קצת עצוב.

דמעונת

New member
קצת עצוב.

שבוע שעבר קברתי את סבא שלי. אני יודעת "הוא מת בשיבה טובה" הוא מת "מוות צדיקים." הוא היה בן 87. זקן. אבל סבא טוב. קצת עצוב לי. אני יודעת שזה טבעי. אבל זה עצוב. מעבר לזה הכל כרגיל. מתמודדת עם מצבי הרוח שלי. נלחמת. נאבקת. לוקחת הרבה כדורים שמעיפים אותי וקשה לי לקום בבוקר. אולי זה נשמע מצחיק אבל יש לי 4 שעונים מעוררים ולפעמים גם זה לא עוזר. הפסיכיאטר שלי ריכז לי את רוב הכדורים המעיפים לערב. וכניראה בגלל זה קשה לי לקום בבוקר. אבל זה עדיף. כי קודם לכן את חלק מהכדורים המעיפים הייתי לוקחת אחר הצהרים ואולי בגלל זה הייתי הולכת לישון ממש מוקדם. מקווה ששלומכם טוב. דמעונת.
 
../images/Emo16.gif מצטערת לשמוע, דמעונת

סבתי האהובה נפטרה מזמן, אבל אני חושבת עליה המון ומדי פעם מדברת אליה. משהו שממש עזר לי, היה לבקש מאימי תמונות של סבתי - והיום יש לי בבית די הרבה תמונות שלה, גם מהתקופה שהיתה צעירה. זה עושה לי טוב שהן איתי (התמונות)
 

לירננה

New member
אוי

גם אני מצטערת לשמוע זה באמת עצוב
 
למעלה