קצת עידכונים...

[אורן של איה]

אלוהים....

זה חלק של האוכלוסיה שרציו לא יעבוד שם... איזה באסה... כשאנחנו היינו בפגיה כנראה איזה אבא החביא גוש חשיש בשרותים ואחת האחיות גילתה את זה. קראו למישטרה וכל הבלגן. תארי לך הגוש היה מתפורר על ידים של אחות שבא לטפל במישהו והפג הקטן מתבל פתאום דפיקות לב לא נורמליות... אבל הקריז...איך זה נראה? (של התינוקת).

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifרעד היסטרי בכל הגוף

ותזוזות של התינוקות מצד לצד של האינקובטור במהירויות שלא ראיתי כאלו מאוד מאוד מאוד לא נעים.........

 

[אורן של איה]

שלא נידע...../images/Emo10.gif

 

[אמא לבת אל]

גם אני נתקלתי במקרה כזה

כשהיינו בפגייה הייתה שם תינוקת של נרקומנית שגמלו אותה מקריז. זה היה ממש מפחיד, כי כל הזמן פחדתי שאמא שלה תכנס לפגייה תחת סמים ותתחיל להשתולל שם. שלא נדע.

 

[מור של תומר ומיה]

קבלי ממני המון הזדהות

אחרי שתומר נולד בשבוע 35 בעקבות צירים מוקדמים (הייתי בשמירה מוחלטת איתו משבוע 25!!!). ההריון עם מיה היה מאוד מלחיץ. ידעתי שהסיכויים שלי ללידה מוקדמת נוספת גבוהים. (סטטיסטית עם לידות מוקדמות שמקורן בצירים מוקדמים כל הריון מתקצר עוד יותר). ידעתי שאני חייבת להרגע ולהישאר אופטימית בשביל מיה. ודי הצלחתי בזה לפחות עד שהגעתי לחדר לידה בפעם השנייה והודיעו לי שלא מצליחים לעצור את הלידה (כל הרוגע נעלם כלא היה...). הדרכים שלי להירגע היו: * לחלוק את הפחדים והחששות עם הסביבה. בעיקר עם בן הזוג, אבל גם עם חברות טובות, וכל מי שמסוגל להראות אמפתיה. עצם היכולת להודות בכך שאני פוחדת וחוששת כבר עזרה לי להירגע (ובעצם זה מה שאת עושה עכשיו - כל הכבוד לך!) * הרפיה - אני מאוד מאמינה בקשר שבין גוף לנפש ויש טכניקה מאוד פשוטה של הרפית כל השרירים בגוף ונשימות עמוקות שעוזרת מאוד להפיג מתחים. אני זוכרת שעשיתי הרפיה כזו במהלך בדיקת מי השפיר, והייתי כל-כך רגועה שכשרופא נלחץ בעקבות הצורך לעשות דיקור שני (הראשון לא עבר את השליה ... והוא כבר ידע שאני מועדת לפורענות) - אני הרגעתי אותו! אני חושבת שהעייפות היא האיתות של הגוף שלך שהגיע הזמן להוריד הילוך ולנוח, אז למה לא ללכת עם זה? עם כל מה שבא לך זה להישאר בבית - אז תעשי את זה - זו זכותך המלאה. מחזיקה לך אצבעות להמשך הריון קל ובעיקר ארוך!!!