קצת עצוב לי
לא קשור להורות, ולא קשור לאבדן הריון, הפעם אבדן מסוג אחר. אתמול בלילה הודיעו לנו זוג חברים קרובים מאד שהם עוזבים את הארץ. הם התייאשו מכך שאינם מצליחים להתקדם כאן ולהגיע לרווחה כלכלית ורוצים לנסות את מזלם שם. מצד אחד אני מאד מבינה אותם אך מצד שני עצוב לי, אלו חברים קרובים של שנים רבות (עוד מתקופת הרווקות שלי). עברנו יחד דרך ארוכה ארוכה, עליות ומורדות, שמחות ועצב, וגם אם הם לא הבינו את דרכי בשנים האחרונות ותהו עליה (ותהו גם על שפיותי...) הם תמיד בכל זאת היו שם ברקע, כל כך קרוב (הם גם שכנים). ועצוב לי עצוב לי שאנשים טובים מתייאשים ועוזבים, עצוב לי תמיד לשמוע על אנשים שעוזבים את המדינה, אבל בעיקר עצוב לי כרגע על ה"לבד" שאני פתאום מרגישה. הם מוכרים את הדירה, וזה נראה כל כך סופי.
לא קשור להורות, ולא קשור לאבדן הריון, הפעם אבדן מסוג אחר. אתמול בלילה הודיעו לנו זוג חברים קרובים מאד שהם עוזבים את הארץ. הם התייאשו מכך שאינם מצליחים להתקדם כאן ולהגיע לרווחה כלכלית ורוצים לנסות את מזלם שם. מצד אחד אני מאד מבינה אותם אך מצד שני עצוב לי, אלו חברים קרובים של שנים רבות (עוד מתקופת הרווקות שלי). עברנו יחד דרך ארוכה ארוכה, עליות ומורדות, שמחות ועצב, וגם אם הם לא הבינו את דרכי בשנים האחרונות ותהו עליה (ותהו גם על שפיותי...) הם תמיד בכל זאת היו שם ברקע, כל כך קרוב (הם גם שכנים). ועצוב לי עצוב לי שאנשים טובים מתייאשים ועוזבים, עצוב לי תמיד לשמוע על אנשים שעוזבים את המדינה, אבל בעיקר עצוב לי כרגע על ה"לבד" שאני פתאום מרגישה. הם מוכרים את הדירה, וזה נראה כל כך סופי.