קצת על הדיכאון

[נואח]

קצת על הדיכאון

הרבה מהתגובות מתייחסות לזה שהמסע "עלול להיות דכאוני". המסע חייב להיות דכאוני ! נוסעים לאתרי רצח של העם שלנו, וחוששים מדכאון ? לי אין בעיה להיות בדיכאון מזה. כנראה שכשמשלמים 1,100$ רוצים להנות ולא להיות בדיכאון, וכאן הבעיה. אנחנו רגילים לשלם כדי להנות, ופה יש משהו אחר. משלמים כדי לסבול. אז כל הסבבה והדחקות הם מבחינתי ממש לא במקום, ואפילו מהוות זלזול בכל הנושא. צריך לשאול שוב - למה נוסעים ? למה חוזרים לבית הקברות הענקי הזה ? לא בשביל להתרגש, ולא בשביל החברה, ולא כדי לראות שלג. נוסעים, לדעתי, כדי לחזק את האמונה הציונית שנחלשת בנו. עובדה שלפני 40 שנה לא נסעו ! כשהציונות היתה חזקה וטבעית - לא נסעו. היום כשיש ירידה באמונה שהארץ שייכת ליהודים, נוסעים. זאת הסיבה. ואפשר להיות בדיכאון.

 

[thunderstorm]

../images/Emo12.gif

אף אחד לא אמר ש"עלול להיות דכאוני". זה הרי ברור. ברור שהמסע הזה הוא לא סתם טיול, אלא הרבה יותר מזה. ברור שיש קטעים מדכאים, עצובים, קשים, מרגשים. אבל מה שאתה לא מוכן להבין ולקבל, זה שיש גם קטעים חוויתיים וכיפיים, שקיימים מעצם העובדה שנוסעים הרבה אנשים ביחד, וחייבים גם לפרוק את מה שחווים. בשואה גם היה הומור, אתה יודע? הרבה מהניצולים מספרים שזו הייתה אחת הדרכים שלהם להתמודד. אז מה, להם מותר ולנו אסור? מה אתה מנסה להגיד בזה בכלל? כל אחד והדרך שלו. אם לדעתך זה זלזול - אז בסדר, לגיטימי, אבל אתה לא יכול להגיד לאחרים מה בסדר ומה לא בסדר במסע שכזה! ובפעם האלף - לדעתך אולי נוסעים כדי לחזק את האמונה הציונית שנחלשת בנו. לדעתי לא. לדעתי זה פסיק קטן מהתמונה הכוללת. חבל לי שאתה לא עושה מאמץ לראות מעבר להשקפה הצרה שלך. לא מתאים לך ה"סבבה והדחקות" במסע - אין בעיה, אתה לא חייב לנסוע במסגרת כזו. אבל אתה לא יכול לפסול את זה לאנשים אחרים, שזו בשבילם דרך התמודדות. אין זה אומר שהם מזלזלים או מכבדים פחות את ההיסטוריה ואת המקום.

 

[Pukipsey007]

../images/Emo45.gif

 

[נואח]

אני קיצוני ?

לדעתי השואה היתה אירוע קיצוני ביותר. להתייחס במתינות לארוע קיצוני - זה לדעתי המעשה הקיצוני. להיות "קיצוני" לגבי השואה לא מפריע לי. לדעתי הקיצוניות של חלקכם היא בכך שבמקום לדבר על מסרים אמיתיים אני קורא כל הזמן: "הכי התרגשתי בביתן ההוא" "איזה קטע היה עם המדריך" "עלו בי הרבה מחשבות" וכו'... אני לא טוען שחייבים להגיע למסקנות שלי. אבל לאן כן הגעתם ? כולם רוצים להיות פוליטיקלי קורקט ולא להגיד שום דבר בעל משמעות.

 

[thunderstorm]

אתה מאוד קיצוני.

