קראתי את כל השירשורים

[אריה לא שואג]

קראתי את כל השירשורים

עם חלקם אני מזדהה ועם חלקם .......צריך להתנסות שלום לכם יש מקום ?????? אז נעים לי מאוד אני מאוהב או אוהב? לא יודע לענות בכנות אבל אני מאוד נהנה לבלות במחיצתה היא מוצאת חן בעיני טוב לנו בחברות הזו רוצה כל הזמן את קרבתה ובלי לשים לב עברו להם תשעה חודשים מהנים מענגים שבהם כמובן הכרתי את 2 הגורים שלה ילדים קטנים טובים חמודים נחמדים וגם נודניקים וגם צרחנים וגם מלכלכים אתם יודעים כאלה קטנים חמודים אני ממזמן שכחתי מה זה נזלת מה שוקו מה זה קורנפלקס מפוזר על השולחן זה מפחיד אותי שוב לכנס לקלחת הזו זה מדאיג אותי המחשבה שלמרות אהבתי ורצוני לזוגיות אין לי את הסבלנות הנידרשת לא ממש דיברתי איתה אני חושש . אני מנסה לרקוד על שני החתונות היא לא מחפשת להם דמות אב ואו מישהו שיתערב בחינוך אבל אם באמת ניכנסים לתמונה צריך להיות ממש חלק מהתמונה ואני פוחד חושש לא בטוח זהו רוקנתי!

 

[סביב השעון]

מותר לענות?

כתבת המון תשובות. אתה לא רוצה להיות אב לילדים שאינם שלך, ולא נראה לי שמצופה ממך להיות אב להם. אבל קודם כל . לא הכי פשוט לשתף אותה?

 

[עלמה 3]

הקלחת הזו ?????????.

לחברות, עונג, מאוהב או אוהב, לאשה עם 2 גורים קטנים וחמודים אתה קורה קלחת ? אם הזוגיות הזו חשובה לך ונעימה לך וגורמת עונג ורצון להיות, אז מה שנותר לך זה רק להתחייב לשאת באחריות וללכת עם הפחד ועם הזמן עם הרבה סבלנות וסובלנות התפקיד שלך התגבש באותה תמונה שאתה חושש ממנה. בהצלחה, עלמה.

 

[עלמה 3]

קורה = קורא

 

[rolan]

אל תוותר../images/Emo70.gif

היתה כאן לפני שבוע בערך נועה של ים ששאלה שאלה דומה זוכרים?.... היה מי שענה לה (אוהי שלי

).... שאם לא תנסה, לעולם לא תדע - אם הרוויחה או הפסידה... אז... אריה יקר, אל תהסס, תזרום, תן לרגשות שלך ולהרגשות שלך מקום טוב באמצע שב בנחת בכורסא ותהנה... תהנה מהזוגיות, מהחוויה של אהבה חדשה יחד עם זה, דבר איתה, על הכל אף פעם לא לוותר על שיחה, על מילים שמסבירות, מקבלות, מבהירות וכך, לאט לאט תבנו לכם חיים משותפים זה נ פ ל א אהבה מאוחרת שונה בתכלית מאהבת בוסר ראשונה או שאינה בשלה אני מאמינה גדולה באהבה ובשיתוף מלא ... שיהיה לך בהצלחה!

 

[אריה לא שואג]

ולומר לה שאיני בטוח

שיש לי את האנרגיות /הכוח /והסבלנות לילדיה?? אני חושש לאבד אותה אולי צריך להתבשל יותר? אני באמת רוצה לבלות לשוחח להיות איתה אני מדגיש איתה אני קורא את התגובות שלכם פה וגם באתר אחר תודה

 

[עוד קרן אור]

