שלום לגבי קראטה ותחרויות
בגדול רוב מתאמני הקראטה אינם שואפים להתחרות. בניגוד לספורט כמו כדורגל/ כדורסל שברור שמשחק בו ישנה תחרות הוא השיא באומנויות לחימה בהרבה מקרים התחרות אינה השיא.
אפשר לראות גם
סרטון על קראטה שמציג את האלוף שמסביר שלאחר שהיה אלוף בלתי מעורער חזר למקורות לעיסוק בקאטות ובעומק ופחות בניצחון בקרב תחרותי.
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=BLibKL7OzDY[/URL]
החל מהדקה השביעית.
מה הוא מגע מלא ? זו שאלה קשה....
כי מגע מלא אמיתי רבות גורר פציעות קשות. מי שראה את הUFC הראשון והשני ומה הסטרייקרים עשו שם אחד לשני (ללא כפפות) אפשר להבין מה הן הסכנות בסטרייקינג אמיתי שאינו מוגבל בהרבה חוקים.
גם בתחרויות קיוקושין עולמיות (שאין בהן מגע עם ידיים לפנים), יש נזקים ונוק אאוטים קשים.
ישנם סגנונות כמו גוג'ו ריו שאם נערכות תחרויות אז זה במגע חלקי (השתתפו אצלנו בארגון בתחרויות מגע מלא ויש לנו גם אלופים, זה כמעט לא קורה היום). הקרב לא נעצר לאחר מכה אלא רוצים לראות את המשכיות הקרב, ומותר גם להטיל ולבצע תרגילים על הקרקע.
התאמנתי קראטה להגנה עצמית, והשתתפתי בתחרויות ללא מגע. בתחרות הראשונה שלי לצערי עשיתי נוק דאון ליריב, מאז בחרתי לא להשתתף בכך. קשה מאוד למי שרגיל להתאמן במגע כלשהו לעבור לתחרות ללא מגע, זה משחק אחר זה ממש דומה לסייף ופחות לקראטה. אתה מנסה לגעת מבלי לפגוע... מאוד קשה, מאוד טכני. כמעט בלתי אפשרי למי שבא מאימון שההרגשה בו היא טכניקה שעובדת במציאות לטכניקה שעובדת בתחרות זה עולם אחר.
יש הרבה מה ללמוד מתחרות להגנה עצמית, אבל יש פחות מה ללמוד מהגנה עצמית לישום בתחרות. זה הולך הרבה פעמים לכיוון אחד. מהתחרות אפשר להסיק למציאות, אבל אימון מציאותי לא עוזר להתכונן לתחרות (לעיתים אף מזיק, פוגע בחוקי התחרות).