ariela המקורי
New member
קצת שמח לטו' באב
קצת שמח לטו' באב
- פותח הנושא ariela המקורי
- פורסם בתאריך
טו' באב הוא יום ההולדת של נכדתי הירושלמית
הבת הגדולה של הבן המשותף שלי ושל יוד, זה שחזר בתשובה וגר בירושלים, נולדה בטו' באב. היום היא בת 12. הם לא חוגגים בת מצווה לילדות, עשו לה מסיבה בכיתה לפני סוף השנה וזהו. לילדה הזו יש עוד 6 אחים ואחיות. 3 ממש תינוקות (זוג תאומים בני שנה וחצי והתינוק החדש שנולד בחודש שעבר) והיא עוזרת הרבה לאמה בבית. ככה זה אצל החרדים. בשעה שילדות בנות גילה משתעשעות בבגדים ואיפור וחברים וחברות, אצלם בקהילה ילדות בגיל זה מטפלות באחיהן הצעירים ועוזרות לאימותיהן העסוקות בבית. אמנם בתחילת החופש היא היתה במחנה קיץ בבית הספר בית יעקב שם היא לומדת והיו להם טיולים ממש מעניינים, אפילו למצדה, אבל בשאר החופש היא עושה קייטנה לאחים הקטנים שלה ועוזרת בבית. לא שזה נורא, זה אפילו לא יזיק, אני רק חושבת על ההבדל התהומי בין החינוך 'שלנו' לבין 'שלהם'... אבל זה כבר לפורום אחר.
הבת הגדולה של הבן המשותף שלי ושל יוד, זה שחזר בתשובה וגר בירושלים, נולדה בטו' באב. היום היא בת 12. הם לא חוגגים בת מצווה לילדות, עשו לה מסיבה בכיתה לפני סוף השנה וזהו. לילדה הזו יש עוד 6 אחים ואחיות. 3 ממש תינוקות (זוג תאומים בני שנה וחצי והתינוק החדש שנולד בחודש שעבר) והיא עוזרת הרבה לאמה בבית. ככה זה אצל החרדים. בשעה שילדות בנות גילה משתעשעות בבגדים ואיפור וחברים וחברות, אצלם בקהילה ילדות בגיל זה מטפלות באחיהן הצעירים ועוזרות לאימותיהן העסוקות בבית. אמנם בתחילת החופש היא היתה במחנה קיץ בבית הספר בית יעקב שם היא לומדת והיו להם טיולים ממש מעניינים, אפילו למצדה, אבל בשאר החופש היא עושה קייטנה לאחים הקטנים שלה ועוזרת בבית. לא שזה נורא, זה אפילו לא יזיק, אני רק חושבת על ההבדל התהומי בין החינוך 'שלנו' לבין 'שלהם'... אבל זה כבר לפורום אחר.
נילי , מזל טוב
נילי יקרה , מזל טוב ליום הולדתה של הנכדה. אלה הם חייהם של החרדים וטוב להם כמו שהם. גם בתי הגדולה חרדית וכך יגדלו ילדיה. אני שמחה שיוד ישן טוב ומקווה שהיום ירגיש טוב יותר ושיקבל טיפול מהרופא. כל הכבוד לך שאת רגועה ולא נלחצת וישר טסה לחדר מיון. שיהיה יום טוב ובריאות לשניכם , חיבוק ענק ממני ובשורות טובות , טובה
נילי יקרה , מזל טוב ליום הולדתה של הנכדה. אלה הם חייהם של החרדים וטוב להם כמו שהם. גם בתי הגדולה חרדית וכך יגדלו ילדיה. אני שמחה שיוד ישן טוב ומקווה שהיום ירגיש טוב יותר ושיקבל טיפול מהרופא. כל הכבוד לך שאת רגועה ולא נלחצת וישר טסה לחדר מיון. שיהיה יום טוב ובריאות לשניכם , חיבוק ענק ממני ובשורות טובות , טובה
טובה יקירתי
