קצת

[יעל בוגין]

חברים, קראת בעיון את כל הערותיכם

והמסקנה הנובעת מהם, לסיכום, היא אחת: רוב המורים, להיסטוריה או לא, הם בני אדם... יש טובים, יש חכמים, יש רעים, יש טפשים, ויש סתם... כלומר, קשה להגדיר אדם, רק לפי המקצוע שבחר, או שהתגלגל אליו.

 

[hadasba]

מי שלא רוצה להיות מורה שלא ילמד

אני סיימתי תואר ראשון בהיסטוריה ואני משלימה לתעודת הוראה ואני חושבת שמי שלא רואה במקצוע שליחות ודבר חשוב שהוא באמת (!!!!) רוצה לעשות שלא ילמד. לא פלא שהנוער של היום נראה כמו שהוא נראה אם אלו המורים שלו... בנוסף אני מאוד בעד ההצעה שכל המורים יהיו בעלי תואר שני- על מנת שנוכל להעלות את הרמה של העתיד שלנו...

 

[אלי ו.]

אני לעומת זאת בעד ההצעה

שהמורים יתוגמלו בהתאם לתרומה שלהם לתלמידים. כרגע המצב הוא שמורה שתורם את נשמתו, משקיע בשיעורים ובתלמידים, מגיע מוכן לשיעורים, משתדל להעלות את הרמה ולהיות מורה ראוי לשמו, מתוגמל פחות ממורה שעשה תואר שלישי בקדרות טיבטית באוניברסיטת לטביה רואה את מקצוע ההוראה כעבודת בייביסיטר ומככב בשרשור הזה. בעיני זה מצב מוזר. אני לא הייתי עובד במקום שמתגמל אותי בלי קשר לתרומה שלי אלא רק לפי פרמטרים שאינם קשורים לעבודה.

 

[melancholy man]

למה לא דוקטורט?

בקושי יש אנשים עם תואר ראשון שמסכימים לעבוד במשכורת מורה, אז למה את חושבת שיהיו בעלי MA שיסכימו לכך? לא שאני נגד ההצעה, אבל יש צורך בשינוי קיצוני בתפישת החינוך של המדינה לפני שמגיעים לכך, למשל אין באף בית ספר שאני מכיר משרד למורה, אין איפה לשבת עם תלמיד אחד על אחד שלא לדבר על שיחות עם הורים (השיחות נערכות בד"כ בחדר מורים מוצף בו שאר המורים או נחים או משוחחים אף הם עם הורים או תלמידים), אין מקום להתכונן לשיעור, אין די דפים לצילום אין מספיק מחשבים למורים והספריות קטנות מידיי לצורכי בית הספר. אגב, תואר שני איננו ערובה לידע מופלג או לחוכמה, אני הייתי מסתפק בתואר ראשון ובחינה מדוקדקת יותר של יכולת הוראה בפועל לפני קבלת רישיון הוראה.

 

[masorti]

אבל זו בדיוק הפואנטה...

המורים להסטוריה לא אמורים להיות מדגם ייצג של האוכלוסיה בנושא הידע ההסטורי. הם אמורים להיות הרבה מעל לממוצע כי זה מקצועם, וגם מורה טיפש אמור להפגין ידע בהסטוריה המקביל לידע של אדם אקראי אינטיליגנטי+ . והם לא.

 

[hadasba]

בקשר לסמינר...

וגם -אל תצפו לרמה גבוהה מרוב המורים שיוצאים מסמינר הקיבוצים כי הרמה הלימודית שדורשים מהם המורים היא גם מאוד נמוכה. תסבירו לי מדוע בסמינר הקיבוצים המבחנים שנערכים בהיסטוריה הם מבחנים אמריקאים?... המרצים לא רוצים שהסטודנטים יציגו ידע בשאלות פתוחות או בעבודות, אלא הם רוצים שהתלמידים ילמדו בצורה שטחית ביותר מה קרה וינחשו את התשובה שנראת להם הכי נכונה מתוך הארבע שמוצגות להם במבחן האמריקאי- אז אל תתפלאו שהרמה נמוכה, אם הסטנדרטים שמציגים המרצים במכללות לחינוך הם כאלו .

