קצת עצבים

[B o o o o M]

קצת עצבים ../images/Emo10.gif

היום בבוקר חבר שלי נסע לבסיס וכולי מדוכאת (ישנתי אצלו ונפרדנו לדרכינו השונות בתחנה) אני די חולה ובכל זאת הלכתי לעבודה (זה יום אחרון שלי שם) וחשבתי שזהו אני הולכת פעם אחרונה וכבר באתי ועכשיו דפקו אותי ואמרו לי להגיע שוב ב4 וחם בחוץ וחזרתי הביתה כולי מזיעה, והתקלחתי מקלחת קרה ועכשיו מזה אין לי זיןןןןןן לחזור לעבודה שוב ושוב להזיעעע + אני ממש רעבה, והמנהלים במקום שאני עובדת בו הזמינו פול משלוחי סיני..... ואכלו את זה מול העיניים שלי

בע אין לי כוח לכלום

והוא סוגר

 

[tin ker bell]

מתוקה...

מכירה את המצבים האלה. גם שלי חזר היום לבסיס (עם חור ברגל ממסמר שבגללו הוא יצא בראשון), וכן, זה מעציב ומעיק על שאר היום אחר כך. ובעבודה... יש כל כך הרבה בוסים מעפנים. לי היה אחד שלא הפסיק לבקש ממני לנקות את כל מה שאין לו כוח לנקות כשאני לא נמצאת, היה משאיר אותי למשמרות כפולות בלי ידיעתי, ועוד הרבה. בכלל רגעי בעסה יש בשפע. אני במקום לשקוע בעצבים ובגעגוע הייתי ממליצה לך לעשות עם הזמן משהו מעיל (זה מה שעוזר לי בשעות לחץ או אחריהן) או להתרגע קצת בבית על איזה ספר או מוסיקה, או לתכנן לכם משהו לפעם הבאה שהוא יצא. זה ממש מעביר את הזמן!

 

[B o o o o M]

בא לי גם סיני ../images/Emo10.gif

אבל אז אני סתם ארגיש שמנה.

 

[B o o o o M]

אה. בסוף הזמנתי סיני באותו יום ../images/Emo6.gif

 

[Ray512]

../images/Emo201.gif

יש גם ימים כאלה. מנהלים זה בכלל מרושע. אני זוכרת שלפניי שנה כשעבדתי במקדונלדס, הייתי לוקחת תמיד משמרת ביום שבת, כי זה 150% והכל... ותמיד ביום שבת לא היה אף אחד! בערך לקוח בשעה, וכל הבנות היו מתחרות על מי תשרת אותו, ומי תכין לו צ'יפס וקולה

והמנהלים המניאקים האלה, לא משנה מתי הסתכלתי הם ישבו בחוץ ואכלו. ואם היינו מעיזות לצאת אפילו לשירותים- ישר נביחה: "מה, לאן זה?" לפחות עוד מעט זה נגמר ולא תצטרכי ללכת לעבוד יותר (לזמן הקרוב). ובקשר לחבר- לפחות ראית אותו היום בבוקר, זה גם משהו

אני לא ראיתי את חבר שלי 21 יום, ואני תוהה האם הוא יוכל לבוא היום לראות אותי סופסוף או לא. (אני מהמרת שלא... ואז סתם הפסדתי לילה לבן בת"א!! ><) יהיה טוב!

 

[השם הזה תפוס]

../images/Emo201.gif