תראי, לומדים מהניסיון. בסרט הזהכבר היינו. לפני כשנתיים יוד התמוטט בבית, נאלצנו להזמין מד"א להרים אותו והתברר שהיה לו חום והרופא אמר לפנות אותו למיון. בילינו במיון כמה וכמה שעות ואושפזנו במסדרון של המחלקה הפנימית. במיון התברר שהסוכר שלו ירד מאוד אבל רצו לברר מה מקור החום. שלושה ימים שהינו בבית החולים בבדיקות דם ובצילומים אין ספור. לא ראו בצילומים כלום וגם בדיקות הדם היו בסופו של דבר תקינות. היו שלבים שחשבו שזה מהלב כי רופא מתמחה לא קרא את כל הבדיקות אלא רק תוצאה אחת מהן ונכנס ללחץ. בסופו של דבר, למרות שצילומי הריאות לא הראו שום ממצא פתולוגי החליטו שזו דלקת ריאות. היינו במסדרון כמה ימים. לא יכולתי לזוז מיוד כי הוא לא הבין היכן הוא נמצא והיה די מעורפל ביום הראשון. לאחר שהתאושש קצת והרגיש יותר טוב ביקשתי להשתחרר הביתה ולהמשיך לתת לו אנטיביוטיקה בבית. הם סירבו לשחרר אותנו, רק אחרי שרופא המשפחה שלנו שהוא גם רופא בחדר מיון בבית החולים בא לראות אותנו וראה שיוד במצב טוב והוא מכיר אותו מימיו הטובים מקדם, דיבר עם הרופא התורן והבטיח שהוא יטפל בו בבית, לקח להם עוד 12 שעות לשחרר אותנו. זה היה סיוט. אני לא רוצה לחזור על זה שוב. אני גם יודעת שהם לא מתייחסים היום לקשישים במצב של יוד יותר מדי ברצינות. לא יתנו לו שום דבר שאי אפשר לתת לו בבית. הצורך שלהם לברר מהו מקור הזיהום לא כל כך חשוב לי כי מה שלא יהיה מקור הזיהום, יטפלו בו באנטיביוטיקה ואנחנו נעשה זאת מהבית. אני עדיין מחכה לביקור הרופא, אבל יוד די בסדר. הוא מנמנם הרבה. אין לו חום. לפני שעה מדדתי 36.9 שזה עדיין בסדר. נותנת לו לשתות הרבה וזהו. נחכה לשמוע בשורות טובות.
תראי, לומדים מהניסיון. בסרט הזהכבר היינו. לפני כשנתיים יוד התמוטט בבית, נאלצנו להזמין מד"א להרים אותו והתברר שהיה לו חום והרופא אמר לפנות אותו למיון. בילינו במיון כמה וכמה שעות ואושפזנו במסדרון של המחלקה הפנימית. במיון התברר שהסוכר שלו ירד מאוד אבל רצו לברר מה מקור החום. שלושה ימים שהינו בבית החולים בבדיקות דם ובצילומים אין ספור. לא ראו בצילומים כלום וגם בדיקות הדם היו בסופו של דבר תקינות. היו שלבים שחשבו שזה מהלב כי רופא מתמחה לא קרא את כל הבדיקות אלא רק תוצאה אחת מהן ונכנס ללחץ. בסופו של דבר, למרות שצילומי הריאות לא הראו שום ממצא פתולוגי החליטו שזו דלקת ריאות. היינו במסדרון כמה ימים. לא יכולתי לזוז מיוד כי הוא לא הבין היכן הוא נמצא והיה די מעורפל ביום הראשון. לאחר שהתאושש קצת והרגיש יותר טוב ביקשתי להשתחרר הביתה ולהמשיך לתת לו אנטיביוטיקה בבית. הם סירבו לשחרר אותנו, רק אחרי שרופא המשפחה שלנו שהוא גם רופא בחדר מיון בבית החולים בא לראות אותנו וראה שיוד במצב טוב והוא מכיר אותו מימיו הטובים מקדם, דיבר עם הרופא התורן והבטיח שהוא יטפל בו בבית, לקח להם עוד 12 שעות לשחרר אותנו. זה היה סיוט. אני לא רוצה לחזור על זה שוב. אני גם יודעת שהם לא מתייחסים היום לקשישים במצב של יוד יותר מדי ברצינות. לא יתנו לו שום דבר שאי אפשר לתת לו בבית. הצורך שלהם לברר מהו מקור הזיהום לא כל כך חשוב לי כי מה שלא יהיה מקור הזיהום, יטפלו בו באנטיביוטיקה ואנחנו נעשה זאת מהבית. אני עדיין מחכה לביקור הרופא, אבל יוד די בסדר. הוא מנמנם הרבה. אין לו חום. לפני שעה מדדתי 36.9 שזה עדיין בסדר. נותנת לו לשתות הרבה וזהו. נחכה לשמוע בשורות טובות.
