קצת סימפטיה...

איילה421

New member
רגשי יקרה,

מתנצלת מראש - אין לי איזו עצה חכמה. רק לומר שאני כ"כ מבינה אותך. היו לי שנים כאלה בדיוק עם חלק מילדיו של בן זוגי. הייתי שבורה מהמצב הזה, אבל מה שתיסכל אותי עוד יותר זה חוסר ההבנה של הזוגי.
עד....שיום אחד, בעוד מריבה ביננו שהייתה על הקצה כבר..כולל בכי נוראי, צעקות וזעקות....הוא הסתכל אלי ואמר את המילים הבאות: אני מבין שקשה לך, אני יודע שקשה לך. אני לא יודע איך לשנות את המצב, אבל אני מבין שזה נורא קשה לך ואני מסכים איתך שזה לא הוגן כלפייך.
ובאותו הרגע - משהו נרגע בי. הבנתי ממנו שגם הוא רואה את הדברים, אמנם לא מסוגל לעשות כלום לשנות, אבל רואה אותם כמעט כמוני.
מה אומר לך? קשה מאד המצב שאת חיה בו. אני חושבת שהבעת הבנה כזו מפחידה קצת מכיוון שאולי הוא מבין שאת מחפשת ממנו את ההבנה כפלטפורמה לשינוי. והוא - כנראה לא מסוגל כרגע לדרוש שינוי מילדיו.
 

רגשי1

New member
בדיוק

משפט כזה ממנו - זה מה שאני מחפשת, לדעת שהוא מבין אותי.
 

אדמiנית

New member
צר לי מאד לומר לך

שלעניות דעתי לא תצליחי לגרום לו להבין אותך.
כי פשוט (שוב לדעתי) לא ממש אכפת לו.
טוב לו בסיטואציה הזו.
הילדים שלו מתנהגים בצורה מגעילה, את לא עושה עם זה כלום, מקסימום מתלוננת אצלו פעם ב... אבל ממשיכה לשרת את כולם.
הוא מרגיע אותך (עאלק מרגיע, אני הייתי כבר מתפוצצת עליו ועל המגעילים שלו מזמן) שהם "בסך הכל ילדים" (אני גם לא הייתי מאפשרת לילדים באמת, בגילאים שהם נחשבים לילדים, להתייחס אלי כמו אל אויר).

ה"ילדים" מרשים לעצמם להתנהג כפי שהם מתנהגים בגלל שהם רואים איך אבא שלהם לא מגבה אותך.

אל תצפי אפילו שהוא יבין אותך.
אין לו שום סיבה וצורך.
את אויר בשבילם, ואת אויר גם בשבילו.

שוב, זו דעתי.
 
קודם כל מאוד עצוב לי שאת חווה יחס כזה...

אני בטוחה שגם להם יש מה להגיד אבל כרגע הצד שלך מעניין אותי :)
&nbsp
הדבר הראשון שרציתי לכתוב לך הוא- כמו מירי, תתפטרי!!!!
שיסתדרו לבד...למה שתפרפרי סביבם והם יעשו לך טובה ויענו לך "בסדר" כשאת פונה אליהם???
אבל....
מודבר במשפחה שחייה יחד...
סנקציות לא יעבדו ורק יחמירו את המצב בינכם ובינך לבין בעלך...
&nbsp
האם ניסית לדבר איתם?...
הם לא ילדים קטנים....
אני חושבת שאת צריכה לקחת את שניהם לשייחה, או כל אחד לחוד אם נוח לך יותר, ובלי טענות ובלי תלונות פשוט להגיד איך את מרגישה ושאת היית מאוד רוצה לשנות אתזה...
&nbsp
אם זה לא עובד...
אז באמת הייתי מפסיקה לעשות בשבילם...
לא שווה את זה...
&nbsp
מקווה שיסתדר ובהצלחה!
 

רגשי1

New member
עונה

כן, גם להם יש מה להגיד, ופעם בכמה חודשים יש פיצוץ, אביהם כועס עליהם על משהו כשהם באמת עוברים את הגבול, לאו דווקא קדור אלי, הם יושבים שעות, בכי, צעקות, ואיכשהו זה עובר להתלוננות עלי ... גם להם לא חסר..לא חיים עם אמא, זה לא פשוט, גם אם זו בחירה שלהם.
אני לא יכולה לדבר איתם על איך אני מרגישה, זה ממש לא מתאים .הם גם לא העניין, אני לא צריכה את ההבנה שלהם. אני צריכה את ההבנה של בעלי, רק שכל פעם שאני מעלה את זה, זה מתפתח לריב.
 
לא מגנה עליו אבל אני יכולה להבין אותו...

