קצת פורקת מועקות...
שלום לכולם ומזל טוב על הפורום החדש. הגעתי לכאן במקרה, תוך שיטוט ברשת והיה לי מעניין מאוד לקרוא את הדיונים שהיו עד עכשיו. אני בת 30 ואמא לתינוקת מקסימה בת שנה ושלושה חודשים. פעמים רבות אני מרגישה שאני מגדלת אותה לבד - בעלי חוזר מהעבודה רק ב-21:00, עברנו לגור בחדרה ועזבנו את המרכז, במקביל לעזיבה של מרבית חברינו שהתפזרו על פני הארץ. לפעמים אני מרגישה כמו בתוך בועה שכוללת אותי ואת ביתי. את כל היופי והקסם שיש בהתפתחות שלה אני למעשה חווה לבד (כי אין מה לעשות, עדכון המשפחה דרך הטלפונים אינו משתווה למציאות). יש ימים, כמו היום שאני מרגישה קצת "תקועה" - מצד אחד אני עם ביתי וכייף לנו יחד - מצד שני אני מרגישה מרוקנת. גידול הילדה אינו ממלא אותי, ואני חשה שאני חייבת לעשות משהו נוסף כדי למלא את החיים (עד שהיא נולדה עבדתי במשרה מלאה ולמדתי). אני מרגישה לפעמים שאני מתנוונת גם מבחינה שכלית וגם מבחינה חברתית. מאוד קשה לי עם התחושה הזאת שלכאורע הכל מצויין בחיים: יש לי בעל נהדר ותומך, ילדה מקסימה, עבודה שאני נהנית ממנה - ובכל זאת מפעם לו הרגש הזה של "הלא מרוצה", הרגש שאני מפספסת דברים, שיכול להיות הרבה יותר טוב ומעניין. יצא קצת מבולבל, בעיקר כי פרקתי חלק מהדברים שהעיקו עלי (ושאני מתקשה לדבר עליהם עם חברותי שנמצאות ברובן בשלב שונה לחלוטין בחיים)... בכ
שלום לכולם ומזל טוב על הפורום החדש. הגעתי לכאן במקרה, תוך שיטוט ברשת והיה לי מעניין מאוד לקרוא את הדיונים שהיו עד עכשיו. אני בת 30 ואמא לתינוקת מקסימה בת שנה ושלושה חודשים. פעמים רבות אני מרגישה שאני מגדלת אותה לבד - בעלי חוזר מהעבודה רק ב-21:00, עברנו לגור בחדרה ועזבנו את המרכז, במקביל לעזיבה של מרבית חברינו שהתפזרו על פני הארץ. לפעמים אני מרגישה כמו בתוך בועה שכוללת אותי ואת ביתי. את כל היופי והקסם שיש בהתפתחות שלה אני למעשה חווה לבד (כי אין מה לעשות, עדכון המשפחה דרך הטלפונים אינו משתווה למציאות). יש ימים, כמו היום שאני מרגישה קצת "תקועה" - מצד אחד אני עם ביתי וכייף לנו יחד - מצד שני אני מרגישה מרוקנת. גידול הילדה אינו ממלא אותי, ואני חשה שאני חייבת לעשות משהו נוסף כדי למלא את החיים (עד שהיא נולדה עבדתי במשרה מלאה ולמדתי). אני מרגישה לפעמים שאני מתנוונת גם מבחינה שכלית וגם מבחינה חברתית. מאוד קשה לי עם התחושה הזאת שלכאורע הכל מצויין בחיים: יש לי בעל נהדר ותומך, ילדה מקסימה, עבודה שאני נהנית ממנה - ובכל זאת מפעם לו הרגש הזה של "הלא מרוצה", הרגש שאני מפספסת דברים, שיכול להיות הרבה יותר טוב ומעניין. יצא קצת מבולבל, בעיקר כי פרקתי חלק מהדברים שהעיקו עלי (ושאני מתקשה לדבר עליהם עם חברותי שנמצאות ברובן בשלב שונה לחלוטין בחיים)... בכ