נילי , כמה שאת צודקת
נילי יקרה , מיד הבנתי שיש סיבה לכך שאת נמנעת מלקחת אותו לחדר מיון. גם הורי שיהיו בריאים בני 85 ו 89 לא רוצים לשמוע על חדר מיון, הם טוענים שממילא לא מתייחסים לזקנים. אני לא חושבת שהם צודקים כי זה משתנה ממקום למקום , אך באופו כללי הם צודקים שכלל לא נעים להיות קשיש בבית חולים. מאחלת לך שהמצב ימשיך להשתפר ומחר יוכל לחזור למרכז היום שלו ואת לעיסוקייך . בשורות טובות , טובה
נילי יקרה , מיד הבנתי שיש סיבה לכך שאת נמנעת מלקחת אותו לחדר מיון. גם הורי שיהיו בריאים בני 85 ו 89 לא רוצים לשמוע על חדר מיון, הם טוענים שממילא לא מתייחסים לזקנים. אני לא חושבת שהם צודקים כי זה משתנה ממקום למקום , אך באופו כללי הם צודקים שכלל לא נעים להיות קשיש בבית חולים. מאחלת לך שהמצב ימשיך להשתפר ומחר יוכל לחזור למרכז היום שלו ואת לעיסוקייך . בשורות טובות , טובה
בעניין הזקנים בבית חולים
לצערי, יש לי עכשו קצת ניסיון.... אכן, קשה להיות זקן בבית חולים, בעיקר אם אינך יודע להסביר מה הבעיה איתך ומה כואב, או אינך יכול לזכור שיש לך לחצן מצוקה (שזה לרוב המקרה של החולים שלנו). הצוות הרפואי עסוק מעל ומעבר (לפחות במחלקה ב"הילל יפה" בה היתה מאושפזת אימא שלי), הם פשוט רצים מקריאה לקריאה, ואין להם כמעט זמן סתם לבוא ולהציץ ולראות מה קורה עם החולים השקטים... לכן אנו, כבני משפחה, חייבים להיות נוכחים ליד החולה שלנו כמה שיותר זמן. מי שיש לו עובד זר - שיורה לו לשבת ליד מיטת החולה ולסייע לו (ולצוות) בכל הנדרש. מי שאין לו - שיגייס בני משפחה/עובדים מזדמנים לפי שעות/מה-שלא-יהיה, העיקר להיות לידם. אל תצפו מהצוות במקום שיהיה נוכח וקשוב לכל פיפס של החולים שלנו. אין מה לעשות ואין מה להתרעם. זו דרכו של עולם, וזו דרכה של מערכת הרפואה הקורסת שלנו. אני יודעת שלא כל אחד יכול לעזוב את כל עיסוקיו ולשבת 24 שעות ליד החולה, אבל להשתדל כמה שיותר.
