קרה לכם פעם?

[destiny36]

קרה לכם פעם?

שכאב לכם כל כך שכואב למישהו אחר

לא זה לא קשור לאהבה, בטח לא זוגית! שפתאום הצרות שלכם נעלמו והתגמדו, ולא בשם נחמת הטיפשים, אלא הרגשה שצורבת ודוקרת מבפנים. כאילו הכאב עבר מאחד לשני.. אוף כמה אני שונאת להרגיש, אבל באמת עצוב לי לפעמים כשעצוב לאחרים, עד כדי שמוכנה להתחלק

. טוב, לא ממש מאמינה בחג הזה, הוא לא שלי בכלל. אבל אולי לקראת פתיחת השנה הלועזית החדשה, תבוא על כולנו לטובה

 

[magic40]

בטח

אבל למדתי לנטרל אם לא אני נשאבת לתוך זה וזה ממש לא עושה לי טוב

 

[destiny36]

לפעמים זה מפחיד

זה רודף אותי ונכנס לי לבפנים כאילו זה שלי והכי כואב זה האי יכולת לעזור... לא תמיד אפשר לנטרל.

 

[magic40]

כשרוצים הכל אפשר ו,,,,,,,,

תמיד תלוי את יודעת,,,,,,,,,

 

[קורא ומבין]

ביום חמישי האחרון...

הגעתי לעבודה אחרי שהיית בוקר במוסך עם המכונית, ושם השארתי כמה אלפי שקלים טובים. אני מגיע מוטרד לעבודה, לא משהו קיצוני - אבל לא נעים, ובאותו רגע נראה לכם שזה מצב לא קל המרדף היומיומי הזה מבור לבור. יושבים עם החברים בעבודה, מספרים אחד לשני על תכניות שהתמסמסו בסופו של דבר אל חשבון הבנק של המוסך. ופתאום, טלפון של אחת העובדות מצלצל, היא מחווירה - הבת שלה על הקו. הקצין שנהרג בקלקליה - שכן שלהם, הרגע הודיעו למשפחה, וזעקותיהם ממלאות את השכונה... הבן שלה היה חבר טוב שלו והיה זה ששיכנע אותו ללכת לקצונה. ואני יושב שם ושומע, ורואה את הזעזוע שלה, רואה איך היא מחווירה... פתאום, הכל כל כך קטן. חסר משמעות... אלוהים שלי, מי ייתן שאלו יהיו תמיד הצרות שלי - כמה אלפי שקלים על המכונית...

אמן.

 

[destiny36]

כמה נכון../images/Emo24.gif ואל לנו לשכוח

שכסף אחד פחות או יותר לא שווה שום רגע יפה אחר בחיים!

 

[פנטום הצט]

יותר מפעם אחת...

כשאנשים שקרובים אלי כואבים, אני מרגיש את כאבם...

 

[אני ג י ל י]

פעם קרה לי הרבה...

אני עובדת עם ילדים בסיכון כך שאני מכירה, ומרגישה את הסיפורים האלו יום יום, עד ש... למדתי לעשות את ההפרדה, אין ברירה יש את החיים שלי ויש את החיים שלהם, וממה שלמדתי אין חסינות מפני כלום , אז כדאי פשוט להנות ממה שיש, עוד שקל פחות שקל, התקבלתי לתואר שני או לא התקבלתי, הכל שטויות לעומת הצרות הגדולות באמת.