אריה

אתה באמת נמצא בדילמה קשה. אני חושבת שאנחנו (אור ואני) היינו במצב דומה בתחילת דרכנו המשותפת. אני עם שני ילדים, הוא רווק. לא ברור לאף אחד לאן זה הולך, אם בכלל. ואתה בהחלט צודק, לפחות לדעתי, שלהגיד לחברה שלך שאין לך כוח לילדים שלה זה לא מתכון מבריק להצלחת מערכת היחסים... למיטב זכרוני, מה שאנחנו עשינו זה אמנם לדבר - אבל אני חושבת שאני פתחתי את זה. אמרתי לאור, שאם כי לא ברור לאן מערכת היחסים הולכת, אם בכלל (היינו מאד זהירים אז...), אבל אם היא הולכת לאיזשהו מקום, היא הולכת עם הילדים. והם חשובים מאד. ואני לא יכולה להרשות לעצמי להכנס בכלל למעורבות רגשית רצינית עם מישהו שלא מוכן לקבל אותם כחלק מן המערכת. הוא קבל את גישתי לחלוטין, ועובדה שברבות הימים התחתנו וגם יש לנו עוד שני ילדים משותפים, ולמרות שלא הכל יפה, שמח ופורח אצלנו, המצב בהחלט סביר. לפני שאתה מדבר עם בת הזוג, אני חושבת שאתה צריך לברר עם עצמך את הקוים המגדירים את השאלות. למשל, אם אתה מגלה שאתה באמת אוהב אותה ורוצה לנהל איתה חיים משותפים, האם הצורך לגדל שני ילדים מעיב על זה?האם זה גדול מספיק כדי לא להתקדם בדרך הזו? ומצד שני, אם הרתיעה שלך מעניין הילדים כה גדולה, אולי זה איתות מעצמך לעצמך, שאתה לא ממש רוצה את הקשר הזה לאורך זמן. כמובן שזה לא שחור ולבן. אבל אם העסק לא הולך לשום מקום (ורק אתה יכול לדעת אם יש לו פוטנציאל או לא), סביר שבמצב כמו שאתם נתונים בו, יכאב פחות לכולם להגיע למסקנה הזו עכשיו. אוי אוי אוי, איך שאני מסתבכת עם האופטימיים והמאמינים בכוחה של האהבה להתגבר על הכל - אבל אני לא מאמינה בזה. אין בכוחה של האהבה להתגבר על הכל. יש מכשולים שאהבה לא יכולה להתגבר עליהם, כמו אהבה אחרת. אני בכלל לא משוכנעת שאהבת גבר ואישה יכולה או צריכה להתגבר על אהבת הורה לילדיו. סליחה. זו השעה. אני לא נוטה לפילוסופיה על-פי-רוב. לילה טוב. ואריה, שיהיה בהצלחה.

 

[rolan]

לדבר...

רגע רגע אריה... נראה לי שקרן ענתה לך יפה מאוד בדיוק את מה שהייתי אומר לך כתגובה לשאלתך הזו. אך אני (אולי אופיטמית דביקה) דווקא כן מאמינה באהבה, לא זו שמנצחת הכל, אלא זו שמקבלת, מכילה, מאפשרת... כן זו לדעתי אהבה. לפני הכל אריה, אתה צריך לבדוק היטב היטב עם עצמך - מה אתה מוכן לקבל, מה לא, מהם הגבולות שלך ועד לאן תוכל ותסכים להגיע. לזרום... כן לזרום - לא באובדן שליטה, אלא לזרום איתה ביחד, יד ביד בשליטה. זה מזכיר לי את תחילת יחסי עם אוהי... ממש בימינו הראשונים יחד, הבהרתי לו, שמי שלא יקבל אותי כ"חבילה" יחד עם בנותי, אין לי עתיד איתו והוא כמובן קיבל זאת. אצלנו הכל התחיל ו"זרם" מהר מאוד נבהלנו מעצמנו וממה שקורה ניסינו לבלום לעשות תרגילים כדי לא לרוץ מהר מדי אבל כל מה שעשינו לא מנע מאיתנו תוך חודשיים להתגורר יחד ותוך מספר חודשים לנהל משק בית משותף בו הילדים מעורבים ולהיות "משפחה מורכבת". לא הרגשתי אובדן שליטה, גם אוהי לא, אך במפורש ידענו שאנחנו זורמים עם הרגשות שלנו, נותנים לשכל הישר לעבוד ומקבלים ביחד החלטות משותפות. אולי זה לא מתאים לכל אחד אולי אצלכם זה אחרת אריה, נראה לי שלאחר חשיבה יסודית שלך, אתה צריך לבוא אליה וכן לשתף אותה בהתלבטויותיך. אין לי ספק שהיא תכלול יחד איתה את ילדיה במערכת היחסים, כך תעשה כל אם (נראה לי טבעי ונורמאלי). זה מנסיוני הדל ואמונותי מקווה מאוד שיצליח לכם