לצערי, יש לי עכשו קצת ניסיון.... אכן, קשה להיות זקן בבית חולים, בעיקר אם אינך יודע להסביר מה הבעיה איתך ומה כואב, או אינך יכול לזכור שיש לך לחצן מצוקה (שזה לרוב המקרה של החולים שלנו). הצוות הרפואי עסוק מעל ומעבר (לפחות במחלקה ב"הילל יפה" בה היתה מאושפזת אימא שלי), הם פשוט רצים מקריאה לקריאה, ואין להם כמעט זמן סתם לבוא ולהציץ ולראות מה קורה עם החולים השקטים... לכן אנו, כבני משפחה, חייבים להיות נוכחים ליד החולה שלנו כמה שיותר זמן. מי שיש לו עובד זר - שיורה לו לשבת ליד מיטת החולה ולסייע לו (ולצוות) בכל הנדרש. מי שאין לו - שיגייס בני משפחה/עובדים מזדמנים לפי שעות/מה-שלא-יהיה, העיקר להיות לידם. אל תצפו מהצוות במקום שיהיה נוכח וקשוב לכל פיפס של החולים שלנו. אין מה לעשות ואין מה להתרעם. זו דרכו של עולם, וזו דרכה של מערכת הרפואה הקורסת שלנו. אני יודעת שלא כל אחד יכול לעזוב את כל עיסוקיו ולשבת 24 שעות ליד החולה, אבל להשתדל כמה שיותר.
ariela המקורי
New member
../images/Emo65.gif../images/Emo49.gifלנכדה של נילי
שנשמע רק שמחות ואיחולים לבבים, יש הבדל ענק בין החינוך של המגזר החרדי והחילוני, אני רואה אצל הבת שלי גם כמו הבן שלך. שרק נשמח בנכדים ונראה את פירותינו בשמחות ובמעשיהם הטובים
שנשמע רק שמחות ואיחולים לבבים, יש הבדל ענק בין החינוך של המגזר החרדי והחילוני, אני רואה אצל הבת שלי גם כמו הבן שלך. שרק נשמח בנכדים ונראה את פירותינו בשמחות ובמעשיהם הטובים
מאד עצוב לי נילי
כסבתא בעצמי, שלא קראתי ממך שום דבר נחמד על הילדה בעצמה. לא סיפרת לנו אם היא נחמדה, יפה, חכמה וכולי. רמזת לנו שהיא ילדה אחראית ובוגרת לגילה וזהו. יקירתי, אנו לא בוחרים את הילדים שלנו, את ההורים שלנו. אנו לא בוחרים רק את בני הזוג שלנו. אם לא נלמד לשמוח עם מה שיש, ההפסד יהיה כולו שלנו.
כסבתא בעצמי, שלא קראתי ממך שום דבר נחמד על הילדה בעצמה. לא סיפרת לנו אם היא נחמדה, יפה, חכמה וכולי. רמזת לנו שהיא ילדה אחראית ובוגרת לגילה וזהו. יקירתי, אנו לא בוחרים את הילדים שלנו, את ההורים שלנו. אנו לא בוחרים רק את בני הזוג שלנו. אם לא נלמד לשמוח עם מה שיש, ההפסד יהיה כולו שלנו.
אפס שתיים יקירתי
צר לי שלא סיפרתי על הילדה. הרגשתי שאני קצת חורגת מנושא הפורום ולכן לא גלשתי. הילדה היא ילדה מקסימה. יפה וחכמה. היא מאוד בוגרת ונבונה ואני קצת מרחמת עליה בגלל שנלקחה ממנה שמחת הילדות בעודה צעירה כל כך ועליה להיות אחראית לכל האחים הצעירים שלה. בשנים הראשונות כשהם היו רק שניים, היא ואחיה הצעיר ממנה בשנה וחצי, היתה להם ילדות מאושרת ושמחה. שניהם בלונדינים עם עיניים כחולות ויפים כמו מלאכים (טפו, טפו, טפו, חמסה, חמסה, חמסה) שלא אעשה להם עין רעה. היתה הפסקה של 4 שנים בין השני לשלישי בגלל שאמם חלתה במחלת היאפים רחמנא ליצלן, הידועה כעייפות כרונית וגם כאפשטיין בר וירוס ועוד שמות שונים, אבל היא קשה ומתישה ואמם כמעט ולא תפקדה. לאחר כמה שנים הם המשיכו במצוות פרו ורבו ונולד הבן השלישי שאחריו שוב היתה הפסקה של כמה שנים, בגלל