כולם מאודרגישים כשמבקרין את הילדים שלהם...
גם אם הביקורת נכונה ונחוצה...
&nbsp
אם בעלך לאמביא לך את התמיכה, אולי כדאי ללכת לייעוץ או לחשוב שוב על המערכת יחסים...
תראי, הוא לא אמור לבחור בך ולא בילדים אבל הוא כן אמור לנסות לעשות סדר ולהסביר להם שהם חייםבבית שלכם ושהבית הוא גם הבית שלהם אבל יש בו חוקים והם צריכים לכבד אותך!
וזה בל יעבור!
לא יתכן שתיהיה משרתת וירקו עליך, נכון החיים שלהם לאפשוטים אבל אני בטוחה שזה גם לא היה חלום חייך...
 

רגשי1

New member
ביקורת על הילדים

הנקודה היא שאני מסבירה - העניין הוא לא ביקורת על הילדים, אלא בקשה שבעלי יבין גם אותי, בלי לשפוט אף אחד, רק שיבין את המקום שאני נמצאת בו.

אגב, הילדים חיים בבית שלהם...אנחנו אף פעם לא אומרים להם שהם חיים בבית שלנו. וזה אפילו לא עניין של חוקים, ולא שיורקים עלי.
 

ornme

New member
קוראת אותך כאן כבר המון זמן... ויש אצלי המון

אמפטיה כלפייך.
כל כך מבינה איך את מרגישה. איך המצב הזה של "עובדת שקופה" בסביבה הכי קרובה לך יכול לגרום להכי תיסכול שיכול להיות...
ולדעתי את לא יכולה להתפטר.
אילו היית יכולה היית עושה את זה מזמן, כי את יודעת היטב שהמצב לא טוב עבורך - לא נעים לך, מחליש אותך, יוצר תהום הולכת וגדלה בינך לבין בעלך, ואולי אפילו אמביוולנטיות בנושא הדאגה לבנך - מצד אחד אולי האווירה בבית מזיקה לו, ומצד שני הרי בעלך אימץ אותו וקרע בינך לבין בעלך עלול כל כך לפגוע בו.

החשיבה שלי בנושא לא ממש נשמעת כמובילה לפעילות ממשית, אבל יכול להיות שאולי אולי יכולה קצת להקל עליך:
נסי לראות את המצב כאילו דרך עיניו של בעלך ולא מדרך החשיבה שלך, אלא מדרך החשיבה / רגשות שלו.
הוא עמוס רגשות אשמה.
אני מכירה את זה מקרוב, הרי גם לי, בביתי, יש גבר עם רגשות אשמה ואני בהחלט יודעת כיצד הרגשות הללו גורמים להם להתרחק מכל הגיון. עד כדי חציית גבולות.
ואצל כל אחד הגבול נמצא במקום אחר...
שני הילדים מעדיפים במפורש את הבית שלכם על בית אימם. זה משהו ענק עבור בעלך. משהו שיתכן שבעיניו נותן לו את האפשרות לכפר על סוג של כשלון שהוא חש. אני מנסה לדמיין מה האיש שלי היה מרגיש במקרה כזה, הרי זו פסגת הרצונות שלו כאב לילדים בגיל ההתבגרות.
(בנקודה הזו חייבת לעשות אתנחתא ולהדגיש - את שותפה ביצירת הבית הזה. אולי לא מודים לך עכשיו, אבל הבית הזה שהילדים מעדיפים, גם את יצרת אותו!!! בינינו, אולי יותר את מאשר הוא)
והוא מאוד חושש להפר את השיווי משקל הרופף הזה.
נראה לי שהוא אפילו פוחד שכל האושר הזה יברח לו...
ואז, כשהוא על הפסגה הלא יציבה הזו, את מגיעה עם הרעיונות האלו שלך, שאת נפגעת מחוסר התייחסות... בזמן שבעיניו זו הרי שיא ההתייחסות, זה שהם גרים אצלו, אז מה את באה עכשיו עם תלונות שעלולות להחריב לו הכל...

לי ברור כשמש בצהרים שהילדים האלו הם מתבגרים חסרי התחשבות שאחד מחזק את השני בהתנהגות האגואיסטית שלהם. שיכול להיות שלטווח הרחוק אבא שלהם גורם נזקים לכישורים שלהם ביחסי אנוש. אבל זה כבר לא התחום שלך. זה כבר גולש לתחום החינוך שלהם.
את התחום שלך את מכסה היטב. הכי טוב שאפשר.
וזה מה שבעצם חשוב. את לא יכולה יותר מזה.
כל פעם שעולה לך בראש מחשבה ש"מורידה" אותך כי מתייחסים אליך כאילו את שקופה, תחשבי על מערכת הפחדים+יסורי מצפון שהוא נמצא בהם...
אני לא מצדיקה אותו, רק מנסה להקל עליך...
את הבחירות שלך כבר עשית, והן לא קלות.
ותקחי אוויר - לא רחוק היום והם יצאו לדרכם בחיים. ואז יהיה ברור לאיש שלך שאת פרק החיים הזה, הוא עבר כפי שרצה לעבור, בעזרתך.
אולי כדאי שתשמרי לעצמך את הקלף הזה לעת צרה. תמיד תוכלי להסביר לו שילדיו העדיפו את הבית שלכם. לא רק הבית שלו, הבית שלכם.
 

