קצת מחשבות

[אמאפלפלת]

קצת מחשבות../images/Emo95.gif

הגעתי למצב שאני כבר משתוקקת לתינוק נוסף. איתן כבר בן 2.9 ואני מתגעגעת לתחושה הזאת של להחזיק תינוק קטנטן... אבל ההריון הזה מוציא ממני כל כך הרבה כוחות וקשה לי עם המחשבה שאני עדין רק בתחילת הדרך (שבוע 15) ויש לי עוד הרבה הרבה זמן לסבול

בפורום הריון וליד עשו סקר - מה עדיף הריון קשה או לידה קשה

באופן נחרץ אני עונה - הריון קשה

לידה מסתיימת אחרי מספר ימים, הריון נמשך חודשים רבים

בלידה הסבל הוא בכאב ויש דרכים להקל עליו, בהריון הסבל מורכב ומתמשך, לפעמים פיזי, לפעמים גם נפשי ולא רואים את האופק לקח לי תקופה ארוכה להתגבר על ההריון הקודם ומאוד קיויתי שהשני יהיה קל יותר אבל בינתיים נראה שלא

נמאס לי מהבחילות האינסופיות הללו, מתחושת הגועל שמפריעה לי לישון בלילות ולהתרכז בעבודה קשה לי עם החוסר שליטה הזה שבו הגוף שלי שולט עלי אולי עוד כמה שבועות כאשר אני אתחיל להרגיש את החיים שגדלים בתוכי

אז יהיה לי יותר קל להתמודד אני מסתכלת על איתן המדהים שלי

ויודעת שלמרות שהקאתי עד שבוע 28, הייתי עם סכרת הריון ושמירה של חודשיים בגלל צירים מוקדמים אז זה היה שווה את זה... אבל אני עדין מקנאה בנשים שפורחות בהריון ונהנות מהריונות קלילים ואחרי הלידה רק חולמות להכנס שוב להריון מי אמר שהריון זאת לא מחלה

סליחה על השיתוף אבל אוטוטו זריחה ועדין לא עצמתי עין הלילה

 

[עפרונית מהודרת]

מחשבה נוספת

מצטערת שההריונות שלך כל כך לא נעימים. אבל גם על הקושי של ההריון אפשר להקל. למשל באמצעות רפואה סינית, שיכולה להקל על הבחילות. את הסיכון של סוכרת הריונית אפשר להפחית באמצעות תזונה מתאימה. וכמו שאת רואה, גם אני לא ישנה. וזאת למרות שאני לא בהריון

יש לי ילד בן קצת פחות משנתיים, ואני חושבת על ההסתגלות שלו לגן...

 

[אמאפלפלת]

בסכרת אני "נלחמת" די יפה

ומצליחה לשמור על רמות סוכר של 75 בצום כבר למעלה משנתיים וגם אם תהיה לי שוב סכרת אז זה באמת משהו שולי עם הבחילות ניסיתי כבר מספר שיטות ברפואה האלטרנטיבית אבל בינתיים שום דבר לא השפיע בצורה חזקה ואני מאחלת לכם הסתגלות קלה ומהירה

 

[n o a p]

ולמרות הכל אנחנו עושות את זה שוב

מדהים שלמרות כמה שאנחנו סובלות אנחנו מוכנות לעשות את זה שוב (ואולי אפילו שוב ושוב). אל תיאשי אותי, הדבר היחיד שמעודד אותי אחרי ההריון המחורבן שהיה לי עם איתי זאת העובדה שלפחות אני יולדת מהר (את שניהם ילדתי אחרי 3 שעות בערך מרגע האישפוז ולא הספיקו לתת לי אפידורל..) אבל בהריון, הקאתי כל ההתחלה ואחר כך, כאב לי לעמוד ולשבת וללכת... והנה למרות הכל אנחנו עובדים על הבא בתור...והנה למרות כל הסבל הזה אני כבר מחכה שזה יקרה...די נורא. מאחלת לך המשך הריון קל קל קל, את יודעת בסוף הבחילות נרגעות..וגם מאחלת לך לידה מעצימה וכיפיית ובסופה לחזור הביתה עם ידיים מלאות, ואז למי איכפת איך היה ההריון? וכן, גם אני מקנאה בנשים שפורחות בהריון..ושלא מבינות על מה אני מדברת בכלל.