קודם כל - בוא נתחיל מזה שזה פורום. אם אתה מצפה שכל השרשורים פה יהיו באותו הנושא בדיוק - יש לך טעות. בין המסקנות שאני הגעתי אליהן: בכל אדם יש טוב ורע, בכל מצב גם הטוב יכול לצאת וגם הרע יכול לצאת. זה תלוי באדם איזה צד שלו הוא בוחר להפגין. וכן, רובנו יבחר בצד הרע, למה? כי זה בד"כ קל יותר. העולם הזה ישתנה רק כשבני האדם ישתנו, ויתחילו להפגין אכפתיות כלפי עצמם, כלפי סביבתם, וכלפי בני האדם בכלל, אבל בוא נודה בזה - זה לא הולך לקרות. ואם לא שמת לב לזה - בכל אחת מההודעות שלך אתה טוען שחייבים להגיע למסקנות שלך, לא במילים מפורשות אלה אומנם, אבל ברוח הדברים.

 

[Pukipsey007]

../images/Emo41.gif ../images/Emo127.gif

אתה צודק thunderstorm..צודק בהחלט.

 

[thunderstorm]

../images/Emo46.gif ארררר אני בחורה!!!

 

[Pukipsey007]

../images/Emo4.gif../images/Emo52.gif

 

[thunderstorm]

סלחתי ../images/Emo140.gif

 

[Pukipsey007]

לא סבלתי. אפילו לא לרגע.

תראה נואח.. אמרו פה כבר כמה פעמים שיש צורך לפרוק. זה ידוע ובריא נפשית שכשעולים לאוטובוס בפולין (כן, איפה שהרגו יהודים.) יש צחוקים. אנחנו לא נוסעים לסימולציית שואה, אנחנו נוסעיפ למסע כדי לראות מה היה שם. אנחנו לא רובוטים, אלא בני אדם. וככאלה יש לנו רגשות..וזכות לצחוק. לפרוק מתחים. אם היינו נוסעים לשמונה ימים של בכי, דיכאון וסבל, היינו חוזרים ומתמוטטים. זו לא המטרה של המסע הזה, להיות 8 ימים בדיכאון, ללבוש שחורים ולפזר אפר על הבגדים. המטרה היא לראות, להריח, להרגיש.. כדי לא לשכוח. זה הכל. להבין אי אפשר ממילא, זה בלתי נתפס

כל אדם הוא עולם ומלואו, שישה מליון עולמות אתה לא יכול להכיר.. לדעתך דאחקות הן זלזול במקום? אחלה, אז כשתצא למסע שלך אל תעביר דאחקות. התפקיד שלך בפורום הזה הוא לא להעביר על כולנו ביקורת, אתה לא וועדת משמעת! אנחנו לא אומרים לך מה להרגיש, איך להתנהג ומה לקחת מהמסע שלך, אל תגיד לנו מה לקחת, איך להרגיש ואיך להתנהג במסע שלנו.

 

[נואח]

אני בסך הכל

מבטא את דעתי, כמוך, בנושא שחשוב לי. אין לי בעיה שמעבירים עלי ביקורת, אבל זכותי לבקר תופעות שנראות לי בעייתיות. נושא השואה הוא לא כמו כל הנושאים האחרים. אם זה היה פורום על המסע מים לים או משהו כזה, אז את צודקת. אבל בפורום על המסע לפולין ? לדעתי כאן חייבים להאמר דברים שמביעים יותר ממזג האויר וכו'. אפשר להתייחס כמובן לכל הנושאים, אבל הפרופורציה צריכה לדעתי להיות רצינית.

 

[Pukipsey007]

לדעתי היא רצינית,

ובפעם האחרונה שבדקתי, אני המנהלת של הפורום הזה.. אתה לא רק מבטא את דעתך, אתה מנסה לכפות את דעתך על כולנו. ככה לא מתנהגים בפורום.

 

[מיכלוש7]

לא סבלת אפילו לא לרגע?! ../images/Emo12.gif

ברור שלא צריך כל הזמן לבכות ולהיות בדיכאון... אבל קצת סבל... לפחות בשביל להרגיש טיפ טיפה מה שהם הרגישו אז... ולהבין בטיפ טיפה מה אני בעצם עושה פה בפולין... אמנם זכותך לצחוק ולפרוק מתחים... אבל יש מקומות שזה פשוט לא מתאים...!! במלון-סבבה, אבל במחנות ויערות מותר להיות גם עצובים... לא חייבים לנסות להדחיק את זה ולצחוק... לא תמיד המשפט "אני צוחק בשביל לא לבכות" באמת תופס... אוף ואני לא אומרת לך מה לעשות או מה להרגיש-רק את דעתי. (אני אפילו לא חושבת שאני סותרת אותך במשו...)

