קצת עידכונים...

[אמא של עופרי]

קצת עידכונים...

אז ככה... אביגיל (שם זמני לעוברית עד שתצא לאוויר העולם) כבר בשבוע 24.. לפני שבועיים עשינו הערכת משקל והיא שקלה 490 גרם (כשליש ממה שעופרי שקל שנולד בשבוע 35..) למרות שכל הבדיקות תקינות, והרופאים האחיות וכל מיני מביני דבר מסביבי, אומרים שלמרות שעופרי נולד פג הסיכוי שיוולד לי עוד פעם פג הוא כמו הסיכוי של אישה שלא עברה את "חווית הפגות". אבל.. הלחץ שלי מרקיע שחקים. אני כל כך עצבנית. אני כל הזמן רבה עם אישי (שמנסה להיות כל כך בסדר..) אני בקריזה עליו ועל משפחתו ועל עוד הרבה אנשים שלראות אותם עכשיו מולי זה לשים "בד אדום לשור". בקיצור אני שונאת בערך את כל העולם (מזל שיש את עופריקי...) אני כל הזמן עייפה ואין לי כוח לעשות כלום, לא שאני עושה משהו (אני בבית כל היום ועופרי בגן) אבל בכל זאת אני יכולה לצאת קצת לראות אנשים וכל מה שבא לי זה להיות בבית לבד.. מה עושים? ובעיקר איך שומרים על שלום הבית עם האיש? למישהו יש תשובות או רעינות? יתקבלו בשמחה. שבוע טוב ולילה טוב אמא של עופרי

 

[26יפעת]

../images/Emo24.gif

תמיד את יכולה לשלוח את בעלך לבעלי תאמיני לי אחרי שהוא ישמע מה היה אצלנו, הוא יסלח לך על הכל... אין מה לעשות זו תקופה שכזו ואני בטוחה שאם הוא כזה בסדר אז הוא יסלח לך בסוף. אני כן ממליצה לצאת קצת, לפגוש אנשים ולהוציא חלק מהעצבים על מישהו אחר (אמא? חברה טובה?) והכי חשוב - לשמור על אופטימיות!!!

 

[אורן של איה]

בתור כרית סיכות....

דבר ראשון תחשבי הגיונית ותסכימי שכמה שתהיי לחוצה יותר ועצבנית זה רק עלול לסבך את הענינים... ברגע שהסכמנו על זה את לבטח תירצי להיות פחות עצבנית כי תזכרי שכל פעם שאת מתעצבנת חלק מהדם, המזון, החמצן שצריך ללכת לאביגיל ילך לראש שלך, לבטן וכו'. למה? כי את מתעצבנת. אז תנשמי עמוק, וגם אם יבוא לך לקבל קריזה אטומית, תחשבי מי יפגע מזה הכי...תספרי עד עשר ואני בטוח שלא תירצי להוציא את הקריזה שלך... בהצלחה...

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifאני כ"כ מבינה את הלחץ שלך

גם אני הייתי בהיסטריה , צרחתי על כל העולם , וזה הגיע למצב שהתחלתי גם לכעוס על מאור על סתם שטויות, ואז תפסתי את עצמי , ופשוט ניהלתי שיחה עם עצמי ( תמיד כף לדבר עם איש חכם

)והתחלתי להירגע . קודם כל , הנזק העיקרי שאת עצבנית הוא לעובר , ושמבינים את זה חצי מהבעיה נעלמת, דבר שני ,( ואורן אל תהייה מבסוט עכשיו) מה הבעלים שלנו אשמים בהתפוצצות ההורמונים שלנו בגוף.........גם אני הייתי מגעילה מאוד , אבל אני חושבת שזה נובע מהלחץ הנוראי, רציתי רק לעבור את השבוע 27( שבו נגמר ההריון הראשון ) ואח"כ...אלוהים גדול. אז אני בהחלט מבינה אותך, תנצלי את הימים היפים שיש בחוץ ותצאי קצת לאויר , לא כמוני קבורה בעבודה עד 15:00

, . לגבי שלום בית..........|חיב |נשי מדי פעם , יכולים לעזור.

 

[קרן משם]

../images/Emo140.gif

הרבה להוסיף על מה שאמרו אין לי אבל חייבים לזרום ולהיות אופטימיים, קל לדבר קשה במציאות ונסיון הקודם ללא ספק הוא "תיק" רציני! נסי לשחרר את המחשבות השליליות ומלאי את עצמך בדברים שאת אוהבת (טוב, עופרי יש "רק" אחד), אני מתקשה לתת רעיונות מכיוון שאני מתקשה לראות את עצמי במצבך ומגיבה אחרת....אבל ההגיון אומר שהלחץ לא יועיל אז לנסות לוותר עליו. חוצמזה שוטטתי בפורומים השונים ובצ'יק היום שלך יעבור

לשבועות ארוכים ומשעממים (אך עם בונוס מדהים בסופם) של הריון! קרן

 

[engel_j]

למה בכח שאפשר לבלבל את המוח.....

להתעצבן זה לא טוב ולא בריא (למה ? ככה !!!) במקום/שמתעצבנים אפשר לעשות דברים יותר מועילים : 1)מקלחת קרה 2) לבשל(רצוי אוכל סיני,כל מה שעושים או לא עושים בסוף יוצא טעים) 3)סרט טוב 4) סקס ביי

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifאני מבינה שסבלת מזה רבה???

