תודה. אבל לא הופתעתי
כי אני לא שוכח אף פעם, שלילדים ולצעירים יש מבט רענן וחדש על דברים. זה תמיד מרתק מחדש לראות מה תופס את תשומת-הלב שלהם. תוך כדי המירוץ סיפרתי לה קצת פרטים על הפייבוריטים, על "החלקת גלגל" ועוד דברים. אבל המעניין הוא תמיד מה הילד עושה עם זה. מצד שני, יש גם דמיון שחוצה עשרות שנים. שנינו חייכנו חיוכים גדולים לשובבות של פנגס, והיא צילמה אותו לא מעט. גם כשהסבתי את תשומת הלב שלה לרכיבה המקצועית והמדודה של כפיר לוין, היא המשיכה להיות מסוקרנת מן הרכיבה הרגשנית של פנקס. הנה תמונה שרק ילד/ה יצלמו: