אני נוטה להסכים איתך בעניין המדינה
כלומר- אין בליבי על המתנחלים כמו על המדינה שאיפשרה להם ועודדה אותם לשבת שם. אני זוכרת שרבין, בחייו, מאד הרגיז אותי כשהוציא מפיו התבטאות אומללה: "אני אייבש את ההתנחלויות" ואני, כמי שתפסה את עצמה אז כשמאלנית, חשבתי שלא מתאים לנהוג כך באזרחים שכל ממשלות ישראל מאז 67 נתנו להם להיות שם, ושאם הוא רוצה לפתור את עניין ההתנחלויות עליו לפנותן ולא "לייבש אותן". מצד שני, כאדם פרטי וכצרכנית, אני משתמשת בכלי הצריכה שבידי על מנת למחות על כל מיני דברים שנעשים כאן. מפעל ההתנחלויות לא מקובל עליי ואיני מעוניינת לעודד אנשים לשבת שם, בין אם המדינה צריכה לדאוג לארחיה אם לאו, אני מוצרים מההתנחלויות מחרימה, לא בשל שינאה למתנחלים (אני אכן מתעבת חלק מההתבטאויות הגזעניות של חלקים מהם, ואכן מתעבת ומגנה חלק מהמעשים שנעשים על ידי חלקם) אלא בשל הכלי שיש בידי לבחור מה אני מעודדת ומה אני מגנה. כפי שאני משתדלת מאד לא לקנות מוצרים שעברו ניסויים על בעלי חיים, כך לא ארכוש מוצרים שיוצרו על ידי מפעל שאני מתנגדת לעצם קיומו במקום שהוא נמצא. וסין- הייתי שמחה להחרים לגמרי מוצרים של סין לו יכולתי. אם אתה מעלה זאת, אז באופן אישי כשאנשים מספרים לי שהם נוסעים לסין או רוצים לנסוע לשם אני מודיעה להם שאני לא אסע לסין בשלב זה של מדינה זו, וטורחת לספר להם על הפרות זכויות האדם שנעשות שם, לא רק בטיבט, אלא גם כלפי האזרחים הסיניים עצמם. נכון שאני לא יכולה להחרים כל דבר שנוטף ממנו ריח של אי מוסריות, לצערי, כי זה אומר לך באיזה עולם אנחנו חיים, אבל כשאני כבר קונה משהו , הדברים הללו נלקחים בחשבון. פוליטיקה של מכולת.