 

[ע י ן]

ומה אם אין איתה - יש איתם ../images/Emo35.gif

אהלן אריה , לדעתי אתה נמצא כעת על פרשת דרכים. אין מה לזרום כאן, ולו רק מעצם העובדה שהתעוררה בך השאלה ...שאלה המבקשת הכרעה. ועוד לפני שאתה ניגש לדבר עם יקירתך כדאי אולי לבדוק מספר דברים עם עצמך.כלומר ראשית עליך להתגבש ...להבין בעצמך מה בדיוק אתה רוצה ? מה המחיר שסביר בעניך לשלם ?ברור שיהיה לך יותר קל לדבר איתה כשתהיה מגובש והחלטי... אני לא מכירה אישה , אמא לילדים שלא תציב את התנאי לקבלת ילדיה כתנאי הכרחי במערכת יחסים חדשה.זאת עסקת חבילה , לא ניתן להפריד , לא ניתן לטשטש...אישה שהיא גם אימא הופכת לאישמא (אישה+אימא=אישהמא) אתה מבין אריה ? כבר אין אישה ...יש אישהמא ,אשה עם נשמה ועם ילדים ...ואי אפשר לחתוך מזה רק מה שרוצים ...כשחותכים זה נקרע.... זהו תנאי הכרחי אך לצערנו לא תמיד מתממש ...לעיתים מגלים שהרע במיעוטו הוא לוותר על מה שנראה כמו אהבה ...ואם כך טוב שזה קורה בתחילת הדרך. במילים פשוטות : בצד אחד של המאזניים זאת האישהמא שלך ובצד השני פרידה. לדעתי אין אמצע בשאלה הזו. אריה יקר ,אתה צריך לשאול את עצמך את כל השאלות עכשיו , כשמחיר הבחירה שלך עוד לא נוראי.... לאחר שכולם יקשרו רגשית(כולל הילדים..)זאת תהיה עוגמת נפש איומה...ומיותרת. השאלה עד כמה אתה רוצה להרגיש אחראי ? כמה מחוייבות נראה לך ששווה האהבה ? כמה אתה מתחבר לרעיון של לחיות עם ילדים לא שלך ...? ...יהיה לך מה לתת להם -תרצה לתת להם? יהיה לך מה לקבל מהם ?תסכים לקבל? באיזה תסריט הדמיון שלך מאושר יותר ..: כשהאישהמא לצידך בארוחת ערב משפחתית עם ילדיה בשולחן בפינת האוכל בבית המשותף שלכם ...או כשאישה לצידך בארוחת ערב זוגית במסעדה...? פעם אמרה חברה טובה שלי לחברה אחרת ..שהתלבטה בשאלה דומה..: "תביטי עליכם עכשיו , בתחילת הקשר... בניצני האהבה... זה הכי טוב שיהיה לכם !!!- עכשיו תחליטי אם להמשיך או לא...." אין כמו התחלות של אהבות ...הן מסמלות משהו על המשך ...לא ? מה דעתכם ? אריה העיקר שתרגיש שלם ובטוח עם הדרך שתבחר כי זה מה שיתן לך כוח להמשיך בה. בהצלחה רבה.

