קצת צומי?

[שלקע]

קצת צומי?

ממצב בננות? טוב תראו יש לי בעיה קטנה ואני ממש אשמח אם תעזרו לי...... צ'מעו בזמן האחרון אני מסתכלת מסביב ורואה את החיים היפים שיש לי וזה, אבל אני לא מבינה למה אני חיה! אני מסתכלת ואני לא מבינה מה קורה. אני לא מבינה מה, זה העולם? כאילו, זה לא שחסר לי משהו אני פשוט מרגישה מוזר כ"כ... וזה הופך אותי לבנאדם שבדאון ובדיכאון ואני שונאת להיות בדיכאון כי בדר"כ אני שמחה ומשוגעת כזאתי ושרוטה (כמו שחן אומרת) ולא יודעת.... אני מרגישה כאילו.. לא יודעת! אי אפשר לתאר את זה. אני מסתכלת על אמא שלי וחושבת כזה "מה, זאת אמא שלי?" ואני נוראא אוהבת את אמא שלי כאילו ממש אני שונאת שקוראים לי "בת זונה" כי זה ממש מעליב ופוגעץץ וגם החתולה שלי שאני חולה עליה אני מסתכלת עליה ולא מבינה... "מה, באמת יש לי חתולה?" ואני מרגישה כ"כ רע.... אתן ממש לא חייבות להגיב.. אני לא אעלב..

 

[SwisaGirl]

נראה לי שאת מחפשת את עצמך

כמו כל נערה בגיל ההתבגרות <חעחע פרופסורית> אז.. תמצאי לך במה להאמין במה להאחז, בני אדם זקוקים למשהו להאמין בו לדעת שאתה כאן מסיבה כלשהי אממ.. תתחברי למשו.. קראתי הרבה מאמרים של דת לפי הדת את חייה בעולם הזה כמסדרון לחיים בעולם הבא כל מה שתעשי בעולם הזה ישפיע על מה שיקרה לנשמה שלך בעולם הבא שהוא בעצם נצח... אם זה קשור.. ואם את מאמינה תחפשי לך משהו להאחז בו להאמין.. או שמתישהו זה יעבור לך בהצלחה ביי

 

[שלקע]

מה?

לא הבנתי כלום.

 

[Blondi 100]

אוי../images/Emo70.gif

אני מכירה את ההרגשה הזאתי

. תראי, לדעתי את צריכה להסתכל על עצמך פעם אחת במראה, טווווווווב טוב, ולהבין שאת מי שאת

את שלקע

 

[Blondi 100]

אוי../images/Emo70.gif

אני מכירה את ההרגשה הזאתי

. תראי, לדעתי את צריכה להסתכל על עצמך פעם אחת במראה, טווווווווב טוב, ולהבין שאת מי שאת

את שלקע

 

[רחלי רחלי]

שלקעוש../images/Emo25.gif

גם לי זה קרה פעם... התחלתי לחשוב על כל מיני דברים בעולם ולתהות אם הם באמת קיימים...

תכלס, זו סתם תקופה שתעבור לך ברגע שיפסקו כל המחשבות האלה...

 

[שלקע]

טודע בננות.. שיפרתן לי ת'הרגשה../images/Emo70.gif

 

[the bitch grl]

שלקע ../images/Emo141.gif

אני מבינה בדיוק על מה את מדברת. לפעמים יש מין דאון כזה, מין דיכאון כזה, ואפילו הלב כואב. תאמיני לי שאני מדברת מניסיון. זה בדיוק מה שקרה לי בשבוע שעבר. הכל נראה לי חרא ולא בא לי לחזור לביה"ס ולהתחיל עוד שנה. אין לי כוח ללימודים האלה לפעמים. אז מה עשיתי? מה שאני תמיד עושה במצבים האלה, פשוט חושבת על הדברים הטובים שאמורים לקרות לי בקרוב. באמת

. למשל, ראש השנה. אני יודעת שאני אקנה בגדים חדשים, ויפגוש את הבנות דודות שלי והכל יהיה חגיגי כזה, וזה מאוד משמח אותי. אז אני אומרת לעצמי שלא נורא שהלימודים מתחילים ושוב ניכנס לשגרה מעצבנת, כי יחד עם זה מגיעים החגים הכיפיים, והכי חשוב (בשבילי) הסתיו

אני חולה על הסתיו

חוץ מזה, אני יודעת שבחיים יש מלא הפתעות. גם רעות (לצערי) אבל גם טובות. ובגלל שאני צעירה אני יודעת שמחכות לי מלא כאלה, (למשל, חבר שאני יאהב, טיולים בעולם, ועוד כלמיני חוויות חדשות). וזה מאוד מרגש אותי וישר מוציא אותי מהדיכאון. כי זה שאני בדיכאון היום לא אומר שגם מחר אני ארגיש ככה. כי ככה זה בחיים. כל פעם משהו אחר...