 

[mAmA MiSiSiPi]

לא מסכימה ויש לי הסבר ארוך.

אני מכונה לבחילות להקאות לסכרת{שהיתה בהריון הקודם} לטחורים לצרבות לבצקות לחזה הכואב גב כואב עייפות {כן כל אלו היו בקודם ונראה שהכל קורה שוב כבר עכשיו} בכל אלה רק אני סובלת השניים שלי שטים להם בשלווה בפנים וזה מה שמעודד אותי . בלידה יש דרך להקל רק על הכאב שלי הם עדין מרגישים את הלחץ והצירים אם חלילה קורה משהו בלידה קשה {לא כ"כ הגדרת מהי } המחשבה שהעובר/ים שלי יהיו בסיכון היא נוראית כמה פעמים {לא עלינו} קרה שתינוקות נפגעו קשה בלידה חלקם אפילו לא שרדו , אם עברתי הריון 9 חוד' ונקשרתי לעובר/ים שלי גם הריון קליל בלי מה שציינתי מעל עדין מלא חששות וחרדות , אין מה לעשות הריון זה לא דבר קל אבל אני מסרבת להתייחס לזה כאל מחלה זה רק יגרום לי שקוע ברחמים כשבעצמם יש לי הרבה על מה להודות.

אולי עוד מעט תתחילי להרגיש יותר טוב , סכרת הריון בראשון לא מחייב שזה יקרה שוב ,ובאמת עוד צוציק כמו איתן שלך שווה הכל , עוד אחד שיגיד לך "אמא אני אוהב אותך" .

 

[אמאפלפלת]

מסכימה איתך שהעיקר הבריאות של העובר

בהריון הקודם מה שהחזיק אותי זה שהעובר שגדל בתוכי היה בריא וחזק וזה באמת היה שווה את זה. לצערי אני מכירה מקרוב את עולם החינוך המיוחד ולידות שהסתיימו בלקיחת חיים ולא במתן חיים (היה לי אח שנפטר בלידה) ואני יודעת שהקושי שלי הינו זעום לעומת מקרים אחרים, לעומת הריונות הרבה הרבה יותר קשים ובכלל הקשיים הרבים בעצם הכניסה להריון של נשים רבות. אני טיפוס מאוד חזק שמתמודד עם הרבה דברים ואני יכולה להתמודד עם הבצקות הכרוניות שנשארו לי מההריון הקודם, עם הצרבות, עם הטחורים, עם כאבי הגב שאני סובלת מהר כל החיים, סכרת הריונית באמת קטנה עלי ואפילו שמרה עלי בהריון הקודם מעליה גדולה במשקל אבל פשוט קשה לי עם חוסר השליטה הזה על הגוף שלי.

 

[מיכלי MP3]

כ"כ מזדהה איתך עם העניין של חוסר השליטה על

הגוף

. כמוני כמוך, בהריונות הראשונים (שהיו בהפרש קטן) הרגשתי כמו נטל על החברה , פשוט בנאדם מיותר ולפעמים ממש כישלון

- כנראה שאני לא אוהבת לא להיות בשליטה ותלויה באחרים וגיליתי זאת על עצמי בזמן ההריון בגדול. אני מודה שהרבה פעמים חשבתי ביני לבין עצמי, מה עדיף? הריון מתיש וקשה עם לידה קלה בסופו או הריון קליל ולידה לא קלה (מעניין למה האופציה של הריון קל+לידה קלה בכלל לא נכנס למשוואה

)... אבל אני מכירה כמה שעברו לידות לא קלות, ולכן תמיד התשובה נחרצת - שעדיף לסבול 9 חודשים וללדת בקלות יחסית (כאילו שזה תלוי במה שאני בוחרת

).

ולעידוד, האמת שבהריון האחרון עם הקטן... עדיין היה לא קל ואף נוספו כמה משוכות שהגיעו כנראה עם הגיל ועייפות החומר) אבללל בחרתי להינות מההריון בכל זאת - בכל הקאה/בחילה הייתי אומרת לעצמי שזהו סימן שהעובר מחזיק חזק ולא מרפה לרגע, התמכרתי להתפתחות של העובר (עם כל מאמר, תמונה וסרטון אפשרי), כל הזמן הזכרתי לעצמי את הפלא שגדל בתוכי (שזו וואחד עבודה לגוף), חיפשתי את השינויים בצורת הגוף וחיבקתי את עצמי תוך כדי, ולא נתתי למחשבות האכזבה להשתרש בתוכי (כן, אכזבה מכך שאני לא "פורחת בהריון" ו"מדלגת על ההרים" כמו אי אילו נשים שאני מכירה).קיבלתי באהבה את זה ש- זה הגוף שלי, ככה הוא מתנהג בהריון - ועדיין צריך להנות מכל רגע קטן ככל שיהיה (רצוי נטול בחילות, הקאות, סחרחורות, כאבים או דפיקות לב