 

[engel_j]

קודם כל אני זה הוא ולא היא !!!!

אצלנו בהריון לא היה עצבים אלא הרבה צחוקים אז לא סבלתי כלל,אנחנו אנשים רגועים וזה עזר לנו בהריון ובשהות בפגיה. אז במקום להתעצבן כדי לצחוק !!!!!!!!

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifאני יודעת שאתה זה הוא ולא היא

אולי תיתן לנו מרשם לרגיעות.....

 

[engel_j]

וואוו.... זה מסובך

קודם כל צריך להולד רגוע, שנית כל לבזבז את כל העצבים על צחוקים שלישית נגד הורמונים אין מה לעשות ואין להתוכח איתם. תגידו,הפגפגים שלכם רגועים??? אצלנו הסלון נראה כמו אחרי מלחמה בפארק היורה, אוף..... איפה השלט של TV ??? ליאל בסה"כ רגועה אבל יש לה הרבה מרץ,נראה לי שלא אמרו לנו בפגיה שיש לפגפגים הרבה מרץ והם לא כל כך רוצים לישון !!!

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifנפל לי האסימון קצת באיחור...

יש לכם רק את ליאל, חכה חכה להריון השני , ואז תספר לי על העצבים בבית עם כל השתוללות ההורמונים , הפחד המתח והלחץ שההריון ימשך עד סופו .. ניפגש בעוד.........

 

[אורן של איה]

הוא נתן....

למרות שעם האוכל הסיני יש לי בעיות (מרוב עצבים אפשר לפוצץ בצ'ילי...)

 

[engel_j]

טוב,אז אתה גם לא חייב להיות עצבני

ניתן להם את הכבוד ואת העצבים ולי את האוכל הסיני !!!

 

[skamah]

מזדהה

אז אצלנו קליאופטרה - בשבוע 25+4 - מתחילת שבוע 25 ,עברתי למצב של חרדה קיצונית. עוד בתחילת ההריון החלטתי שעד שבוע 25 אני עוד שומרת על שפיות אבל מלפני 4 ימים ההיסטריה חוגגת. כל מיחוש, מכאוב או סתם בעיטה מלחיצים אותי. קבעתי יעדים - הנוכחי שבוע 27 (הבא אחריו 30 ).ההריון תקין, בדיוק כמו השניים שלפניו - אבל כך גם היה בעבר, עד ירידות מים ללא אזהרה, כך שאין ערבויות. מה שאני יכולה ליעץ זה לחלוק את הרגשות עם בן הזוג - אני לקחתי את בעלי לשיחה, הסברתי לו שאני רשמית בשלב של הלחץ הבלתי ניתן לשליטה, וכל פעם שאני מתפרצת, חסרת סבלנות, או סתם מגעילה - זו הסיבה. חוץ מזה אני משתדלת לעבור כל יום מחדש - למשל מחר יהיה 25+5 - מה שמקרב אותי הרבה יותר לשבוע 26. היום עובר עלי יום מעט יותר רגוע - חוץ מהבוקר כשהתעוררתי עם התקף חרדה קצר. אשמח לחלוק איתך בהמשך.

 

[engel_j]

לחץ וחרדה לא מוסיף לאף אחד

לא לסביבה ולא לעובר (הם מרגישים הכול !! ) וזה גם לא ישנה את המצב,המשך הריון לא תלוי במצב הרוח של אף אחד אז למה להקשות את החיים. אני נגד לחץ וחרדה !!!! אולי עדיף לחשוב חיובי ושהכל יהיה בסדר / אופטימיות !!!

 

[skamah]

קל להגיד

זה כמו להגיד לאדם בלחץ - תרגע!!! ( תוף טילטול הכתפיים בכח) - הפחד הוא לא רציונלי , הלוואי ואפשר היה לדכא אותו כ"כ בקלות

 

[אורן של איה]

אבל אם כם אפשר להגיע לרציו

ולהבין שהפחדים עלולים להגשים את עצמם ורק לפגוע בבריאות העובר- שזהו הדבר החשוב ביותר כרגע, אזי כן יש סיכוי להרגע בכח..תלוי כמה העובר חשוב...

 

[skamah]

אורן

האם אתה מתכוון לרמז שיש אימהות שלהן העובר חשוב פחות?

 

[אורן של איה]

לא

אני מתכוון להגיד שבגלל שלאם העובר חשוב כמו בבת עינה היא תרגע אם היא תבין שהיא פוגעת בו בעצבנות שלה. ולצערי יש נשים שמתוך בורות העובר כנראה לא מספיק חושב להן. כשהיינו בבי"ח בירידת המים היתה לפנינו אחת שכנראה התינוק שלה היה מאוד קטן כי היא עישנה במהלך ההריון. הרופא ממש התחנן לפניה שתפסיק אבל לא היה עם מי לדבר...

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifסיגריות זה שלב טוב .. יחסית..

שכבר היינו מאושפזים בפגיה , נולדה ילדה קטנה חמודה ומסכנה , שנולדה בקריז. האמא שלה לא הפסיקה להשתמש בסמים בזמן ההריון , העוברית התמכרה עוד בבטן, ונולדה בקריז, מחזה זוועתי ביותר, אני לא מאחלת לאף אחד לראות כזה דבר. היא עברה גמילה בפגיה, ולא יודעת איך נגמר הסיפור הכואב הזה..