בעיות רפואיות שונות. בינתיים הגדולים התחילו ללכת לבית הספר ולחיידר, והיו תלמידים מצויינים. אחרי עוד הפסקה של כמה שנים נולדה הבת הרביעית שהיא היום בת 3, אחריה התאומים בני שנה וחצי ועכשיו התינוק החדש. כך שהיתה חבורה מגובשת של שלושה 'גדולים' שהם כבר תלמידי בית ספר וארבעה ממש תינוקות. מאחר והם שתי בנות וחמישה בנים, והבת השניה רק בת 3, ברור שכל האחריות על האחים הקטנים נופלת על הגדולה ולכן אני חשה שזה קצת לא הוגן כלפיה. כמו כן צר לי מאוד שלא חגגו לה בת-מצווה כמו שעושים לילדות החילוניות היום, שאינה נופלת מחגיגות הבר-מצווה לבנים. בעוד שנה וחצי יחגוג אחיה את בר המצווה שלו והיא בטח תרגיש את עצמה מקופחת משהו... ברור לי שאני חיה בעולם אחר משלהם ושאצלם ככה נהוג ושהילדים מקבלים הכל באהבה ובכבוד להורים ולא עולה על דעתם לחשוב אחרת, וגם אני, חס וחלילה לא אומרת שום דבר בנושא כמובן. אלה רק המחשבות שלי ביני לבין עצמי... וכמובן, אפס שתיים יקירתי, אני שמחה ומאושרת עם כל הנכדים שלי, שיהיו בריאים, ויגדלו ויגיעו למצוות ולחופה ולמעשים טובים.
צר לי שלא סיפרתי על הילדה. הרגשתי שאני קצת חורגת מנושא הפורום ולכן לא גלשתי. הילדה היא ילדה מקסימה. יפה וחכמה. היא מאוד בוגרת ונבונה ואני קצת מרחמת עליה בגלל שנלקחה ממנה שמחת הילדות בעודה צעירה כל כך ועליה להיות אחראית לכל האחים הצעירים שלה. בשנים הראשונות כשהם היו רק שניים, היא ואחיה הצעיר ממנה בשנה וחצי, היתה להם ילדות מאושרת ושמחה. שניהם בלונדינים עם עיניים כחולות ויפים כמו מלאכים (טפו, טפו, טפו, חמסה, חמסה, חמסה) שלא אעשה להם עין רעה. היתה הפסקה של 4 שנים בין השני לשלישי בגלל שאמם חלתה במחלת היאפים רחמנא ליצלן, הידועה כעייפות כרונית וגם כאפשטיין בר וירוס ועוד שמות שונים, אבל היא קשה ומתישה ואמם כמעט ולא תפקדה. לאחר כמה שנים הם המשיכו במצוות פרו ורבו ונולד הבן השלישי שאחריו שוב היתה הפסקה של כמה שנים, בגלל בעיות רפואיות שונות. בינתיים הגדולים התחילו ללכת לבית הספר ולחיידר, והיו תלמידים מצויינים. אחרי עוד הפסקה של כמה שנים נולדה הבת הרביעית שהיא היום בת 3, אחריה התאומים בני שנה וחצי ועכשיו התינוק החדש. כך שהיתה חבורה מגובשת של שלושה 'גדולים' שהם כבר תלמידי בית ספר וארבעה ממש תינוקות. מאחר והם שתי בנות וחמישה בנים, והבת השניה רק בת 3, ברור שכל האחריות על האחים הקטנים נופלת על הגדולה ולכן אני חשה שזה קצת לא הוגן כלפיה. כמו כן צר לי מאוד שלא חגגו לה בת-מצווה כמו שעושים לילדות החילוניות היום, שאינה נופלת מחגיגות הבר-מצווה לבנים. בעוד שנה וחצי יחגוג אחיה את בר המצווה שלו והיא בטח תרגיש את עצמה מקופחת משהו... ברור לי שאני חיה בעולם אחר משלהם ושאצלם ככה נהוג ושהילדים מקבלים הכל באהבה ובכבוד להורים ולא עולה על דעתם לחשוב אחרת, וגם אני, חס וחלילה לא אומרת שום דבר בנושא כמובן. אלה רק המחשבות שלי ביני לבין עצמי... וכמובן, אפס שתיים יקירתי, אני שמחה ומאושרת עם כל הנכדים שלי, שיהיו בריאים, ויגדלו ויגיעו למצוות ולחופה ולמעשים טובים.
