האם החיוך המרוח על פניהם כתוצאה מהנאה רבתי בריקוד ביחד, היה נהפך עם הזמן ל"פרצוף תשעה באב" כדבריך? או שאולי נכונים המלים בשיר ובריקוד "מציאות אחרת", מלים שמדברות על החמצה?

 

[משהא]

אולי תנסו מבט אחר ובזוית שונה מעט

כל אחד מאיתנו התנסה ועובר גם כיום חיים מורכבים שההרקדות הם חלק חשוב יותר או פחות בסדר יומנו. היותינו מסופקים ונהנים תלויה הרבה באופינו והשקפת עולמינו. התחלתי את בגרותי בגיל - 16, מלחמת השחרור, בתרומה צנועה בהעברת שדרים במורס עם דגל לקיבוצים השכנים. במשך - 50 שנים עברתי את כל מלחמות ישראל ושוחררתי מהמילואים לאחר 35 שנות שרות לאחר מלחמת לבנון - 1982. בשנים האלו נסעתי במכוניות פאר וגם בג'יפ ובסוסיתה, אכלתי במיטב המסעדות ואכלתי לחם וריבה ומנות קרב. בכל אלו תמיד שאפתי מחד לטוב ביותר ומאידך להוציא את הטוב ביותר ממה שהיה בידי וביכולתי. ותמיד הייתי אופטימי. גם בההרקדות יצא לי לרקוד עם בנות זוג שאיש לא רצה בהם. חלקן לימדו אותי לרקוד ואחרות היו חברות טובות ועד היום,ותמיד מצאתי את הדרך איך לצאת מרוצה וזה אפשרי. היגיע הזמן שנדע שלא כל הבנות מלכות יופי ורקדניות להקה, ולא כל הבנים ריצ'רד גיר. כאשר זה יכנס לכולכם למוח, וחזק, תוכלו להנות יותר ולהצניע את כישוריכם ואת האגו והדרישות הגבוהות מידי. ובגלל שבת אוסיף סיפור לעניין. מי הוא העשיר באמת : "אדם עשיר לקח יום אחד את בנו לשהות של לילה בבית משפחה מאד עניה,במטרה להראות לו את החיים אצל אלה שאין להם הרבה כסף לבזבז. בחזרם הביתה, שאל האב את בנו מה הוא חושב על ההתנסות, והאם למד משהו? והילד ענה:- זו הייתה חוויה מרגשת ומועילה ! למדתי המון אבא !!?? למדתי שלנו יש כלב אחד ולהם ארבעה, לנו יש בריכת שחיה ולהם יש את הנחל הזורם ליד ביתם, לנו יש גג ענק ולהם יש את השמיים עם הירח וכל הכוכבים, לנו יש מרפסת ענקית עם גן גדול ולהם יש את היער......האב נשאר פעור פה בשמעו את דברי בנו. אחר כך הוסיף הילד - תודה אבא שהראת לי כמה אנחנו עניים.!!! כשאנו מודדים מה יש לנו בסופו של דבר התוצאה היא תפיסת החיים שלנו. אם יש לנו אהבה, חברים, בריאות, חוש הומור ומחשבה חיובית, יש לנו את כל הסיבות להיות מרוצים". "תורגם ע"י - דודו שמחוני". אורי גבעוני