קצת עצוב לי היום

תודה רחלי


במהלך השנים שמתי לב שיש תקופות שונות
השנה זה כואב יותר הגעגוע חזק , חשבתי על זה השבוע לא זכיתי אפילו לחיבוק אחד
יש אחד שמטפל בגופי כי הוא פזותרפיתית וחלק מהטיפול שלו זה חיבוק של אבא
והשבוע שכנה שבאה לשאול שאלה קטעה את הפרידה בסיום הטיפול
וגם לחיבוק האנושי הזה , היחיד שאני מקבלת פעם בשבוע , כבר לא זכיתי השבוע
וכל כך חסר לי החיבוק החם האנושי שזכיתי לו המון במסגרת האשפוז וההחלמה
אני מחבקת ומקבלת חיבוק חזרה ,
חזרתי הביתה ללבד שלי , שאני רוצה חיבוק אני מחבקת את עצמי חזק
אבל זה לא עוזר, אני מרגישה שהם נטשו אחד אחד ואותי השאירו לבד בבית
והעובדה שאני גרה בבית של ההורים עושה את זה קשה כי אני חיה עם הזכרונות
ואני מתגעגעת בטירוף
 

רחל 17

New member
הרימי ראשך אתך אנחנו

הרימי ראשך אתך אנחנו ומחבקים אותך חזק, חבל שרחוקה את הייתי קופצת לחיבוק...
מבינה אני את מחשבותיך, ומבינה את רגשותיך, ואתך כואבת...

אך קומי, יפה העולם והשבת מנחמת...

חיבוק ענק
 
קצת עצוב לי היום

הבוקר היה בוקר יפה והשמש חמה ונעימה ואני חשבתי שאני אהיה בת אדם נורמלית
ואוכל להצטרף לאחי בביקור השנתי אצל אחותי ז"ל , אחי התקשר להעיר אותי שאבוא איתו
אז היום עצוב לי , כי מתגעגעת לאחותי הקטנה , האחת והיחידה שלי
היא שלא זכתה לחיות אחרי הצבא בגלל הנהיגה ל הנהג הצבאי באוטובוס של ההסעה
היא נהרגה בשנתה, ועלתה לשמים , ואותי השאיר פה לשמור על ההורים שנשברו
עכשיו היא איתם בשמים , ואני מפה מתגעגעת אליהם אל לשפחה שלי

וערב השבת הגעגוע הוא גדול יותר , אז השבת אני עם דמעה בקצה העין , כי היום סיבה לדמעות
השבת היא האזכרה לאחותי הקטנה והאהובה, שנקטפה כמו פרח בת 20 שנים ו11 חודש
ודווקא בבוקר אחרי שבלילה ישבו ודברו על העתיד של שניהם , 5 שנים הם היו יחד בין חיפה וראשון
הם החליטו לגור יחד בצפון והיא תלמד בטכניון ובעתיד יתחתנו , הוא שם אותה באוטובוס והלך לסידור קטן
היא נרדמה בהסעה על ברכי החברה שלה , שהאוטובוס התהפך היא שברה את המפרקת ומתה במקום
הבחור קרס שנודע לו שהיא נהרגה , רופא צמוד ליווה אותו עד הקבורה, והחזיקו אותו שלא יקפוץ לקבר שלה
וכיום אני יותר מבינה למה הוא ניתק קשר איתנו , לא בא יותר לעיר שלי והוריו נאלצו לעבור דירה
ואני כל כך מתגעגעת ורוצה לדעת מה קורה לו , ואיך הוא בנה את חייו , האם יש לו ילדים
ומה הוא עשה עם האלבומים שהיו שלהם , לנו כמעט שלא נשארו תמונות מהתקופות שלה כנערה
היא שמרה את הכל אצלו , עהחדר שלו שימש אותם כדירה שלהם ,
זוג שהתגברו על המרחק של המגורים , נסעו בלי סוף , הרכבת חגגה והשבתות היו חצויות חצי אצלו חצי אצלה
וגם ההבדלים שבין משפחה מסורתית לבין משפחה חילונית , אצלנו היו בקידוש ובחגים הוא תמיד היה איתה
ושהיא נהרגה , אבדתי קשר גם איתו , והוא היה כמו אח קטן , הסתדרתי איתו מעולה , ואיבדתי גם אותו באותה נשמה
והאמת שהייתי צריכה אותו , כדי לדבר עליה באהבה ענקית שחלקו כלפיה , חלקנו באחותי הקטנה והאהובה
ואני מאד מתגעגעת אליה כאילו זה קרה היום , אז היום אני קצת עצובה , ורוצה חיבוק של דובי
 
למעלה