קצת תמונות

dalitrin

New member
קצת תמונות

מסתבר שאני קצת בהיי אחרי החצי שקצת מתערבב עם תחושת ההחמצה של מה היה קורה אם הייתי רצה קצת יותר מהר או עושה כל מיני דברים אחרת אני מודה שמהתחלה לא רצתי כדי לסיים - את זה כבר ידעתי שאני יכולה והתוצאה הייתה קצת חשובה לי (או הרבה) לא משנה בפעם הבאה יהיה יותר מהר. מצרפת תמונה של קבוצת העידוד הרטובה שלי...
 

dalitrin

New member
האופטימיות של יום לפני במלון

מזל שנועה הזכירה פה את סוגיית הסיכות - אחרת גם לא הייתי חושבת איך לחבר את המספר (שאחר-כך עבר למעיל)
 

susieada

New member
כל הכבוד!

טוב לראות את העידוד של המשפחה החיוכים! סיימת!!! סוזי
 
איזה מתוקים../images/Emo99.gif

איזה כיף שהם יכלו לבוא. מה שעודד אותי כשחשבתי שאני לא אוכל לעשות תוצאה בגלל החום הוא שתהיה לי תוצאה שקל לשפר בפעם הבאה
 
בצד השני של העולם../images/Emo222.gif../images/Emo3.gif יום קודם

זה נראה "טיפה" שונה.... מה שחמש שעות טיסה יכולות לעשות...
 

susieada

New member
את שופעת חום ואושר!

כל הכבוד!! והיה נעים לראות אותך רגל לפני הנסיעה שלי, רגל לפני עוד אימון שלך! חיבוק, סוזי
 

מרב.

New member
טוב ששמת כאן כדי שאני אצעק את מה שרציתי

לכתוב לך במייל:
את ח-ת-י-כ-ה!!!!! ועל החיוך הקורן אין מה להגיד חוץ מלחייך אלייך בחזרה
 

dalitrin

New member
נועה - את פשוט נראת מעולה

אני מאוד מקווה שכבר קנית את בגד הים לטריאתלון , אין לך שום סיב לרוץ עם משהו אחר. אני גם השתדלתי לחייך לכל הצלמים אבל אין לי מושג איפה פרסמו את התמונות אם בכלל כל הכבוד דלית
 
../images/Emo51.gif../images/Emo9.gif

מאד אוהבת את התמונה הזו שמראה בצורה כל כך מוחשית מה המירוץ הזה היה בשבילי.
 

efroch99

New member
וואו, את התחתכת שזה לא יאמן../images/Emo2.gif

ואיזה אוטפיט, מהמם עלייך.
 
../images/Emo9.gifדי, תמשיכי...../images/Emo6.gif

אאוטפיט שהוא שילוב מנצח של נייקי עם תפרון....
 

מור שלז

New member
איזה מדהימים../images/Emo99.gifאיזה רוח גבית שהם נותנים

כל פעם מחדש מדהים אותי כמה כוחות, כמה גאווה זה נותן לראות אותם עומדים ומעודדים, מתרגשים בשבילנו, גאים בנו. ותחשבי איזה שיעור חשוב לחיים לימדת אותם אתמול: שיעור בנחישות, שיעור בכוח רצון, שיעור שמגיע מהאשה המשמעותית ביותר בחייהם (לפחות כרגע
) ואני תמיד אומרת שפעם ראשונה עושים אך ורק בשביל החוויה, פעם שנייה כבר רוצים לשפר (כן, גם אני רוצה כבר לשפר את האיירונמן הבא, מאוד מבינה אותך)
 

dalitrin

New member
זה נכון

בתחילת המסלול הם חיכו לי באחד הסיבובים עם עוד כמה מעודדים ועצרתי רגע לתת נשיקה וחיבוק וכל הקהל הנוסף הריע מהתרגשות מאוד הערכתי את זה שיוסי הסתובב איתם(וגם ניסה לצלם אבל ל פעם איחר קצת)בעיקר בגלל שהיה כל-כך גשום וקר. אחרי שהם פגשו אותי פעמים(רצנו בלופים שהגיעו לאותו מרכז אז היה אפשר להפגש כמה פעמים) הם פרשו לבית קפה לשתות שוקו חם ולהתחמם קצת. אני המשכתי לחפש אותם אבל מצד שני גם שמחתי שהם לא עמדו יותר מידי בגשם. מצחיק שהזכרת את האיירון מן וזה גם מאוד ברור לי כי בסופו של דבר,ואני מניחה שאני לא מדברת רק בשם עצמי,הדרייב שלנו הוא גם התחרות,אמנם נגד עצמנו(לא ממש במקרה שלך -את ממש מגיעה לפודיום) אבל זאת בכל זאת תחרות ויש בנו כנראה יותר מקומץ תחרותיות ורצון שהוא מעבר להשתתף ולסיים . בפעם הבאה, אם אני אתאמן טוב כמו עכשיו,אני גם ארוץ יותר מהר (או לפחות לא אחכה בתור לשרותים
)
 

ofec bar

New member
היופי בשאלות "מה היה אילו"

הוא שכשהן סמוכות למילים שמתארות ריצה התשובה פשוטה ממש: בפעם הבאה ננסה ונגלה את התשובה... וברצינות: כל הכבוד לך על ההישג. תחושת החמצה יש הרבה פעמים אבל היא לא צריכה להציל על מה שהיה. בריצה, בניגוד לחיים, ת-מ-י-ד אפשר לשפר. תראי אותך שם מחייכת מאוזן לאוזן, חבורה של מעודדים צמודים שבשבילם את הכי הכי וזה ממש לא משנה כמה קילומטרים רצת או כמה מהר רצת אותם. מאחלת לך שתרגישי כלפי עצמך את אותו הדבר.
 

dalitrin

New member
תודה רוני

הלב שלי ממש התרחב כשקראתי את מה שאמרת. הילדים שלי אמנם קצת התאכזבו שלא הגעתי ראשונה (מקום 4111 מכובד מתוך 6600 שסיימו) אבל מאוד שמחו שקיבלתי מדליה. את צודקת לגבי מה שכתבת ועכשיו אני מרגישה כלפי עצמי אותו הדבר (ז"א שאני פשוט נפלאה ועשיתי דבר ענק!) תודה ולילה טוב דלית
 
למעלה