קצת תובנות...

senato32

New member
קצת תובנות...

אני בחור חילוני אבל מאמין שיש אלוהים, אבל זאת רק דעתי.
אחרי שראיתי את התוכנית של אמנון לוי על האנוסים רצתי להעלות פה שאלה.
אני רציתי לדעת מה גרם לחלק ממכם(האנשים שהופיעו בתוכנית של אמנון לוי) להיות כול כך בטוחים שאין אלוהים?
 
האמונה באלוהים הוא לא הסיפור שלנו

הסיפור הוא על אנשים נשואים דבר האל לשוא, כי לא משנה אם יש אלוהים או אין.
מה כן ברור אצלי לפחות מעבר לכל ספק שאנשי הדת של היום לא מייצגים את דבר האל, וכל דבריהם מבוססים על בדיות חלקם שלהם עצמם וחלקם מבוסס על בדאים מדורות קדמונים.
הצד השווה שבהם שהם לא ידעו דרכי האל ודברו, ואך קשר אקראי ורופף בין דברם לבין דבר האל.
 

senato32

New member
יש אמת בדברים שלך

אתה צודק בקטע הזה שאנשי הדת סטו מהכיוון אבל לדעתי אדם יכול לחיות עם אמונה ולשמור על מצוות ולהבין את התורה גם בלי פרשניות של כול מיני רבנים.
הרי בסופו של דבר משפטים כמו אל תרצח ואל תגנוב יהיו רלבנטיים גם עוד אלפי שנים כמו שהם היו רלוונטיים גם לפני אלפי שנים.
 
זה לא שייך להיצמד למקרא כפי שהוא

לקחת את הדוגמאות הקלות של לא תרצח ולא תגנוב, מה עם לא תחמוד?
הרי זה ציווי לא הגיוני לא לרצות משהו, אפשר לדרוש ממני לא להגיע למצב שלא יביא אותי לחמוד אבל אי אפשר לעקר מאדם את הטבע החמדני, ולכן צריך להכניס כאן פרשנות כלשהיא, הפרשנות התלמודית היא שמדובר בחימוד שיש בה מעשה, למרות שזה לא משתמע מהטקסט הטהור.
יש כמובן את המצוות של הנחת טפילין שהפרשנות הרבנית רואה במצווה להניח קוביות מעור אמיתי שנתונים בהם עותקים מהטקסט הזה על הראש והיד, ולמה הם מתעלמים מהפסוק באותה פרשה "והיו הדברים האלה על לבבך"?
למה לא לדחוף את הטקסטים הללו ללב (לפחות לנסות...)
 
גם לא תרצח

כלל לא ברור שאנחנו באותו ראש עם כותב התורה,
שמעון ולוי בצעו רצח עם בעוונו של בן המושל - ולא נתגנו,
משה הרג את המצרי בגלל מכות - ואין פוצה פה,
פנחס קנא - ושבחתו תורה,
ומקושש, ועכן, ועמלק, ושבעה עממין, ושבט בנימין, ודוגמאות בלי סוף.

רצח לפי התורה הוא רק אם הנרצח נולד לאמא מסויימת,
ומתנהג בצורה מסויימת, ומאמין בדברים מסויימים.
 
לא כתוב בעשרת הדברות

"לא תהרוג" - כתוב "לא תרצח".

האבחנה בין הריגה מותרת (ואף הכרחית לפעמים) ובין רצח היא אבחנה תרבותית - כל תרבות קבעה את הגבולות שלה.

אין איסור בתורה להרוג - יש הרבה מקומות בתורה שחייבים להרוג או שהריגה נתפסת כדבר חיובי.

זה שאנחנו בעיניים שלנו, בדורנו היום מזדעזעים מגבולות הגדרת ה"רצח" וה"הריגה" של בני דורם - זה לא הוגן. העולם התקדם רבות מאז אלפי שנים ועד היום. ובעוד אלפי שנים אנשים בעתיד יסתכלו על התרבות שלנו ואולי יחשבו שאנחנו היינו ברברים.
 

senato32

New member
כלום

זה כול היופי באמונה, שתמיד יש ספק וכול אחד חי איתו אלו שמאמינים ואלה שלא.
 