 

[masorti]

אני אסביר לך את ענין המבחן האמריקאי

אין פה שום קונספירציה מסובכת ושום כוונות מפולפלות. פשוט מאוד... הרבה יותר קל לבדוק מבחן אמריקאי. אז המרצים מעדיפים להשקיע פעם אחת בחיבור המבחן (טיפה יותר קשה מאשר לחבר מבחן עם שאלות "פתוחות"), ולחסוך את הסיוט של קריאת עשרות תשובות והערכת איכותן. הרבה יותר פשוט לקבל דף אחד עם סדרת סימונים ולהשוות לשבלונה. המהדרין מזרימים את דפי התשובות ישירות למחשב, וכל תהליך הבדיקה נעשה ללא מגע יד אדם.

 

[hastings]

OT לגבי מבחנים אמריקאים

כמי שעוסק בתחום, אני יכול לומר לך שהרבה יותר *קל* לחבר מבחן רב ברירתי מאשר שאלות פתוחות. ולו רק משום ששאלות פתוחות מצריכות ניסוח הרבה יותר מדויק - על מנת להפוך אותן לשאלות תקפות, ולא שאלות שכל תשובה להן תהיה נכונה. במבחן אמריקאי אתה מגביל מראש את תחום התשובות, ויכול לנסח אותן בעצמך כך שאין עמימות בנושא הזה. שלא יהיה ספק - אני חושב שמבחנים רב ברירתיים בשום פנים ואופן אינם מתאימים להיסטוריה. הם מתאימים בנושאים מאוד מסוימים.

 

[משוש30]

ההיפך דווקא במבחנים אמריקאיים

הרבה יותר קשה לנסח את התשובות האפשריות כך שיהיו מטעות למי שלא יודע ולא מטעות למי שכן יודע. בעיות ניסוחיות מינוריות גורמות לחוסר הבנה והתלבטות ארוכה לגבי תשובה גם למי שיודע.

 

[hastings]

ואלה הם המסיחים הגרועים ביותר

מסיחים המשחקים על ניואנסים של שפה הם גרועים, מכיוון שאינם מוחלטים. האופציות צריכות להיות ברורות, מנוסחות היטב וחד משמעיות. כתיבת מסיחים קרובים ואולי-נכונים-אולי-לא היא מתכון בטוח לחוסר בהירות במבחן, אלפי שאלות תלמידים ופתח לערעורים על ציונים ועל תקפות המבחן.

 

[masorti]

ולכן **קל יותר** לחבר מבחן פתוח.

בשאלות פתוחות (בפרט במקצוע הומני) אין שום בעיה להמציא שאלה כללית על החומר, ולקרוא את החיבורים שיכתבו הנבחנים. (כאמור, הסיוט הוא בהיקף הקריאה אח"כ. אבל לא בחיבור השאלות.) במבחן אמריקאי אתה חייב להיזהר מדו-משמעיות של התשובות או מחפיפה חלקית ביניהן כדי למנוע הטעיה, ולכן אתה צריך להיות לא רק מורה באותו מקצוע אלא גם חצי עורך-דין כדי לחבר מבחן אמריקאי. ואני אומר זאת בתור מי שזכה לחבר גם מבחנים פתוחים וגם מבחנים אמריקאיים (לא בהסטוריה). אגב, אחת הטעויות הנפוצות במבחנים אמריקאיים היא מתן האופציה "כל התשובות אינן נכונות". זו כמובן שטות לוגית, משום שאז גם תשובה זו עצמה אינה נכונה ויוצא שאין אף תשובה שאפשר לסמן. אם נניח שזו אופציה ד' והיא האחרונה, אז הניסוח הנכון הוא "תשובות א'-ג' אינן נכונות" או "כל התשובות הקודמות אינן נכונות". הוא שאמרתי... צריך להיות בעל הכשרה משפטית.

 

[hastings]

אתה רוצה לריב? ../images/Emo13.gif

אני מתפרנס מכתיבת מבחנים. שאלות כלליות הן הזמנה לחירטוט חסר פשר. בעיקר במקוצועות הומניים. אלה הן שאלות שתלמידים יכתבו בהן *כל* מה שהם יודעים, בתקווה שהמורה יצליח לדוג מתוכן את החומר הרלוונטי. כשלימדתי באוניברסיטה, תשובות כאלה היו מקבלות מקסימום 90, כי זה מפגין חוסר ידע, ולא עודף ידע. שאלה פתוחה טובה צריכה להיות כזו שתדרוש מהתלמיד להתמקד בחלק מסוים (או חלקים מסוימים) מתוך הידע הנלמד, ולהביא אותו בצורה מסוימת. וצריך להיות ברור לחלוטין מהו הידע הנדרש ומה לא. אלה הן השאלות הכי קשות שיש לחיבור.

