קצת עזרה...
טוב, אז אני אתחיל בזה שאני אומר שלום לכולם כאן. רציתי לשתף אתכם במצב שלי, בתקווה לקבל איזו עיצה טובה, או סתם הזדהות (כן, אני צומי). אז ככה, אני בן 20 אוטוטו (רק המחשבה מפחידה אותי
), בארון, וממש מרגיש שאני עומד להתפוצץ. עד עכשיו כנראה שניסיתי לרצות את כולם (הורים, חברים), ואף פעם לא עשיתי כלום בשבילי, וזו הסיבה, כנראה, לכך שאני סגור לי בתוך הארון. המשפחה שלי היא אחד הדברים הכי חשובים לי, ואני ממש מת מפחד, שפרגע שאני אספר, או לחילופין, אעשה משהו "לא נורמלי", אני אאבד אותם, או שהיחס שלהם אלי ישתנה. למה אני חושב ככה? כי לפני בערך שנה וחצי, אבא שלי נתקל בתמונה במחשב, שלא משתמעת לשני כיוונים, אם אתם מבינים למה אני מתכוון... התגובה שלו היתה, שברגע שהוא ראה את התמונה, ש"חשכו עיניו". למרות שבסוף השיחה שהיתה לנו, לא נתתי לו תשובה ברורה לגבי מה אני, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, אבל מאז נראה לי שהוא פיתח מין "זכרון סלקטיבי", ושכח מהמקרה ההוא, ומאז הוא ואמא שלי מנסים לשדך לי כל בחורה אפשרית... למרות שלפני בערך חודש, סיפרתי לחברה הכי טובה שלי שאני הומו, והיא קיבלה את זה הכי טוב שבעוךם, דבר שעזר לי המון, אני מרגיש, בקיצור, חרא, מבולבל, וכבר מתחיל להמאס... מה לדעתכם כדאי לי לעשות? אני מוכן לקבל כל תשובה אפשרית...
טוב, אז אני אתחיל בזה שאני אומר שלום לכולם כאן. רציתי לשתף אתכם במצב שלי, בתקווה לקבל איזו עיצה טובה, או סתם הזדהות (כן, אני צומי). אז ככה, אני בן 20 אוטוטו (רק המחשבה מפחידה אותי
), בארון, וממש מרגיש שאני עומד להתפוצץ. עד עכשיו כנראה שניסיתי לרצות את כולם (הורים, חברים), ואף פעם לא עשיתי כלום בשבילי, וזו הסיבה, כנראה, לכך שאני סגור לי בתוך הארון. המשפחה שלי היא אחד הדברים הכי חשובים לי, ואני ממש מת מפחד, שפרגע שאני אספר, או לחילופין, אעשה משהו "לא נורמלי", אני אאבד אותם, או שהיחס שלהם אלי ישתנה. למה אני חושב ככה? כי לפני בערך שנה וחצי, אבא שלי נתקל בתמונה במחשב, שלא משתמעת לשני כיוונים, אם אתם מבינים למה אני מתכוון... התגובה שלו היתה, שברגע שהוא ראה את התמונה, ש"חשכו עיניו". למרות שבסוף השיחה שהיתה לנו, לא נתתי לו תשובה ברורה לגבי מה אני, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, אבל מאז נראה לי שהוא פיתח מין "זכרון סלקטיבי", ושכח מהמקרה ההוא, ומאז הוא ואמא שלי מנסים לשדך לי כל בחורה אפשרית... למרות שלפני בערך חודש, סיפרתי לחברה הכי טובה שלי שאני הומו, והיא קיבלה את זה הכי טוב שבעוךם, דבר שעזר לי המון, אני מרגיש, בקיצור, חרא, מבולבל, וכבר מתחיל להמאס... מה לדעתכם כדאי לי לעשות? אני מוכן לקבל כל תשובה אפשרית...