 

[פיה 504]

../images/Emo110.gif גם לי זה קרה פעם....

הייתה לי הרגשה נוראית שמה שאני עושה לא שווה כלום והחיים שלי לא כאלה נפלאים כמו שתמיד חשבתי (אני חושבת שזה היה בתקופה שההורים שלי חשבו להתגרש...... אבל למזלי הם בסדר עכשיו!) ושמלא אף אחד לא אוהב אותי ועם אני יתפגר זה לא ישנה לאף אחד... אני לא יודעת איך ממש יצאתי מזה..... אני חושבת שפשוט התחלתי לעשות יותר דברים להיפגש יותר עם חברים טוב אני חושבת שיצאתי מזה שהחברה הכי טובה שלי כתבה לי משהו שממש עודד אותי! טוב בקיצור על תחשבי ככה תיהיה יותר פעילה ותסתכלי על חיים של אחרים שהם גרועים יותר זה קצת רשע אבל שאני מסתכלת על הומלסים אני מבינה כמה החיים שלי נפלאים...

 

[babygrl]

בוא נגיד התקופה שאת עוברת

עכשיו זה מה שאני עוברת תמיד.. חח כאילו תארת את החיים שלי ממש.. לא משנה.. את צריכה להאמין במשו.. זה יכול להיות דת כמו שסטריפרלה אמרה או שזה יכול להיות מישו, מודל לחיקוי, את יכולה להאמין בעצמך, את יכולה להאמין שיש לך יעוד בחיים שנולדת בשביל לעשות ככה וככה, אבל מי שלא בוחר להאמין במשו תמיד יחיה במצב של שאלה מה הוא עושה בעולם הזה בכלל.. ולכן בשביל הבריאות הנפשית שלך כדאי שתאמיני במשו.. אפילו תמציאי לך מישו להאמין בו.. זה גם יעזור..

 

[מאוהבת בטרקטור]

טוב...

כולם מרגישים מרגישים את זה לפעמים. תמצאי תצמך - סעי להודו (רק אל תגיעי לפריז בדרך..

) סתם...תימצאי חברה טובה, תישתדלי לשלוט על הפה שלך ולא לנשוך אותה ותנסי לא לריב איתה כל שני וחמישי ולא לקלל אותה.

 

[שלקע]

יעל.. איזה מחווה יפה..

גט לוסט

 

[מאוהבת בטרקטור]

מה את רוצה ממני../images/Emo35.gif

ביקשת צומי, קיבלת צומי. מה, תגידי שלא ביקשת ממני

לא הגבלת אפחד. ניסיתי לעזור, אבל את במצב נואש. סורי

סמלרג"א להצלה

 

[i l i]

אולי תירגעי אני לא חושבת שהיא בקשה

שתבואי ותרד עליה.. אם אין לך משו טוב לומר תשתקי.

 

[מאוהבת בטרקטור]

לא ירדתי עליה...

עזרתי לה וייעצתי לה... מתי ירדתי עליה

 

[i l i]

הממ. כאן ../images/Emo36.gif

סתם...תימצאי חברה טובה, תישתדלי לשלוט על הפה שלך ולא לנשוך אותה ותנסי לא לריב איתה כל שני וחמישי ולא לקלל אותה. ככה זה לא לרדת עליה.. שתהיי לי בריאה דרך ראיית העולם שלך קצת עקומה..

 

[מאוהבת בטרקטור]

אני רק יעצתי לה

מה זה לא נכון

צריך לנשוך ולריב ולקלל

לא. רק אמרתי לה שאני נורא ממליצה לה.

 

[שלקע]

את יודעת מה אני ממליצה לך? לסתום.

 

[i l i]

דברים כאלה את יכולה לייעץ לה לבד ול

א שכל העולם רואה.. ואני משערת לעצמי שהיא לא סתם התנהגה אלייך ככה.. וד"א עצה לי אלייך... תשיגי טאקט.

 

[cRaZy GiReL]

אני חושבת שכולנו מרגישות ככה../images/Emo24.gif

זה נורמלי להרגיש דיכאון בגיל ההתבגרות. אני למשל הרבה בדיכאון (אני מתכוונת לזה

) כי גם אני ילדה שרוטה כזאת לפעמים ואפילו שאני בדיכאון אנשים עדיין צוחקים מהבדיחות שלי

אבל מה שאני מנסה להגיד שזה נורמלי לחלוטין (כמו הפעם שהתחלתי לבכות באמצע שיעור מדעים והמצאתי תרוץ צולע במיוחד

אבל חצי הכוס המלאה היא שהשתחררתי מהשיעור

) וכעת אני אפסיק לדבר עליי. את כנראה תיהיי בדיכאון עוד כמה פעמים אבל זה יעבור, זאת תקופה חולפת. אני מקווה שעזרתי לך בצורה מעוותת כל שהיא.