דווקא חשבתי על
קשר הררכי הערכה עצמית היא תהליך הניזון הן ממשוב פנימי (איך אני ביחס לעצמי) וגם ממשוב חיצוני (איך אני ביחס לאחרים). הדימוי העצמי הוא מעין תוצאה של השניים. בעקבות תהליכי המשוב וההשוואה נוצר דימוי (שגם הוא, לא מאוד סטטי ומשתנה עם השנים ועם המשך תהליכי ההערכה העצמית. ביטחון עצמי מגיע רק אם משהו בתהליכי המשוב ויצירת הדימוי היה חיובי... הבעייה, כפי ששמתי לב, נעוצה בתהליך ההערכה העצמית. אנשים שמים דגש רב מידי על תהליכי המשוב החיצוניים ושוכחים לבדוק את עצמם ביחס לעצמם. הנזק בתהליכי משוב חיצוני-דומיננטי הוא שתמיד [אבל תמיד] אפשר למצוא מישהו בעולם יותר טוב יותר מוצלח ויותר שווה מאיתנו... תמיד אפשר למצוא מה לא עשינו בסדר.