הרעיון הזה מצויין ואנחנו היינו עושים כך תמיד
בכל פעם שהיו יומי הולדת לאחד הנכדים הירושלמים שלנו, הם היו מגיעים אלינו מירושלים ואנחנו היינו חוגגים אצלנו את היומולדת עם בני הדודים ובני המשפחה החילונים. אני הייתי קונה הכל כשר למהדרין ובד"ץ, קונה בלונים ומקשטת את הבית, כמובן שהיו מתנות לכולם והשמחה היתה רבה. מאז שהם שבעה ילדים זה כבר קשה להם להתארגן ובייחוד השנה כשהרך הנולד רק נולד, אז הם אמרו שיגיעו מתישהו בקרוב לבקר, כי הם גם רוצים לבקר את יוד החולה, אבל את יכולה לתאר לעצמך כמה זה קשה עם 7 ילדים להתאגן ולצאת מהבית. אני גם לא יודעת איך הם מסתדרים עם הרכב שלהם שיש בו רק 7 מקומות ישיבה, כשכל תינוק צריך מושב מיוחד וכו', ככה שאני לא רואה כרגע מצב שנחגוג יומהולדת בקרוב. כשהיינו בברית מילה לפני שבועיים-שלושה, כמובן שהבאנו גם מתנות לבת המצווה וגם לכל הילדים האחרים, אבל זה נבלע בתוך מהומת הברית מילה והשמחה הכללית... יש לנו הרבה נחת מהנכדים... אומרים הרי שהנכדים הם הריבית על הקרן (הקרן הם הילדים...). לא יודעת אם זו אמרה כל כך מוצלחת אבל הכוונה טובה. תודה על הדאגה ועל תשומת הלב ועל הרגישות. אני מאחלת לך ולכל חברי בפורום הרבה נחת מהילדים ומהנכדים ומכל המשפחה.
בכל פעם שהיו יומי הולדת לאחד הנכדים הירושלמים שלנו, הם היו מגיעים אלינו מירושלים ואנחנו היינו חוגגים אצלנו את היומולדת עם בני הדודים ובני המשפחה החילונים. אני הייתי קונה הכל כשר למהדרין ובד"ץ, קונה בלונים ומקשטת את הבית, כמובן שהיו מתנות לכולם והשמחה היתה רבה. מאז שהם שבעה ילדים זה כבר קשה להם להתארגן ובייחוד השנה כשהרך הנולד רק נולד, אז הם אמרו שיגיעו מתישהו בקרוב לבקר, כי הם גם רוצים לבקר את יוד החולה, אבל את יכולה לתאר לעצמך כמה זה קשה עם 7 ילדים להתאגן ולצאת מהבית. אני גם לא יודעת איך הם מסתדרים עם הרכב שלהם שיש בו רק 7 מקומות ישיבה, כשכל תינוק צריך מושב מיוחד וכו', ככה שאני לא רואה כרגע מצב שנחגוג יומהולדת בקרוב. כשהיינו בברית מילה לפני שבועיים-שלושה, כמובן שהבאנו גם מתנות לבת המצווה וגם לכל הילדים האחרים, אבל זה נבלע בתוך מהומת הברית מילה והשמחה הכללית... יש לנו הרבה נחת מהנכדים... אומרים הרי שהנכדים הם הריבית על הקרן (הקרן הם הילדים...). לא יודעת אם זו אמרה כל כך מוצלחת אבל הכוונה טובה. תודה על הדאגה ועל תשומת הלב ועל הרגישות. אני מאחלת לך ולכל חברי בפורום הרבה נחת מהילדים ומהנכדים ומכל המשפחה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.