אי אפשר לענות על שאלתך כפשוטה
היא אינה מנוסחת כראוי. אם אתה שואל על יציאה לקרב במלחמת מצווה, ועל התחמקות מתוך זדון הלב, כאשר הקב"ה ציווה באמצעות מלך ישראל לצאת לקרב - נשאלת השאלה אם כשהתורה קבעה את הסייגים למי שאינו צריך לצאת למלחמה, היא קבעה גם את חובתם של האחרים לצאת למלחמה. על זאת יענו לך מומחי ההלכה. אני אינני יודעת זאת. אם אתה שואל על שירות קרבי בצה"ל, שאינו פועל עפ"י ההלכה, ושבו יש הכרח לעבור על איסורי דאורייתא - התשובה תלויה בנסיבות האדם ה"מתחמק" ובנסיבות הצבאיות והאזרחיות הרחבות, ואין אפשרות לשאול את השאלה כפשוטה. לאדם מותר לעבור על איסורים דאורייתא בזמן פיקוח נפש מיידי. אך בזמן שאינו פיקוח נפש כלל או אינו פיקוח נפש מיידי - מי התיר לו זאת? האם תשאל שאלה זאת גם על בני, שהוא חייל בצה"ל בתפקיד משרדי חיוני, אך אינו משרת קרבי? האם גם הוא נחשב מתחמק? אם לא - מדוע? משום שהוא משולב באופן חוקי אחר במסגרת המשרתת את המולדת? אם כך, הרי שכל שילוב חוקי במסגרת משרתת מורידה את השאלה זו, והקביעה מהו שילוב חוקי ומהי מסגרת משרתת היא תלויית נסיבות...