דוקא לא

לדעתי כדור הרגעה יש צורך רק כאשר האמונה האבסולוטית שהאמנת בה מתערערת ויוצר ואקום ששואב אותך לתוך חידלון קיומי. לאחר שמנסים ליצוק משמעות לתוך הריק הזה, אפשר גם למצוא סוג של יופי בספק הזה שניתן לפירוש בהרבה אופנים ובמסע החיפוש שלפעמים גם יכול להיות מרתק, עם כל הקושי
 

senato32

New member
יש ספק בכול דבר בחיים

כמו שאת לא יכולה להגיד לי שאת בטוחה ב-100% שתקומי מחר בבוקר
 
נו..

וזה ה"יופי בזה"? שהיא לא יכולה להיות בטוחה?!

לגבי מה שהזכרת - "משפטים כמו 'לא תרצח'" אכן היו רלוונטיים גם אלפי שנים לפני שנכתבה התורה...
 

asafbarron

New member
הבעיה טמונה במי שקבעו לנו להיות

אם נולדת למשפחה חרדית, רוב הסיכויים כי תאמין במה שהם מטיפים.
אם נולדת למשפחה חילונית, רוב הסיכויים כי תאמין במה שהם מלמדים.

אם נולדת ביער למשפחה של נמרים, תתנהג ותחיה כמותם.
אם לא נולדת, לא תאמין ולא תדע דבר מעולם.

אין לי דבר נגד כל מי שרוצה להאמין במה שהוא רוצה להאמין. ויותר מזה, אני לא חושב שאף אחד צריך לספק או לא לספק הוכחות לגבי האמונות שלו בכל דבר לאף אחד אחר.

בין דת - לאלוהים אין ומעולם לא היה שום קשר.
משגע אותי שכולם חושבים שדת ומסורת ואלוהים יש בינהם קשר.

זה שגויי מהבסיס.
 

nissimlev

New member
אנשים כאן לא פראירים

אנשים כאן לא פראירים הם שילמו מחיר כבד בשביל החופש,
עזבו משפחה קהילה תורה ואלוהים .

וכאן אנחנו באים וחושבים שנמצא טרף קל

עם יכול לבוא גבר או אישה וינסה להוכיח שהבורא קיים באמת והוא ממש החופש האמיתי הגדול והמוחלט של כל אדם
והו לא זר ורחוק מעל השמים.

אבל נמצא מתחת לאף של כל אחד והוא חלק קטן מאדם,

אז נבין שהעולם חיי בתוהו ומכל המלמדים נשברנו עד שאי אפשר לינשום

,,,במצב הזה נישמח לישמוע מה יש להגיד על בורא גזעי
 

בינגi

New member
קיים איזושהו אבסורד בחוקי הטבע

שאני מוצא את עצמי מתחבט בה לא מעט.

מה שמכניסים לילד לראש ומספרים לו בגן או בבית ומחנכים אותו בעודו ילד, זו ההלכה למשה מסיני מבחינתו ואין לך רשות להרהר אחריה.

אביא דוגמא;
ילד חוזר מהגן ומספר לאמא שה׳ שלח את אברהם אבינו מארצו ומבית אביו וכו׳ הילד מוריד את הסיפור בתיאור חי עם כל ה׳פרטים הקטנים׳, והאמא שכבר מכירה את הסיפור מנסה לתקן את הילד בדיוקים או להוסיף נופך למעשייה, אך הילד יעמוד על שתי רגליו האחוריות ויתעקש שכמו שהוא מספר זה הסיפור האמיתי, האמא סתם מוסיפה מעצמה, ״הרי הרבי בכלל לא אמר ככה״... שמעתם פעם את הילד או הילדה לענות לכם ״אבא לא יודע״... (רק הוא יודע, כי ככה הגננת או המורה ״אמרו״)...

אתם מבינים חוסר ההיגיון...?

אלא שכל זמן שמדובר בילדים קטנים זה נחמד ואפילו מצחיק, הענין מקבל משמעות רבה יותר כשמדובר בנו, המבוגרים......
 
חוקי הטבע? קצת נסחפת לא?

זה עניין של סמכות ואוטוריטה, זה קורה גם אצל גדולים.
אם אני מקבל אדם או מוסד ככאלה שמעבירים אלי ידע אני נוטה לקבל אותם כנורמה וכל דיעה אחרת כחריגה (בעיקר בתחומים שאין לי דיעה מגובשת).

ישנם הורים שמתמקדים בהקניית ידע לילדיהם וגם כך הם נתפסים אצל ילדיהם, במקרים אלה המצב יכול להיות אפילו הפוך (כלומר שהם יעירו למורים שדבריהם אינם עולים בקנה אחד עם מה שהם למדו מהוריהם).
 
למעלה