קצת על עצמי
עד לפני חצי שנה עוד עוד הייתי אברך מן המניין. היום אני כבר לא חושב שאני כשר להצטרף למניין
בבית אשתי לא יודעת עלי מאומה, אבל אני לא אחד שיכול לחיות חיים כפולים.
אני כבר לא הולך שחור/לבן ולא אכפת לי מה הסביבה תגיד.
מצד שני הילדים גדלים בחיידר דוסי מן השורה הראשונה וזה מאוד יבלבל אותם, אך אני לא מוכן להקריב את חיי למען חינוך שאני לא רוצה בו לילדיי. זה די נראה לי אבסרוד.
בנוסף הם לא רואים בבית שום דבר ממה שהם סופגים בחיידר. אין ברכות, אין נט"י, אין לימוד, יש סרטים בשפע. בקיצר, אין אוירה של יר"ש. במוקדם או במאוחר זה יתפוצץ איתם.
אשתי אמנם ברמה רוחנית דומה לשלי אך בפועל לא מוכנה לעשות את השינוי המתבקש. מעדיפה לחכות שהמציאות תוביל לאן שתוביל. אני דוגל בעמדה שאנחנו אלה שצריכים להוביל את המציאות לאן שאנחנו רוצים, ולא ההיפך.
עד לפני חצי שנה עוד עוד הייתי אברך מן המניין. היום אני כבר לא חושב שאני כשר להצטרף למניין
בבית אשתי לא יודעת עלי מאומה, אבל אני לא אחד שיכול לחיות חיים כפולים.
אני כבר לא הולך שחור/לבן ולא אכפת לי מה הסביבה תגיד.
מצד שני הילדים גדלים בחיידר דוסי מן השורה הראשונה וזה מאוד יבלבל אותם, אך אני לא מוכן להקריב את חיי למען חינוך שאני לא רוצה בו לילדיי. זה די נראה לי אבסרוד.
בנוסף הם לא רואים בבית שום דבר ממה שהם סופגים בחיידר. אין ברכות, אין נט"י, אין לימוד, יש סרטים בשפע. בקיצר, אין אוירה של יר"ש. במוקדם או במאוחר זה יתפוצץ איתם.
אשתי אמנם ברמה רוחנית דומה לשלי אך בפועל לא מוכנה לעשות את השינוי המתבקש. מעדיפה לחכות שהמציאות תוביל לאן שתוביל. אני דוגל בעמדה שאנחנו אלה שצריכים להוביל את המציאות לאן שאנחנו רוצים, ולא ההיפך.