) ולזכור שבסוף התהליך יש בייבי מקסים

שמשכיח את כל הצורעס שהיו בדרך.

 

[ממתינה לפיצי]

../images/Emo201.gifכ"כ מבינה אותך

עכשיו שילד שני אצלי מתחיל לעלות על הפרק, אני חרדה מההריון. גם לי היה הריון מהגהנום. כשהייתי סמרטוט רצפה (בלשון המעטה) כולן סביבי אמרו לי 'לי לא היתה בחילה אחת בהריון' ואם היה לי כח פיזי הייתי זורקת עליהן משהו. מי שלא עבר את זה לא מסוגל להבין בכלל עד כמה זה נורא!!! הריון זה לא מחלה -?! נכון. זה הרבה יותר גרוע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אין פתרון קסם (לצערי) אולי טיפול אלטרנטיבי (בפעם הבאה אני אנסה). את יכולה רק להתנחם בזה שכל יום שעובר זה יום פחות להרגיש זוועה. שולחת לך המון

בסוף זה שווה את זה

 

[ילדתי אוצר]

ממש מזדהה. ושואלת גם ../images/Emo4.gif

ממש מזדהה עם חלק ממש שכתבתב. יש לי קטנטן בבית בגיל מאוד קרוב לשלשך, ולאחרונה גילינו שאנחנו בהריון. מאוד שמחים כמובן אבל יחד חוששים. אצלי החשש קצת אחר. אחרי הלידה הראשונה התחילו אצלי קצת בעיות ברצפת האגן... עכשיו התחלתי לדאוג מה יהיה אחרי עוד לידה?? אני ממש מודאגת מהעניין. ודי לבד בתוכו. אולי פה אפשר לשתף ולקבל חוות דעת? האם מישהי מוטרדת גם מכך?

 

[n o a p]

לא יודעת בדיוק מהם הבעיות

שהתחילו אצלך (עד כמה הם רציניות), אבל לי עזר מאוד פילאטיס. (אחרי ההריון לא יכלתי לרוץ ולקפוץ בלי שתיהיה לי בריחה קלה ועכשיו אחרי שנה של פילאטיס אין לי שום בעיה שם וכל שרירי רצפת האגן מחוזקים (אני מקווה מאוד שבזכות זה ההריון הבא יהיה קל יותר).

 

[בוליפלג]

לא יודעת אם בדיוק בזה מדובר,

מקסימום תתרם אמא אחרת

כתבה

 

[בטן לבוטן]

לא יודעת לגבי נתרמתי - אבל בהחלט התקנאתי ../images/Emo8.gif

מה זה החטובות האלה עם הישבן המוצק בתמונות שמתלוות לכתבה? זה בשביל שיהיה למה לשאוף או שפשוט רק לכאלה חטובות יש בעיות של דליפת שתן?

מה אכפת לך... תני לי לדמיין שזה כך

 

[בוליפלג]

למען הסר ספק...זו לא האחריות שלי..../images/Emo3.gif

אני הייתי בוחרת אחרת

 

[נוגה ומאדים]

../images/Emo24.gif קשה לי להגיד מה עדיף,כי

אני מהמעצבנות שפורחות ומרגישות נפלא רוב התקופה ויולדות בצ'יק (עכשיו פתחתי עין

) אבל מאחלת לך שהתקופה המגעילה תסתיים לה ותהני מהכייף שבציפייה ושלידה תהיה קלה וחוייתית...

 

[אמאפלפלת]

תודה../images/Emo25.gif

מה איתך? איך את מחזיקה מעמד? ומתי אתם טסים?

 

[נוגה ומאדים]

אתמול סהר עבר את הניתוח

וזהו,עוד 13 יום עד הטיסה

מתחילה להתרגש ולהאמין שזה אמיתי!!!!!!!!!!!!