מעניין למה נילאי זהרה לא סיפרה לאורהאן על איומי הנחש
נילאי מפתיעה את אורהאן בביקור שהוא לא מבין מה היא מחפשת, היא אומרת שהנחש מת והוסר המכשול ביניהם. אורהאן מטיח בה שלא הנחש היה המכשול ביניהם אלא היא שרצתה חיים טובים יותר ולא הייתה מוכנה לחיות עם מה שמשפחתו שקיבלה אותה פרנסה אותה בכבוד והלכה אחרי הנחש משאפתנות. נילאי משום מה לא מספרת שאנשי הנחש איימו לרצוח אותו בכלא, ושואלת אם הוא אף פעם לא רעב ללחם, האם האיומים היו התירוץ ומה שהיא אמרה היה אמת? ואורהאן טוען שהיה רעב הרבה פעמים, אך יש קווים שהוא לעולם לא היה חוצה כמוהה. הוא מגרש אותה והיא מספרת שאין לה לאן ללכת כי הנחש השאיר חובות עצומים ואורהאן דוחה אותה בבוז. מנהלת בית הבושת מנחה את הבנות לקבל טיפול שלא יהיו חולות ביום עבודה ומופתעת משובה של נילאי ולועגת לה שנשארה חסרת כל וחזרה אליהם, היא מקבלת אותה בטענה שיש לה מצב רוח טוב ומסדרת לה מיטה נוחה.
מאהיר שואל את בלגין מה היא רוצה ממנו והיא שואלת אם הוא בטוח שהיא רוצה, מאהיר טוען שאחרת הייתה מספרת מה שגילתה סביב השולחן כי זה הרי התפקיד שלה מודיעין. בלגין מספרת על ילדותה בבית יתומים ויש לה אימא שהיא רוצה למצוא. מאהיר מופתע שהיא זקוקה לעזרתו והיא מסבירה שהיא יודעת איפה התיק שלה, אך לא יכולה לקחת אותו ולשם כך זקוקה לעזרתו. מאהיר מבטיח לה והיא מסבירה שחייו תלויים בזה כי הם יהרגו אותו אם ידעו. בלגין שואלת אם זקוק לעזרתה למשימה, ומאהיר מבהיר שלא רוצה להיות חייב לה עוד טובות ונפרד ממנה.בלגין חוזרת מאושרת לשכונה ומוראט מופתע ממנה והיא מספרת לו שמאהיר יעזור לה למצוא את אימה.
מאהיר שומע את היידאר פאתיח מדבר על כך שהכסף שיתנו להם בעד הבתים לא יאפשר להם לקנות מגורים ועליהם להיאבק על בתיהם. מאהיר מבקש לדבר איתו ומספר לו שמטרתו צודקת אך יש אנשים שרוצים לפגוע בה. היידאר חושב שמאהיר בא לאיים ומאהיר מסביר שהוא בא להזהיר אותו ומבהיר אותו כשמספר שנשלח לרצוח אותו, מאהיר משתיק אותו ומספר שאם היה מתכוון לבצע היה מבצע ולא מדבר. הוא מספר על הכוונה לפלוש לבתים ולגרום להרס והיידאר חושב לפנות למשטרה, אך מאהיר מבקש ממנו להביא את כל האנשים למקום שהוא יגיד כדי שלא ייפגעו בהרס, לבסוף היידאר מסכים.
מאהיר בא להודיע שביצע את המשימה ושואלים אם זה היה אקדח או סכין, מאהיר מודה שלא הרג אותו והם כועסים והוא מסביר שפתר את זה, הבתים יהיו מפונים והוא הסכים לאחר איומים. הם כועסים כי זאת לא המשימה שהטילו עליו. ג'מאל גם כועס שלא יכול לגרום סבל לאנשים שגם גזל ממנו את הכיף. סאייס דווקא טוען שהמשימה הושלמה ויוסוף אומר שהוא רוצה להיות בטוח והם מחליטים להרוס את הבתים וג'מאל בוחר לקחת על עצמו את המשימה ומאהיר מתעקש להתלוות אליו.
אנשיו של ג'מאל פורצים לבתים וגורמים הרס למורת רוחו של מאהיר שרק מנסה לתקן קצת את הנזקים לאחר שהם הולכים. האנשים נמצאים ללא קורת גג ויש שם נשים, זקנים וילדים והם מוחים בפני הרדאר שהוא ביקש להיאבק אבל הם עזבו בלי שפינו אותם. הוא סומך על מאהיר ולבסוף מאהיר מגיע ומביא לילדה את הבובה. האנשים מודגאים שנשארו בקור ללא קורת גג ובאים מיניבוסים, הם באים מטעם דליאן שעוזר למאהיר ואוסף את האנשים. הרדאר מודה למאהיר ומאהיר מבהיר שהם יהיו מנצחים כשהאנשים יוחזרו לבתיהם. איש אחד שואל את מאהיר אם בתיהם נהרסו ומאהיר מספר שנגרם הרס אך הבתים נשארו והאנשים עדיין מודאגים.
דליאן מביע בפני מאהיר את דאגתו לסיכונים שהוא לוקח ומזכיר לו את הדרך שבחר. מאהיר מבהיר שלא יכול להסתכל מהצד כשהוא רואה עוול בכל מקום. דליאן מבהיר למאהיר כמה יהיה לו קשה להחזיר את האנשים לשכונה ולהרוס למאפיונרים את התכניות ועדיין להישאר אחד מהם להשלמת משימתו ומאהיר מודה שהמשימה כמעט בלתי אפשרית אך הוא נחוש בדעתו.
מאהיר חוזר לפרידה ששואלת איפה היה כל היום והוא מספר שהיו לו סידורים. היא שואלת אם בלגין הייתה שם ומאהיר מודה שכן.
סונגול קורעת כמה טיוטות של מכתבי פרידה לאוסמאן לאחר שבחר ביאסין ולבסוף כותב מכתב שבו היא מתנצלת לפני אוסמאן ונפרדת ממנו בצער.