קצת פואטיקה

קצת פואטיקה

חברה, אחרי חמש טיסות סולו ואחרי שהישבן שלי מתחיל להרגיש כי המטוס שמתחתיו הוא המשך אינטגרלי של הגוף (גם לותיקים יש הרגשה כזו???) גיליתי לפתע קצת פואטיקה... במה הדברים אמורים? נראה לי ( וזו בינתיים הרגשה אישית ) שאנו נוטים לייחס למטוס תכונות אנושיות -זכר או נקבה. והעיקריות שבהן נובעות ממספר או שם הזיהוי של המטוס ובמיוחד האות האחרונה (הרי כולם צ´רלי משהוא...) אני טס בעיקר על שני מטוסים - אחד מתנהג עצבני וקשה, קשוח וחזק QUEBEQ, והשני(ה) עדינה, רכה, קופצנית ,חושנית משהוא - ג´ולייט J.... יצא לי גם לטוס באוסקר - קר,מהיר, החלטי... וב- סיירה - שקטה,ירוקה, פתוחה וחופשיה. יש בזה משהוא ,, לא?? התייחסותכם. (רק אל תענו לי כמו הבן הקטן שלי בטיסתו הראשונה עימי - אבא, למה הפקח אמר לו ברבו,צ´רלי ???)
 
בגלל זה אני טס על נובמבר רק בנובמבר

ועל הקילו גרם, על הדלתא רק מעל הדלתא ולאקו יש הד מוזר בקשר , בפוקס אני מרגיש כמו שועל ובגולך אני תמיד משחק קצת גולף , ההוטל נראה בפנים כמו בית מלון וה אינדיה ... טוב זה קל.... בלימה טסים ללימה , ובמייק רק ריכפלד טס , בפפה אני טס רק עם אבא , בטנגו אני כמו רוקד טנגו ועל היוניפורם טסתי בצבא,על הויקטור אני טס עם הספר (סרט בורקס) ו... טוב אני אשאיר קצת לאחרים. נסחפתי קצת ?
 
"בראבו" בראבו"...

מגיע לך "אוסקר" שאפילו למחזה "רומאו" ו"ג´ולייט" לא הגיע.. אז בוא נרים כוסית של "וויסקי" וניפגש שוב ב"נובמבר"..
 
למעלה