 

[masorti]

אתה הוכחת את הפואנטה שלי...

קל מאוד להמציא שאלה פתוחה שמופיעה לחירטוט חסר פשר. היות ותמיד המורה יוכל לדוג שם משהו, אין שום בעיה להעניק לתלמיד שאינו אידיוט מושלם ציון בין 80 ל-90. ואז כולם מרוצים. התלמיד מרוצה כי חירטוט שדרש התכוננות של חצי יום לבחינה (ולא השקעה רצינית) "סידר" לו 90 בציון הקורס. המורה מרוצה כי הוא יכול לרפרף קצרות בתשובה ולא להתעמק בפרטים. הרי נורא קשה להחליט האם החירטוט של התלמיד הצדיק את הציון או לא, ובעצם אי אפשר להעביר ביקורת על איכות הבדיקה. לעומת זאת, במבחן אמריקאי הקריטריונים קשוחים ודי פשוט לאדם מבחוץ לבדוק הן את השאלות והן את דיוק בדיקת המבחן.

 

[masorti]

"שמופיעה לחירטוט" = שמובילה לחירטוט

 

[hastings]

הבנתי

טוב, אמות המידה שלי לכתיבת מבחן גבוהות יותר.

 

[masorti]

הרי כל הדיון הזה היה על רמתם...

הנמוכה של המורים להסטוריה. (ולכן יש להתייחס לבחינות שהם כותבים בהתאם לרמה זו.) אילו מערכת החינוך היתה מתנהלת לפי אמות המידה שלך, לא היתה בעיה והדיון היה מיותר.

 

[אלי ו.]

המבחנים הטובים ביותר שקיבלתי

היו מבחני "ספר פתוח". מותר היה להביא כל מה שרוצים למבחן (מלבד יועץ) אלה היו מבחניםהקשים ומאתגרים שדרשו הבנה עמוקה של החומר.

 

[סמיאגול]

מבחן אמריקאי יכול להיות מאוד קשה

ואני מדבר מניסיון. אבל לפי מה שהבנתי המבחנים בסמינר הקיבוצים מאוד קלים.

 

[hadasba]

והסיבה לכך:

התירוץ של הסמינר למבחנים האמריקאים הוא שאין להם תקציב למתרגלים ולכן המרצים עצמם בודקים אותם- והמבחן האמריקאי חוסך להם זמן ומאמץ...דוגמה אישית טובה...

 

[א ד ו ש]

במקרה התגלגלתי לפורום

אבל יש ויכוח מעניין אז למה לא להצטרף..

אני כרגע בשנה שלפני תחילת הלימודים באוניברסיטה, ומעונין ללמוד רפואה. תחשבו לרגע על ההקבלה בין רפואה להוראה ותראו שיש הרבה מאוד קווי דמיון. שניהם עבודה קשה מאוד, שניהם זו עבודה שאמורה לבוא מאידיאל, לעזור לאנשים ולהשפיע על החיים שלהם. בהרבה מובנים מורה יכול להשפיע הרבה יותר מאשר רופא. רופא זה לגוף ומורה זה לנפש (באופן אידיאלי כמובן). אז למה תנאי הקבלה להוראה הם פסיכומטרי 500 ולרפואה בשמיים (אני בספק אם אני מתקבל שנה הבאה, והוצאתי די קרוב ל800)? זה לא הכסף, בגלל שברפואה אין כסף. (מי שמרויח הרבה הם לא כ"כ הרבה אנשים ואחרי הרבה מאוד שנים של לימודים בהם אתה מוציא הרבה מאוד כסף) זו לא עבודה פחות חשובה. העניין פשוט מאוד. להיות מורה פחות "נחשב". זה הכל. ובחברה בה מורה זה לא "נחשב" - לא יגיעו החברה הטובים. תסתכלו לדוגמא על ציבור הכיפות הסרוגות, כמעט כל בחורה שניה הולכת להוראה או למשהו שקשור לזה (חינוך מיוחד, יעוץ וכיו"ב). הרבה מאוד מבוגרי ישיבות ההסדר (כ10-20 אחוז) ממשיכים להוראה. זה נטו סדר עדיפות של חברה ולא שום דבר אחר.