קרה לכם שהלכתם
להופעה שלא באמת רציתם ללכת אליה, אבל נהניתם, ואפילו מאד?
ע', זוגתי האהובה ונערת גלגלצ המועדפת עלי, מאד אוהבת את הזמרת דיקלה ("הזמרת דיקלה" מזכיר לי את "המשוררת משה" מתכנית הרדיו "מה יש" ז"ל). יש לה (לנו) שלושה מארבעת האלבומים שלה. הרביעי נקנה לא מזמן, וע' חורשת עליו באוטו, בבית, ותוך כדי שינה. מפה לשם, הוזמנו שני כרטיסים להופעת ההשקה של האלבום שהתקיימה ביום שישי האחרון (09/01) בצהריים, ברדינג 3 בנמל תל אביב.
הים היה סוער באותו היום, ידידיי, והגשם איים להטביע אותנו יחד עם נתיבי איילון והיקום כולו. אבל כל זה נשכח ברגע שנכנסנו למקום באיחור אופייני והתיישבנו ליד השולחנות העגולים. אני לא חסיד של הופעות תוך כדי אכילה, והאיחור האופייני פתר את הבעיה הזאת- דקה אחרי שהתיישבנו כבו האורות וההופעה התחילה. זוגתי, שכן רצה לאכול משהו, נענתה ב"המטבח סגור", והסתפקה בבירה. אני התרכזתי בהופעה.
והיא היתה מצוינת, ההופעה. למי שלא ממש מכיר את דיקלה: מדובר בזמרת מזן ה"גדולה מהחיים". יש לה קול דרמטי וחזק, וחיבה לשירה גדולה וחזקה. היא משלבת פופ עם מוזיקה ערבית, ועושה את זה אינטילגנטי וטוב, בלי לרדת נמוך או להתחנף. האלבום הראשון שלה, "אהבה מוזיקה", הוא הברקה גדולה במוזיקה הישראלית בכלל, והאלבום האחרון הוא בהחלט טוב.
המקום היה מלא, הקהל היה נלהב ותומך, הלהקה היתה נהדרת (בעיקר הגיטריסט). דיקלה שרה את רוב שירי האלבום האחרון, הוסיפה כמה שירים ישנים יותר (ע' ציפתה ליותר משני השירים מ"אהבה מוזיקה". לא נורא), וביצעה שני שירים שהלחינה לאחרים- "מונו" של שלומי סרנגה, ובלדה כלשהי שמבצעת במקור שרית חדד. חדד, שהיתה גם היא בקהל, נענתה לבקשה של דיקלה, עלתה, ועשתה את הדואט. אני לא אוהב את שרית חדד הזמרת (אבל מחזיק מהפרסונה שלה, לפחות לפי מה שראיתי ב"דה וויס"), והדואט, מבחינתי, היה החוליה החלשה. בשאר הזמן דיקלה התעלתה לגודל המעמד, הלהיבה בשירים הקצביים, ושרה ברגש את השקטים יותר. היא היתה נרגשת, ידידותית, ומלאת מחוות תיאטרליות בזמן השירים. גדולה מהחיים, כאמור.
בקיצור- היה שווה. כשמגיע מוזיקאי מהעולם שמשלב מזרח עם מערב יש התרגשות ודריכות גם אצל כאלה שלא שומעים מוזיקה שאיננה רוק. דיקלה היא כזאת- מזרח ומערב- והיא משלנו, מפה. היא מופיעה עכשיו בכל מיני מקומות, וגם מי שלא מכיר אותה או את המוזיקה שלה יהנה מההופעה הזאת.
הקליפים המצורפים לקוחים מההופעה שהיתה ערב קודם באותו המקום. הגירסה שלה ל "Here Comes the Rain Again" של יוריתמיקס אהובה עלי מאד דווקא בגלל שהיא לא מנסה להיות חיקוי מדויק של המקור. כמה שאנני לנוקס קרה כקרח, ככה דיקלה מלהיטה את השיר הזה.
כל המבקרים פירגנו. הנה יובל אראל
http://yuvalerel.wordpress.com/2015/01/09/דיקלה-מלכת-החושים-והרגשות/