 

[סביב השעון]

תיקון גדול

אדבר בשם עצמי. אני משערת שתהיינה מזדהות. קודם כל אני אם. אמא.אמל'ה. אחר כך אשה. זה סדר העדיפויות והנאמנויות. הילדים עושים בנו שינוי ששום גבר לא עושה בנו. תיקונצ'יק - אבל מפה והלאה אני מסכימה איתך.

 

[ארלה4]

לספר לך מנסיוני?

אז דיברתי, לא לא אני הובלתי, היא הובילה את השיחה, "אז למה אתה מושך" "אני במקומך הייתי חותכת", שתקתי. הייתי צריך לשתוק? לא יודע שתקתי אמרה" אז למה אתה מושך את האשה" אמרתי "לא מושך , מתלבט" "למה לך להתלבט, שוב נראה לי שאני במקומך הייתי חותכת" לא זוכר את ההמשך, בלאק האוט, היום אני לא בטוח מי החליט, אבל אנחנו לא יחד. לומר לך שקל לי , לא, ממש לא. אבל כשציצלתי לשאול מה נשמע, ענתה "הכל בסדר... עוד כמה מילים ושלום " אז קשה לומר לך מה לעשות מנסיוני.. ה"שיחה" קטעה משהו שחשבתי שיהיה הרבה זמן ואני, מה לעשות לא מאמין בחזרות. ז"א אני מאמין שאם אנסה לחזור לא אתקבל, ואם כן, כל פעם שאגדיר את הקושי שלי עם הגוזלים שלה תחזור "השיחה". והילדים שלה אחלה, אבל ילדים ותאמין לי לא ניסיתי להיות אביהם, לא התערבתי. כך שאצטרך להתגבר ואתגבר אבל לא בטוח שאם לא הייתי נגרר לשיחה לא הייתי יותר מאושר. אז נכון לא עזרתי אבל פרקתי מעצמי אם יעזור לך לקבל החלטה , כל החלטה אני אשמח מאוד

 

[עלמה2]

השתיקה שלך אמרה הכל ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

וחוץ מזה מה זה?????????? בלאק האוט , אותי זה מרגיז

מאד ששותקים וכשקורים דברים משמעותיים בחיים ובשיחה משמועית אז פתאם יש בלאק האוט. אני סקרנית לדעת למה זה קורה לגבר - השתיקה הזו....... למה כל כל קשה לכם להיות פתוחים וכנים ולהביע את רצונכם, למה ? ולפעמים עם התלבטות ארוכת טווח, מפסידים, מפסידים את הרכבת..... עלמה

 

[יונה לבנה 1]

ברוך הבא

אני חושבת שהיכן שיש חשש אנחנו מתאמצים יותר ורואה בכך יתרון גדול,משקיעים כי לא הכל קל ומובן מאליו. אתה כותב בכנות על הרגשתך ואני רוצה לשאול האם אתם ממהרים לאיזה שהוא מקום? אתה עומד לפני החלטה או שינוי סטטוס? אם לא אז פשוט תזרום עם המצב ותשקיע בשמירה על הטוב הזה. בהצלחה

 

[אור של קרן]

זורמים זורמים - מגיעים למעמקים...

