Shellylove
New member
קצת מעדכנת
אז כמו שסיפרתי בקצרה, ביום ראשון שעבר, אחרי 3 ימים של חום שלא יורד ושל ילדה שלא יורדת ממני (פיזית), הגענו למיון והסתבר שלשלי יש דלקת ריאות (די חמורה). היינו מאושפזות 5 ימים, למה מאושפזות? כי שלי לא נתנה לי לזוז ממנה ליותר מ-2 מ´, אפילו לשירותים היא באה איתי, כך שלא היה מה לדבר על ללכת הביתה קצת, לנוח או להתקלח. אני לא רוצה ממש לקטר, כי באמת זו דלקת ריאות, שזה מחלה שאפשר לטפל בה ולא משהו ממש נוראי (כן, כן, בי"ח נותן קצת פרופורציה), אבל... הסבלנות שלי בהחלט עומדת למבחן ב-10 ימים האחרונים. כמובן שהיא ינקה ה-מון, בזמן שבדקו אותה (מה שהקל מאד), אחרי שבדקו אותה, ביום ובלילה - כמו תינוקת בת 3 חודשים בקפיצת גדילה (במשך כמה ימים). סה"כ הרגשתי ממש שמחה שהיא יונקת, כי אוכל היא כמעט לא רצתה ובכלל זה מאד עזר לנו במצבים הקשים. אבל... לאימא זה היה קשה, כי היא היתה צריכה לשאת בעול לבד. אני יודעת שתגידו שזה לא קשור בהכרח להנקה ושילד חולה טבעי שירצה את אימא ומן הסתם זה נכון, אבל... ביום חמישי הגענו סוף-סוף הביתה, שלי מחלימה לאיטה, אם כי עדיין ממש צמודה לאימא ומסרבת בתוקף להיות עם אבא. לא הספקתי עוד להתעדכן במה שהפסדתי, אבל ראיתי שמות חדשים - אז ברוכות הבאות אמהות וברוכים הבאים יונקים. נתראה בהמשך.
אז כמו שסיפרתי בקצרה, ביום ראשון שעבר, אחרי 3 ימים של חום שלא יורד ושל ילדה שלא יורדת ממני (פיזית), הגענו למיון והסתבר שלשלי יש דלקת ריאות (די חמורה). היינו מאושפזות 5 ימים, למה מאושפזות? כי שלי לא נתנה לי לזוז ממנה ליותר מ-2 מ´, אפילו לשירותים היא באה איתי, כך שלא היה מה לדבר על ללכת הביתה קצת, לנוח או להתקלח. אני לא רוצה ממש לקטר, כי באמת זו דלקת ריאות, שזה מחלה שאפשר לטפל בה ולא משהו ממש נוראי (כן, כן, בי"ח נותן קצת פרופורציה), אבל... הסבלנות שלי בהחלט עומדת למבחן ב-10 ימים האחרונים. כמובן שהיא ינקה ה-מון, בזמן שבדקו אותה (מה שהקל מאד), אחרי שבדקו אותה, ביום ובלילה - כמו תינוקת בת 3 חודשים בקפיצת גדילה (במשך כמה ימים). סה"כ הרגשתי ממש שמחה שהיא יונקת, כי אוכל היא כמעט לא רצתה ובכלל זה מאד עזר לנו במצבים הקשים. אבל... לאימא זה היה קשה, כי היא היתה צריכה לשאת בעול לבד. אני יודעת שתגידו שזה לא קשור בהכרח להנקה ושילד חולה טבעי שירצה את אימא ומן הסתם זה נכון, אבל... ביום חמישי הגענו סוף-סוף הביתה, שלי מחלימה לאיטה, אם כי עדיין ממש צמודה לאימא ומסרבת בתוקף להיות עם אבא. לא הספקתי עוד להתעדכן במה שהפסדתי, אבל ראיתי שמות חדשים - אז ברוכות הבאות אמהות וברוכים הבאים יונקים. נתראה בהמשך.
