קרה לכם?

r e d head

New member
קרה לכם?

אתמול בערב ניתקלתי ברחבי באינטרנט בדייט השני שהיה לי בחיים. לפני שלוש וחצי שנים. שנינו היינו גרושים טריים טריים...אז... לשנינו יש זיכרון שונה לחלוטין מהדייט, החלפנו תמונות ומסתבר שגם לא זכרנו אך כל אחד נראה. נזכרתי בגעגעוע קל בתמימות של אותם ימים. בזמנו היו לנו שיחות טלפון ארוכות וכמעט שהתאהבתי באיש שמאחורי הקול. וכמה שונים היו הדברים במפגש - המון מבוכה, דיבר רוב הערב על גרושתו וכו'.. הדייט ההוא בא לקחת אותי מהבית, ואני זוכרת שממש פחדתי, חשבתי שאני עשויה להפגש עם סוטה, שלא נידע מצרות, זוכרת שהתלבטתי, התיעצתי עם חברות. היום לא חושבת פעמיים פשוט מרגישה מה נכון לעשות. שני הרהורים יש לי... זה טוב או לא טוב איבוד התמימות. וזה שכמעט אף אחד לא נעלם, רק באים חדשים... שבת שלום וסוף שבוע סוער לכולםםםם
 

רות 2

New member
../images/Emo25.gif../images/Emo140.gifרדוש...

זה טוב לאבד את התמימות! אבל יחד עם זה ..תמימות תמיד תהה קיימת בנו!! כל עוד יש אמון בבני אדם...!! -..אבל מה שמסקרן את רות זה למה את מאחלת סוף שבוע סוער?ולא למשל ..רגוע יש סיבה?.????
((((בילדות אמרנו : "שאנשים לא יעלמו לנו שלא יבואו חדשים" בנעורים אמרנו: "רוצים להתחדש באנשים חדשים" בבגרותנו אמרנו בציניות: פריירים/אנשים לא מתים רק מתחלפים בבגרות שניה אמרנו מה שרד אומרת : אף אחד לא נעלם..רק באים חדשים))))
 

ophra

New member
בדיוק אתמול דיברתי ברשת

עם מישהו על אובדן התמימות אני דווקא מרגישה עם זה בטוב
מרגישה מפוקחת יותר מכירה יותר טוב את עצמי את העולם שסובב אותי את מה שעושה לי טוב
ומה שלא
יודעת לזהות יותר בקלות סיטואציות ואנשים רצית סופ"ש סוער?
מאחלת לך מכל ה-
עפ
(... אבל יודעת משהו על העולם הזה...
)
 

s h o o s h a

New member
שלום לתמימות

את יודעת, מצאתי את עצמי באמת חושבת על כך שאולי איבדנו באיזה מקום, באיזו תקופה, אולי מצב, את התמימות שלנו. אבל, ככל שחשבתי על כך יותר, כך הבנתי שהתמימות שלנו היתה, נמצאת וסביר שתמיד תישאר טבועה בנו. היא רק משנה את "פניה, תסרוקתה ותלבושתה" משָנַה לשָנַה. אפילו בהודעתך המקורית ניתן למצוא את התמימות של פעם ואת התמימות של היום. פעם : "היו לנו שיחות טלפון ארוכות וכמעט שהתאהבתי באיש שמאחורי הקול..." כמה תמים, כמה "ילדותי" משהו והיום : "לא חושבת פעמיים פשוט מרגישה מה נכון לעשות" כן, כן - גם סוג של תמימות .... רק שונה התמימות קיימת ותישאר אנחנו אלו שמשתנים כל הזמן, יש מאיתנו שמעיזים יותר אבל אלו אינם מתנגשים או סותרים את התמימות הזו, שמלווה אותנו מרגע הגיחנו לעולם ועד יומנו האחרון שבת נפלאה שתהא לנו
 

r e d head

New member
היום

יש מנוחות מאוד מאוד גדולות בתקופות שהציניות משתלטת עלי. כשאני מרגישה אותה, אני מרפה, עד שזה עובר לבד. הציניות הזאת לא היתה קיימת אז. זה ההבדל העיקרי. לא אוהבת אותה אבל היא קיימת.
 
קרה ,בטח קרה...../images/Emo3.gif

לפני שנתיים וקצת , לא ידעתי בכלל מה זה אינטרנט קנינו מחשב והתחברתי לאודיגו שהיו לי שם חברים וחברות מהחיים ככה לקשקש איתם... חייתי אז עם חבר והיכרויות רומנטיות לא היו בכלל בכיוון שלי... שוחחתי עם בחור מקסים אחר כך כשנפרדתי מהחבר ההוא מאודיגו התחיל לחזר מה אומר לך אדמו? התאהבתי אחרי שדיברנו בטלפון בכלל הוקסמתי הוא רצה לדחות ככל האפשר את הפגישה אבל אני אחרי שדיברנו כל כך הרבה זמן והייתי פנויה מתתי לפגוש אותו ו......אז באה הנפילה
אפילו לא שאלתי איך הוא נראה , זה פשוט היה לא משמעותי הייתי כל כך תמימה... בגלל שהיינו חברים וירטואלים כל כך הרבה זמן בכיף הבהרתי שאהיה ידידה לא יותר הוא הסכים אבל מסתבר שהאיש התאהב נואשות לא עזר כמעט כלום כשאמרתי שלא יפתח ציפיות... בסופו של דבר הוא שוחח עם חברה שלי היא הצליחה להבהיר לו את עמדתי הפסיק לדבר איתי... נפגע והמסכנון ליבו נשבר... לפני שבועיים פנה אלי מיד הזכרתי לו מי אני התנצלתי (למרות שלא חשה אשמה) ושוב הוא לא ענה... כן אדמו , זו היתה תקופה של תמימות שעות של שיחות פרפרים והפגישה? הרבה פעמים על הפנים... לא מתגעגעת לאותם ימים בכלל לא יודעת היום מהר יותר לקלוט מי מסתתר אחרי הניק יודעת לזהות אם זה מעניין באמת או סתם מקסם שווא יש כאלו שאפילו לא טורחת לענות (אחחחחח, איזו תמימות היתה בי אז - להיות מנומסת ולענות גם אם לא ...) הרגליים היום על הקרקע לא באיזו פנטזיה לי זה טוב
 
למעלה