כל הזמן מדברים פה על לזרום עם הדברים, לתת לדברים לזרום ולעשות מעשים פעם בעתיד, אם וכאשר נרגיש שצריך... אז עם כל הכבוד אני לא בטוח שזו תמיד גישה מוצלחת כל כך. למרות שכמובן שיש מצבים שבהם זו כן הדרך הטובה ביותר או אף היחידה. מתי זה לא רעיון טוב? למשל במשמעות הכי פשוטה של הביטוי "לזרום". כאשר אתם יושבים בסירה קטנה על נהר שוצף. אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולזרום עם הנהר ונראה כבר לאן נגיע ומתי. אולי למפל מים מרסק? אולי לאגם קסום? אולי נמשיך לזרום המון זמן או אולי הסוף מעבר לעיקול הקרוב? לחילופין אפשר לשלוף מפה ומשוטים ולעשות שיקול נבון מתוך ניתוח המצב ולבחור בעצמנו בין התרסקות במפל המים לבין שיט רוגע אל האגם הקסום. כי בלי המפה נעבור בהתפצלות הנהרות מבלי לדעת כמה גורלית ההחלטה בנקודה זו. ובלי משוטים לא נוכל לעשות דבר בעניין, אפילו אם נדע. ובכן ידידי. אתה בדיוק בסירה כזו. אתה חייב לחשוב כבר מעכשיו לאן אתה זורם, ולאן אתה רוצה בעצם לזרום, ואיך אתה דואג שתזרום דווקא לשם ולא למקום אחר. כי אחרת תמצא את עצמך אי שם במורד הזרם במקום שממש לא תרצה להיות בו. ורוב הסיכויים הם שיהיה הרבה יותר קשה לצאת מהמצב ההוא אז, מאשר להימנע ממנו כבר היום. - אם לחזור למשל של הסירה, כשאתה כבר נסחף לתןך המפל קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחתור נגד הזרם. אבל קילומטרים רבים במעלה הנהר היה מספיק בתנופת משוט אחת כדי לפנות במזלג הנהרות לכיוון האגם הקסום. ותחשבו על זה.

 

[עלמה2]

ואם מדברים על זרימה

מישהו פעם אמר לי שהעולם מריעה למעשים ולא למחשבות, אצלי קורה, באישי כשאני אומרת לעצמי תזרמי עם זה, אז קורא ההפך זה תוקע אותי. גם לדעתי זו גישה שלא תמיד מוכיחה את עצמה. עלמה.

 

[oehhe]

ואפרופו זרימה

רק דגים מתים שוחים עם הזרם כתובת זו קראתיממחולצתה של השבלולה, או שמא היתה זו חולצתו של חברה הטוב. oehhe

 

[יונה לבנה 1]

אור וכל המתנגדים לזרימה...

קראתי וחשבתי וואלה את צודקים. אולי אני זורמת מידי,כבר אמרו לי זאת קודם .... לוקחת משוט וחותרת בכל הכח לעתיד וורוד ומתוק יותר

 

[אור של קרן]

עשית לי את היום! ../images/Emo42.gif../images/Emo9.gif../images/Emo65.gif

מה את היום, את השבוע לפחות! אם את רצינית ובאמת לקחת משוט ומתחילה להוביל את הסירה שלך כרצונך במקום להיטלטל עם הגלים - אז קודם כל זה דבר ענק לטובתך ואני שמח שקורה לך דבר נפלא שכזה. ובנוסף, כבר מזמן לא השפעתי כל כך לטובה על מישהו. ההרגשה מאוד נעימה. ועכשיו, רק כדי להנמיך את ציפיותייך... תזכרי שעצם זה שהמשוט אצלך ביד עוד לא אומר שהסירה תגיע לאן שאת רוצה. צריך עוד לדעת לבחור נכון את היעדים. צריך לדעת איך חותרים בכלל עם המשוט הזה (יענו איך לקדם את העניינים לכיוון שבחרת). וגם לא תמיד יודעים לאן רוצים בכלל להגיע. ומה שהכי מעצבן זה שלא תמיד יודעים מראש איפה המפל ואיפה האגם הקסום. ואז יכול להיות שהסירה שלך היתה זורמת מעצמה עם הזרם לאגם הקסום ואת במו ידייך תפני אותה הישר אל הדרך שמובילה למפל האימתני. משוט ביד הוא כלי בלבד. ואצטט מחתימה חביבה עלי: "השתמש בתבונתך..."

 

[ע י ן]

אור ...פשוט נפלא לקרא אותך ../images/Emo41.gif

 

[אור של קרן]

תודה. ../images/Emo9.gif