רגשי1

New member
מעריכה מאוד

את מה שכתבת, ומודה לך .
פעם אמרה לי חברה, תרגישי לך כמו מלכה שהבית שלה מתוקתק, המטבח למופת, מלא במטעמים, תמיד טעים.אל תרגישי כמו שפחה..לפעמים זה מצליח .
ובאמת שאני מנסה לראות את הדברים המצד של בעלי, מהצד של הילדים. זה גם לא שאני נפגעת מהילדים, כבר מזמן שלא..ואני לא מתלוננת...רק רוצה למצוא דרך לגרום לו להבין מה אני מרגישה ואיך זה בשבילי, לא כי מישהו אשם, כי זו הסיטואציה.זה ננורא חשוב לי.
ולגבי זה שכתבת שתמיד אוכל להסביר לו שילדיו העדיפו את הבית שלנו..הוא לעולם יחשוב וידע שהם העדיפו לחיות איתו, בטח לא בגללי/בזכותי.
שוב - חיממת לי את הלב עם התשובה המקסימה והאמפטית שלך
 

ornme

New member
בהמשך הדרך, תצטרכי להעביר אליו מסר

שהם העדיפו לחיות איתו בין השאר גם בגלל שהבית היה להם נוח.
כי "הוא לעולם יחשוב וידע שהם העדיפו לחיות איתו, בטח לא בגללי/בזכותי" זה כבר משהו שצריך לתקן.
בעיקר החלק האחרון.
זה לא ייתכן, ולו רק בגלל הדברים הפיזיים שאת טורחת בהם.
הרי אילו לא היית טורחת כל כך הבית היה הרבה פחות מזמין...
אולי כדאי כאן להיות פולניה... להעיר מידי פעם (לא יותר מידי כי זה מעצבן...) "הכנתי ל - (הבן) את הצלי שהוא אוהב" וגם "אפיתי ל(בת) את העוגה שמצאה חן בעיניה". רק למען ההיסטוריה...

כמו שכבר אמרו, גם דרך ארוכה מורכבת מצעדים קטנים.
שיהיה טוב.
 
ניהלתי אמש שיחה בנושא דומה

עם הוריי.
אחת מבנותיו של בן זוגי מתנהלת כלפיי בצורה דומה, וגם אני באמת רק רוצה שבן זוגי יגיד שהוא רואה, ומבין, ואפילו מודה לי על הסבלנות...
&nbsp
אבל אחרי שסיימתי לקטר להוריי (איזה כייף שיש למי לקטר ושתמיד יעמוד לצידך!), הם הסבירו לי שעלי לקבל את העובדה שזה לא יקרה.
בן זוגי לעולם לא יודה בפני בכך שההתנהלות של הבת שלו בעייתית, פשוט כי היא... הבת שלו.
הוא ככל הנראה יודע, הוא לא עיוור ולא טיפש, אבל ההשלכות של להתמודד עם העובדה שהבת שלו מנסה לסכסך, שהיא מתנהגת בצורה לא נאותה, ושהוא מאפשר לה את זה - גדול עליו. למה? כי הוא אבא שלה, ולעולם יהיה תפקידו להגן עליה.
&nbsp
ומכיוון שאת שאלת והדגשת מה תוכלי לעשות על מנת לגרום לו לתמוך בך בנושא הזה, התשובה היא - כלום.
ככל שהילדים יתבגרו הם יפנו את מרכז החיים שלהם למקומות אחרים, יעזבו את הבית ויצמצמו את הנוכחות שלהם בחייכם. ומכיוון שמדובר במתבגרים, הזמן הזה לא עד כדי כך רחוק. עד אז... תחזיקי מעמד ותראי את הדברים הטובים שיש לכם בזוגיות

&nbsp
בהצלחה!
&nbsp
 

chili3

New member
אני שואלת את עצמי - מה הבן שלך חווה מזה

מעבר לעובדה שאני לא מבינה למה את מוכנה לקבל יחס כזה ולא מוכנה לעשות שינוי קטן כדי להעביר את המסר (נתנו לך עצות טובות למעלה)
אני שואלת את עצמי אם עצרת לחשוב על הבן שלך
איזו דוגמא אישית הוא מקבל ממך ומהסובבים אותו.
אם לא בשבילך, תעשי את השינוי בשבילו !
 
למעלה