 

[Pukipsey007]

לא, נו..

אני יודעת שלא צריך להדחיק אבל זה מה שעשיתי בפולין- אטמתי את עצמי מבחינה רגשית.. ורק כשבאתי הבייתה "פרקתי". במסע הבא לא אעשה ככה..

 

[liav133]

לא מסכים איתך

כשאני יצאתי למסע לא ידעתי למה לצפות (כמו כולם) יהיה עצוב? לא נפסיק לבכות? לא נתחבר לזה? ועוד... אני אישית במסע לא היתחברתי למחנות ולכל זה ממש, הייתי שם וראיתי והמשכתי הלאה... אבל שחזרתי לארץ התחלתי להבין מה באמת הלך שם באותו זמן... אז אתה לא יכול לבוא לאנשים ולומר להם תבכו או עכשיו כנסו לדיכאון כל אחד מפנים ומגיב בדרכים שונות למראות הקשים האלה אן מה לעשות.. נכון בכל משלחת יש את ה"פלצנים" האלה שיוצים בשביל הפאן החברתי ובשביל לעשות קניות בדיוטיפרי ופתאום שהם במחנה הם שואלים את עצמם "מה אני עושה פה?!"....

 

[Brusi]

אני לא חושב שסבל שווה לדיכאון.

יהיה שם דיכאון, ויהיה עצב, אבל לדעתי לא צריך להיות שם סבל. סבל זה רופא שיניים, זה כששוברים יד, זה לעשות בייביסיטר לילד מעצבן במיוחד, זה כשהכלב שלך מקיא לך על הרגל... טיסה לפולין זה לא סבל.

 

[thunderstorm]

../images/Emo45.gif

 

[מיכלוש7]

אמממ... לא ממש...

גם לראות דברים קשים ומזוויעים כמו ערמת שיער או אפר של בני אדם זה סבל... סבל לעיניים שלך, לנשמה שלך, להגיון הבריא שלך שתוהה איך יכול להיות כזה דבר, לרגשות שלך, לשמחה שלך...

 

[SummerSpirit]

../images/Emo3.gif

דבר ראשון, כמו שכבר אמרו לך, אנחנו לא מכונות ולא רובוטים. אנחנו לא יכולים להחליט שאוקי, בשבוע הקרוב אני כל הזמן בדיכי, אני כל הזמן בוכה, אסור להיות שמח. נכון שבעקרון המסע הזה כואב ומדכא, אבל לא בגלל שהוא חייב להיות מדכא אלא בגלל שאתה מגיע למקומות שהרגו בו קרובי משפחה שלך או של מישהו שאתה מכיר. מספיק השידורים בטלויזיה ביום השואה כשאתה רואה קשישים בוכים כי הם נזכרים במה שעבר עליהם, זה כבר מעציב. אבל צריך להבין שיש כאלו שקשה להם נורא עם אוירה של דכאון וקשה להם נורא להראות עצב אז הם משתמשים בצחוק וזה לגיטימי.

 

[נואח]

מות קרובי משפחה

יש בעיה מאוד רצינית במה שאת/ה אומר/ת. אני מצטט: "בגלל שאתה מגיע למקומות שהרגו בו קרובי משפחה שלך או של מישהו שאתה מכיר". א. דבר זה נכון לגבי כמעט כל פינה בישראל. ב. מות קרובי משפחה רלוונטי רק (99.9%) לאשכנזים. אז לפי זה למזרחים אין סיבה לנסוע. לא אמרתי שצריך להיות דיכאון. אמרתי שאפשר להיות בדיכאון שבוע, וזה דוקא מתאים. דווקא בגלל שאנחנו לא מכונות, אנו חייבים לחשוב עם עצמנו למה אנחנו נוסעים. הפתרון שלי, שאיננו חייב להיות הפתרון של אחרים - הוא חיזוק המשמעת הציונית, חיזוק השירות הקרבי, ונאמנות למדינת ישראל. אני חושב גם שזאת הכוונה של משרד החינוך ששולח את כל המשלחות.