סמיגול
הורי ז"ל שלא היו משכילים אלה נהג בחברת חשמל ומזכירה בטכניון (מה לעשות) ואת שעורי הבית שלי אני עשיתי על שולחנות המשמרת של חברת חשמל, אני לא אשכח לעולם את הידע הרב בהיסטוריה ובתולדות עם ישראל ואישית נהנתי ללמוד היסטוריה (כי אני גם חייתי אותה בבית) היות ואבי ז"ל היה בהגנה ואבי אמי ז"ל היה ממיסדי הדר הכרמל שבחיפה. אישית אני לא אשכח איך בכיתה א' אני התווכחתי עם המורה המחנכת שלי, שאת המים לשכונה שגרנו בה-הביאו על ידי חמורים ממעין שהיה בחיפה והמורה שלי אמרה פתרה אותי "...אתה מדבר שטויות..." דבר שהרתיח את אמי ז"ל ואני זוכר שהבאתי לכיתה תמונות מראשיתה של חיפה והוכחתי לה שהיא לא צודקת-אני חושב שברגע זה אני התאהבתי במקצוע ההיסטוריה... את המשך הידע אני חייב לזקוף להורי ז"ל שלא חסכו, מאמצים (נפשיים, כספיים ועוד) ובמיוחד לאחר שגילו אצלי דיסלקציה קלה ובזכותם עברתי את התיכון, התואר הראשון והשני ...(את השלישי אני מנסה לעשות לבד). אני חייב גם לתת חלק מן הקרדיט של אהבת ההיסטוריה למורים שלי פרי גן משה יבדל"א ופריד אברהם יבדל"א, שהם נטעו בי את אהבת היסטוריה ואת אהבת הלימוד-הם היו מוכנים לקבל דעות אחרות כל עוד שקראת את החומר והבאת להם דעות מנומקות ומסדרות....שני המורים הללו היו מלאים ידע כרימון, הם ידעו תאריכים ועוד המון דברים אחרים והכי חשוב הם אהבו את מקצוע ההיסטוריה והם ידעו איך להעביר את השיעורים לא כדבר משמעמם כמו מורים אחרים-ההיסטוריה נכנסת לכל תחומי החיים עכשיו בקשר למורים, למורים של היום יש נטייה להיות חד גווניים וחס וכרפס הם יזזו מספרי הלימוד-אין הם מלמדים את התלמידים לחשוב ולהיות אנשים יצרנים אלה הם מלמדים אותם לעבוד בשיטת העתק וגזור וכאן נכנסת הביקורת האישית שלי על שרון ועל העזרה על בשעורי הבית-כן אני מבין את העזרה שאינטרנט יכול לעזור-אני מקבל אותה, אבל ברשת יש גם המון דברים לא מדוייקים ומה לעשות אי דיוק בהיסטוריה זה כמו אי דיוק במטמ'. נכון אני מבין את שרון שטוען שהרשת היא עוד מימד, אבל האם אנחנו לא מלמדים את הדור העתיד ללכת בשיטה הקלה-אם כן אז מה טבו אוהליך יעקב ומשכנותיך שאננים ... אבל דבר זה מוריד את הרמה של החינוך וזה מזכיר לי מה שאמרה גיסתי (שהיא מורה), שאמרתי לאחיינית שלי-זה כתוב בספר "זה ראה וקדש". אבל הורי ז"ל אמרו-אתה לא בטוח תבדוק בספר ואם אתה לא מוצא בספר הזה חפש בספרים אחרים. כן בשביל זה קיימת הספריה השכונתית, העירונית ואם היה צריך גם של האוניברסיטה והטכניון ... מה שקורה בעזרה לתלמידים, תן להם חכות שילמדו לדוג ואל תתן תדוג בשבילהם... כמו כן צריך לזכור מה קורה בערכת החינוך, מה מעמדו של המורה-המורה מפחד מכות מן ההורה ומן התלמיד ולמורה אסור לעשות כלום-ביום שמערכת החינוך תעמוד מאחורי המורים שלה אולי המצב יהיה יותר טוב. זה לא רק עניין של חינוך, זה עניין של רצון לתת ולתרום ולא כל אחד יכול להיות מורה מה לעשות-כמו כן יש צורך להוריד את מספר התלמידים בכיתה לי התמזל מזלי ואני למדתי בכיתה של 22 ילד וכמו כן יש לבנות יותר כיתות ולהשקיע בתשתיות הללו-ביום שנפסיק להשקיע בתשתיות הללו, אנחנו נדונים להרוס את עצמנו....מצטער על מניספט הארוך הזה אבל הוא פשוט ישב לי עמוק בבטן...יהיו שלום ותודה על הדגים כמו שאמר פעם דוגל אדמס
