וכי תבואו אל הארץ
New member
קראו את זה...
באמת צעירה מכדי לצאת עם בחורים. אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?" היא חשבה. היא ביקשה ממנו לקחת אותה הבייתה, והוא נכנס למכונית והניע. תוך שניות הם עברו את מהירות המותרת. תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה. היא התחננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית! בבקשה!" ואז, היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק!" פתאום הכל הפך שחור. היא הרגישה ישהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שהיא ישבה בה, ושמעה בליל קולות "שמישהו יתקשר לאמבולנס!" "הילדה הזאת בחיים!" רק כמה מילים. אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא היה בסדר, ואם האנשים במכונית השניה עדיין בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים עצובים. "היית בתאונה, וזה לא נראה טוב". הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכולנו, אבל זה נראה כאילו נאבד גם אותך". "אבל מה עם האנשים במכונית השניה?" היא קראה. "אנחנו מצטערים, אבל גם הם אינם". היא התפללה :"אלוהים, סלח לי על כל מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחד של כיף" היא פנתה לאחות:" אמרי למשפחות של האנשים במכונית השניה שאני מצטערת, שהייתי עושה הכל כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני מצטערת ששיקרתי." האחות רק עמדה שם- היא מעולם לא הסכימה. היא רק לקחה את ידיה עם דמעות בעיניה. אחרי כמה דקות, היא מתה. איש אחד שאל את האחות:" למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?" היא הסתכלה אליו, בעינים עצובות ורטובות. "בגלל שהאנשים במכונית השניה... הם היו ההורים שלה."
באמת צעירה מכדי לצאת עם בחורים. אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?" היא חשבה. היא ביקשה ממנו לקחת אותה הבייתה, והוא נכנס למכונית והניע. תוך שניות הם עברו את מהירות המותרת. תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה. היא התחננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית! בבקשה!" ואז, היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק!" פתאום הכל הפך שחור. היא הרגישה ישהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שהיא ישבה בה, ושמעה בליל קולות "שמישהו יתקשר לאמבולנס!" "הילדה הזאת בחיים!" רק כמה מילים. אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא היה בסדר, ואם האנשים במכונית השניה עדיין בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים עצובים. "היית בתאונה, וזה לא נראה טוב". הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכולנו, אבל זה נראה כאילו נאבד גם אותך". "אבל מה עם האנשים במכונית השניה?" היא קראה. "אנחנו מצטערים, אבל גם הם אינם". היא התפללה :"אלוהים, סלח לי על כל מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחד של כיף" היא פנתה לאחות:" אמרי למשפחות של האנשים במכונית השניה שאני מצטערת, שהייתי עושה הכל כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני מצטערת ששיקרתי." האחות רק עמדה שם- היא מעולם לא הסכימה. היא רק לקחה את ידיה עם דמעות בעיניה. אחרי כמה דקות, היא מתה. איש אחד שאל את האחות:" למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?" היא הסתכלה אליו, בעינים עצובות ורטובות. "בגלל שהאנשים במכונית השניה... הם היו ההורים שלה."